חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:03 זריחה: 6:48 כ' בתשרי התש"פ, 19/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

איך הופכים את המר למתוק
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש, מעובד ע"י צ' לבנוני
נושאים נוספים
שיחת השבוע 1098 - כל המדורים ברצף
לא לעצור את הצמיחה
יש חדש
איך הופכים את המר למתוק
עמלק
הגאולה מתעוררת
שחרור מהיר
שיר חדש
ויזה מהקב"ה
לנטוע את ערכי הארץ
קליפת אתרוג מסוכרת

כאשר הגיעו בני-ישראל למרה, מספרת התורה שלא היו להם מים לשתות: "ולא יכלו לשתות מים ממרה, כי מרים הם". משה זעק אל הקב"ה, ונצטווה להשליך אל המים עץ מסויים, ואז "וימתקו המים".

חז"ל אומרים (במכילתא), שמרירות המים לא הייתה טבעית, אלא היא נוצרה במיוחד עם בואם של בני-ישראל למרה: "מרים היו לפי שעה". כלומר, המים נעשו מרים באורח זמני, באותה שעה. יתרה מזו נאמר שם: "אף בכליהם לא מצאו מים". כלומר, גם המים שבני-ישראל נשאו עמם נעשו מרים, דבר הממחיש את העובדה שזו הייתה מרירות לא-טבעית.

לא להינתק מהתורה

מדוע אירעה התופעה הזאת? מבארים חז"ל (במכילתא), שהדבר נבע מנתק שחל אצל בני-ישראל מהתורה. על הפסוק "ויֵלכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים" אומרים חז"ל: "לא מצאו דברי תורה, שנמשלו למים... שפרשו מדברי תורה שלושת ימים". מצב כזה של נתק מהתורה השתקף בכך שהמים נעשו מרים.

כדי למנוע נתק כזה "התקינו להם הנביאים והזקנים שיהיו קורין בתורה בשבת, בשני ובחמישי". אנו קוראים בתורה בכל שבת ובימי שני וחמישי, כדי למנוע מצב שיעברו עלינו שלושה ימים בלי תורה.

המאור מחזיר

דברים אלה מתאימים לתורתו של המגיד ממזריטש על הפסוק "ולא יכלו לשתות מים ממרה, כי מרים הם". הכוונה הפשוטה היא שהמים היו מרים, אולם המגיד מפרש שבני-ישראל נעשו מרים, ולכן נוצרה מרירות גם במים. אילו בני-ישראל היו עומדים בדרגה רוחנית נאותה, לא הייתה נוצרת שום בעיה במים.

אך למרות מצבם הרוחני הירוד נושעו בני-ישראל. התורה שלמדו קודם לכן השפיעה עליהם להחזירם למוטב, בדומה להוראה: "לעולם יעסוק אדם בתורה אפילו שלא לשמה", מכיוון שסוף-כל-סוף "המאור שבה מחזירו למוטב". כך גם המים, אף שנעשו מרים – חזרו ונמתקו.

שלבים בהתמתקות

התמתקות המים באה על-ידי העץ שהושלך למים. על מהותו של אותו עץ מצאנו שתי דעות: אחת, שזה היה 'עץ החיים'; והשנייה, שזה היה עץ מר. שתי הדעות האלה משקפות שני שלבים בהתמתקות המרירות.

דרך אחת לבטל את המרירות היא על-ידי הגברת אור הקדושה, עד שהוא ממתיק את המר. אולם דרך זו אינה תכלית השלמות, מכיוון שהמתיקות באה על-ידי כוח חיצוני שמבטל את מציאותה של המרירות. הדרך השנייה היא שהמרירות עצמה מתהפכת לטוב, דבר הבא לידי ביטוי בדעה שדווקא העץ המר המתיק את המים. זו תכלית השלמות בהפיכת המר למתוק, כפי שיהיה בזמן הגאולה כאשר "לילה כיום יאיר" – הלילה עצמו, החושך עצמו – יאיר.

(תורת מנחם כרך כז, עמ' 361)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)