הכניסה לביתו של ויליאם גרוס בתל-אביב עוצרת נשימה. בכל פינה בבית פזורות חנוכיות. יש כאן חנוכיות של זהב, כסף, נחושת, עץ, פלסטיק, וגם מחומרים לא-מוּכרים. האוסף הזה נאגר במשך ארבעים שנה. בבית הזה כל השנה חנוכה.
מאז צאתו לפנסייה, מעבודתו כמתווך יהלומים, אין הוא עושה דבר מלבד איסוף החנוכיות וחקירתן. "החנוכיות הן חלק מהתרבות הרוחנית של כל בית יהודי בעולם", מסביר גרוס. "זה אחד הפריטים המועטים שמופיע בכל האזורים היהודיים. גביע קידוש, למשל, לא היה פריט שהשתמשו בו בכל מקום. גם טסים לספרי-תורה לא היו בכל המקומות, אבל חנוכיות יש בכל קהילה יהודית".
כובע פרוסי מאיר
את רוב החנוכיות רכש במכירות פומביות. "העניין שלי היה לחקור ולהבין את ההקשר של הפריט לקהילה שממנה יצאה החנוכייה. באמצעותה אני לומד את מאפייני חייה של הקהילה", הוא מספר.
בקצה הארון בסלון עומדת חנוכייה מיוחדת, עשויה בצורת זנב טווס. "היא הגיעה לכאן מאוסטריה, ושייכת למחצית השנייה של המאה ה-18", הוא מסביר. חנוכייה אחרת נראית מוזרה במקצת: משולשת, ועליה תחריטים של כלי מלחמה – כידונים, חרבות, מרכבות. "החנוכייה נוצרה במחצית הראשונה של המאה ה-18, והיא עשויה מקדמת כובע של קצין בצבא הפרוסי. כידוע, לא הורשו היהודים לעסוק בכל מלאכה. אחת המלאכות שהורשו לעסוק בהן הייתה איסוף דברים ישנים, 'אלטע זאכען' בלשון העם, ומכירתם. כנראה יהודי קנה את הקסדה מקצין פרוסי, שכבר לא השתמש בה, וממנה נעשתה החנוכייה".
מוטיבים ש'גוירו'
חנוכייה אחרת מקורה במרוקו. "את המוטיבים המעטרים את החנוכייה אפשר למצוא בכל ארמון או מבנה מפואר במרוקו. היהודים אימצו את כל המוטיבים המוסלמיים ו'גיירו' אותם", הוא אומר. על החנוכייה יש תחריט של זוג ידיים. "אלה יכולות להיות ידיים של הכוהנים, שאותן נשאו לברכה, אך זו יכולה להיות גם "חמסה' אופיינית", מסביר גרוס. "אף שאין כאן פישוק באצבעות, ייתכן שאלה הידיים של ברכת הכוהנים".
על חנוכייה אחרת מוטבע סמלה של האימפריה האוסטרית-הונגרית – הנשר. "הבט", הוא מראה, "יש עליה דמות דיוקן של הקיסר קארל, אות לנאמנות היהודים לקיסר שלהם. מדובר, כמובן, בצעד יוצא דופן".
חנוכייה משפחתית
גרוס נבלע באחד החדרים ושב ועמו חנוכייה ובה שתי שורות, שבכל אחת ואחת מהן שמונה נרות. "החנוכייה הזאת עשויה יחד לאב ולבן. חנוכיות כאלה עשו בלאלסס שבצרפת, ורק שם. הן היו עשויות מחומר פשוט ביותר, ויש גם דוגמאות ובהן ארבע שורות, מין חנוכייה משפחתית".
על הקיר תלויה חנוכייה מיוחדת, מלאה סמלים מוסלמיים. היא נוצרה באלג'יריה והגיעה לבית משפחת גרוס ממכירה פומבית בתל-אביב. מדי שנה בשנה מדליקים בבית המשפחה נרות חנוכה בחנוכייה אחרת. בני המשפחה נאספים ל'מוזאון החנוכיות', ובכל שנה בוחרים חנוכייה אחרת שבה ידליקו את נרות החנוכה.
גרוס ואוסף החנוכיות. כל שנה חנוכייה אחרת |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
