חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:38 זריחה: 6:29 כ"א באלול התשע"ט, 21/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

במשוך ה"יובל"
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 701 - כל המדורים ברצף
חיבור אלוקות עם העולם נרמז בשמות הנשיאים
חמורו של משיח
במשוך ה"יובל"
פרשת שמות
הכנה לתפילה
נר בתוך השנה / ניקוד 'מלכיות' / נדר ב'מי שבירך'
הפסקה בנהיגה / נרות במוצאי שבת / טלית בברית מילה / מנהגים להבדיל... / הגומל בטיסת פנים
הלכות ומנהגי חב"ד

יובל הנישואין – היום שקישר אותי עמכם... * ספרים וקונטרסים שהוצאו לאור או נמסרו כ'מתנות' * עריכת 'שבע ברכות' לחתנים בתוך ההתוועדות המיוחדת * היום שבו החלה הפצת המעיינות ב'חצי כדור התחתון' * יובל בתומכי תמימים, יובל להתחלת הנשיאות ויובל לעבודתו הציבורית של כ"ק אדמו"ר הריי"צ * רשימה שנייה

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

מבין היובלות שצוינו בליובאויטש, אין ספק שי"ד כסלו תשל"ט נטל חלק כמעט בראש. על התאריך הזה התבטא פעם הרבי (תורת מנחם כרך יו"ד עמ' 206): "זה היום שבו קישרו אותי עמכם, ואתכם עמי..".

במלואת חמישים שנה לחתונה (תרפ"ט–תשל"ט) הורגשה תכונה בחצר ליובאוויטש. הרבי הורה להדפיס מחדש את קונטרס דרושי חתונה תרפ"ט, וכן קונטרס משיחות שבת פרשת וישלח תשכ"ט, שם דובר על שנת הארבעים לחתונה, אך הדגש העיקרי היה על הוספה בתורה תפילה וצדקה לזכות בעל היובל, וכן תודה למברכים.

יובל הנישואין של הרבי (תרפ"ט–תשל"ט)

"בקשר לשנת החמישים מחתונת כ"ק אדמו"ר שליט"א (תרפ"ט – תשל"ט) מדפיסים אנו בזה מאמר ד"ה לכה דודי אשר לכ"ק אדמו"ר שליט"א . . מאמר זה . . כנראה הוא מיוסד (ביאור) על ד"ה לכה דודי תרפ"ט..." – כך נאמר ב'פתח דבר' למאמר מוגה שהופיע באותם ימים (צילום ה'פתח דבר' ב'תורת מנחם – דרושי חתונה' עמ' שיב; הגהות על המאמר שם עמ' שיג – שטו).

עוד שורת ספרים יצאו לאור באותם ימים בהוצאת קה"ת, כמו "תניא עם ליקוטי פירושים" של הרב חיטריק (על איגרת-הקדש קטונתי); "ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק", "ליקוט י"ד כסלו"; וכן יוזמות 'לא רשמיות', כמו הוצאת מאמרי י"ד כסלו הבלתי-מוגהים ועוד.

אולם השיא של אותו "יובל" בא לביטוי בהתוועדות המיוחדת שקיים הרבי בי"ד כסלו, התוועדות שתוכנה נדפס ב'שיחות-קודש' תשל"ט. הרבי ביאר את המיוחד ביובל החמישים ("עולמו של לוי"; נלמד משמואל הנביא); במובן הרוחני-קבלי המספר חמישים כולל את כל סדר ההשתלשלות ועד גם לעניין שלמעלה מסדר השתלשלות – נו"ן שערי בינה ושער החמישים הוא למעלה מהעולם.

בהמשך ביאר הרבי עוד עניינים הקשורים במספר חמישים, וכיצד הוא מרומז בחתן וכלה. המספר חמישים קשור עם ספירת הבינה ומלמעלה יותר ספירת החכמה. הרבי ציין שמטרתו בביאורים אלה, להראות איך שמספר חמישים קשור לא רק עם מדידה והגבלה אלא גם עם למעלה ממדידה והגבלה. וזוהי ההוספה שבשנה זו לגבי ציון העניין בכל שנה ושנה, כי כאשר הדבר קשור במספר חמישים – הרי הוא ביתר שאת וביתר עז.

לעצם ציון מאורע זה ברבים הסביר הרבי כי אצל חמיו – כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ – ציינו אירוע זה של יובל החמישים לנישואיו, ועובדה זו מעניקה עידוד ונתינת כוח לאירוע הנוכחי.

בד בבד הורה הרבי שייערכו "שבע ברכות" לחתנים וכלות שנכחו במעמד; וכך נעשה [כאשר בין "שבע ברכות" למשנהו היה הפסק] – וכל זה כדי למנוע "טענות" על עצם קיום האירוע.

יום למחרת ההתוועדות, בי"ד כסלו אחר תפלת מנחה, בירכו את הרבי זקני אנ"ש שנכנסו (כמו בי"א ניסן), והרבי השיב להם בברכה קצרה בסגנון של "ואברכה מברכיך". המיוחד היה כאשר מישהו מהנוכחים התבטא שנמצאים כאן כמה מאלו שהיו נוכחים בחתונה בתרפ"ט, והרבי הגיב: שיזכו ל"יובל השישים"... [אגב בתשי"ד (תורת מנחם כרך יו"ד עמ' 206) נתן הרבי מהמזונות לאחדים מזקני החסידים שזכו להיות נוכחים בחתונה בשנת תרפ"ט].

מידי לילה התקיימה בשבוע שלאחר-מכן ב-770 סעודות שבע ברכות בנוכחות זקני החסידים ואנשי מעשה – אנ"ש והתמימים. כמו כן, נמסרו לרבי מתנות רבות – ספרים חדשים או ספרים שהוכנו לדפוס. כמה מתנות נמסרו גם לרבנית, כמו גלובוס נאה משובץ ביהלומים, המציינים את הנקודות שבהם מתגוררים אנ"ש חסידי חב"ד.

יובל לתומכי תמימים בארצות-הברית – תש"נ

בשיחת ט"ו אלול תשמ"ט החל הרבי לדבר על שנת תש"נ – היא "יובל" שנת החמישים להעתקת ונטיעת ישיבת תומכי-תמימים בארצות הברית.

הרבי הורה להדפיס את הקונטרס של שיחת "כל היוצא למלחמת בית דוד", וכן לערוך התוועדויות וחגיגות מיוחדות. בנושא זה דיבר הרבי גם בשבת פרשת תבוא תש"נ, ובשבת תרומה תש"נ, וביום ט' אדר עצמו.

אמנם בסך הכול נדחקו אירועים אלו ביחס לאירועי תש"נ שסביב שנת הארבעים לנשיאות כ"ק אדמו"ר.

"כוח סיוון" תנש"א – יובל להצלת הרבי והרבנית

לקראת כ"ח בסיוון תנש"א, שבו התמלא יובל שנים להגעתם צלחה של הרבי והרבנית לחוף מבטחים בארצות-הברית, בכ"ח בסיוון תש"א, לאחר שניצלו מעמק הבכא האירופאי, הוצא לאור קובץ מיוחד ומהודר בשם קובץ "כ"ח סיוון – יובל שנים", אשר הרבי ביקש לחלקו (עם דולר לצדקה) לכל אחד ואחת מהנוכחים בבית-המדרש.

לאחר תפלת מנחה, שהתקיימה כרגיל, ניגשו זקני אנ"ש לברך את הרבי לרגל היום, ואחריהם כוהן אחד מאנ"ש בירך גם בברכת כוהנים. הרבי ענה לברכה בשיחה מיוחדת אשר נמשכה עד תפילת ערבית. אחר תפילת ערבית החל הרבי שוב באמירת שיחה, המשך לשיחה הקודמת, ולאחריה חילק את הקונטרס במשך שעות רבות.

בשיחות היו 'גילויים' בתוכן הדברים שסבבו על גילוי פנימיות התורה והפצתם על-ידי רבותינו נשיאינו בכל המקומות שליובאוויטש היתה בהם, עד להבאתם ל'חצי כדור התחתון' בדורות אלו. הרבי הדגיש שדווקא בחצי כדור התחתון הגיעה הפצת המעיינות לחוצה שאין חוצה ממנו.

בהמשך עמד על הרמז בבניין 770, שמספרו בגימטרייה 'פרצת', ואשר עבודה זו קשורה עם התאריך "כוח" בסיוון, ובסיום השיחה התבטא בביטוי נדיר: שלאחר שנשיא דורנו חי בבניין זה אשר בו עבד את עבודתו הקדושה, ושבו נעשית השלימות של הפצת המעיינות חוצה כהכנה לגאולה – "יכול כ"ק מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו לתבוע להביא בפועל, שלכל לראש נעשה הגילוי ד'מקדש אד' כוננו ידיך' במקום זה ('שבע מאות ושבעים') שבו הוא חי ופעל עבודתו במשך עשר שנים האחרונות שלו"... (התוועדויות תנש"א ח"ג עמ' 383).

מברק ליו"ד שבט – "ויהי בשלושים שנה"

לפנינו צילום מנוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר לשלוח לאנ"ש שי' ברחבי תבל לקראת יום ההילולא יו"ד שבט ה'תש"מ. המברק נכתב על-גבי נוסח המברק של שנת תשל"ט (הנוסח בשלימותו נדפס בספר המאמרים "באתי לגני" ח"ב עמ' שטז).

ראוי לציין, שבשונה משאר השנים, שבהן הרבי מקשר את תוכן המברק לפסוק מפרק התהילים שלו – במברק זה מקשר הרבי גם לפסוק מפרק התהילים של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שבאותה שנה צוינה שנת המאה שלו. פרט נוסף שבו ניתן להבחין במברק זה – שגם הקדמת המזכירות למברק מוגהת על-ידי הרבי.

מברק ליוד שבט ה'תש"מ.

מכתב רבני אנ"ש בארה"ב לאנ"ש וישיבת תורת אמת בירושלים.

בי"ב תמוז תש"ה מלאו 50 שנה לעבודתו הציבורית של כב' קדושת אדמו"ר מוהריי"צ, שורת פעילות נעשתה סביב אירוע זה


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)