חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:00 זריחה: 6:50 כ"ב בתשרי התש"פ, 21/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

דמות דיוקנו של אביו נראתה לו
דבר מלכות

מדורים נוספים
התקשרות 697 - כל המדורים ברצף
דמות דיוקנו של אביו נראתה לו
משיח ממתין להוריד את ההעלם והסתר ולהתגלות
רבי דובער, המגיד ממזריטש
פרשת וישב
נרות חנוכה
הלכות ומנהגי חב"ד

מהי ההוראה לנו מסיפור יוסף בבית אדונו המצרי? * בעבודת האבות בג' הקווים תיקנו את ג' סוגי העבירות שבאו מחטא אדם הראשון * הכוח לעמוד בניסיון – על-ידי ראיית "דמות דיוקנו של אביו", שבעבודתו פעל תיקון בכללות עניין החטאים * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. ידוע פתגם רבינו הזקן1, בעל הגאולה, שצריכים לחיות עם הזמן, וכפי שנתפרש שהכוונה בזה היא לפרשת השבוע.

בפרשת השבוע, בחלק הפרשה השייך ליום חמישי ויום שישי, י"ט וכ"ף כסלו,

– כהתקנה הידועה ללמוד בכל יום חלק הפרשה עם פירוש רש"י השייך ליום זה, ביום ראשון, מהתחלת הפרשה עד שני, ביום שני, משני עד שלישי וכו' –

מסופר אודות ירידת יוסף למצרים, והצלחתו בבית אדוניו המצרי, "ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה"2, ובהמשך לזה מסופר אודות עמידתו בניסיון עם אשת פוטיפר, ועד לסיום העניין: "ויקח אדוני יוסף אותו ויתנהו אל בית הסוהר"3, וגם בהיותו בבית הסוהר, "אשר הוא עושה ה' מצליח"4.

ולכאורה אינו מובן: מדוע לא נאמר בקיצור שיוסף הורד למצרים ואחר כך עלה לגדולה כו' – למאי נפקא-מינה כל אריכות הסיפור, ומהי ההוראה מזה בנוגע אלינו?

ועל כורחך צריך לומר, שגם עניין זה, ככל עניני התורה, הוא הוראה לדורות, עד לעקבתא דמשיחא, ועד למקום וזמן זה.

ב. ויובן בהקדם הביאור בכללות הסיפור אודות שבחו של יוסף שעמד בניסיון:

כיוון שיוסף היה עבד בבית אדוניו המצרי, הרי מובן בשכל הפשוט, שאשת פוטיפר היתה יכולה להרע לו אם לא ישמע אליה, שהרי אדוניו המצרי בודאי יעשה עם יוסף ככל שתאמר לו אשתו. וכמפורש במדרשי חז"ל5 שאשת פוטיפר איימה על יוסף בענייני ייסורים ועד לאיום בעניין של מיתה.

והנה, מאורע זה היה קודם מתן תורה, שאז היה דינו של יוסף כמו בן-נח6. וידועה פלוגתת הפוסקים7 אם בן-נח צריך למסור נפשו על קיום המצוות שנתחייב בהם, ולכמה דעות בן-נח אינו מחוייב במסירת נפש. ואם אינו מחוייב במסירת נפש – יש בזה עניין של איסור, שהרי בני נח נצטוו על שפיכות דמים, ובזה נכלל גם המאבד את עצמו לדעת רחמנא-ליצלן, כפי שדרשו חז"ל על הפסוק8 "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש".

ואם כן, נשאלת השאלה – על-פי נגלה – האם היה מותר לו להעמיד את עצמו בסכנת מות כדי לעמוד בניסיון?!

גם צריך להבין:

איתא בגמרא9 ובמדרש10, והובא גם בפירוש רש"י11, שהסיוע לעמידתו בניסיון היה על-ידי זה ש"נראית לו דמות דיוקנו של אביו" ("בחלון"). וכפי שדרשו12 במה שכתוב13 "ואין איש מאנשי הבית שם בבית", "דמשמע דוקא מאנשי הבית לא היה שם, מכלל דאיש אחר שלא מאנשי הבית, כלומר חלוק ומופלג מתורת אנשי הבית, היה שם, וזהו דמות דיוקנו של אביו".

וצריך להבין: מהו הדיוק "דמות דיוקנו של אביו" – מדוע לא מספיק רק הזיכרון אודותיו, אלא יש צורך בראיית צורת הפנים דווקא?

ג. והביאור בזה:

איתא בגמרא (במסכת בבא-בתרא14) "שופריה דיעקב אבינו מעין שופריה דאדם הראשון", היינו, שדמות דיוקנו של יעקב היתה דומה לדמות דיוקנו של אדם הראשון, בעניין היופי כפשוטו (כפשטות מאמרי רז"ל שאינו יוצא מידי פשוטו), בצורת ותואר קווי הפנים.

ויובן בהקדם המבואר בכתבי האריז"ל15, שהאבות (ש"הן הן המרכבה"16, שעניין המרכבה הוא שעל-ידה רוכב המלך) תיקנו את החטא הקדמוני של אדם הראשון.

ובפרטיות יותר:

חטא אדם הראשון – שעל-ידו נעשית נתינת-מקום לכל החטאים שלאחרי זה – היה בכל ג' העבירות, עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים, שהם בג' הקוין דימין שמאל ואמצע: שפיכות דמים – קו השמאל, גילוי עריות – קו הימין (שזהו שמצינו17 שבני ישמעאל לא רצו לקבל את התורה שנאמר בה "לא תנאף", כיוון ששרשם הוא מהפסולת של קו הימין, "אברהם יצא ממנו ישמעאל"18), ועבודה זרה – הניגוד ליחידו של עולם – בקו האמצעי, שמגיע עד פנימיות ועצמות אין-סוף ברוך-הוא.

והתיקון לזה היה על-ידי האבות, שגם הם היו בג' הקוין:

אברהם תיקן את העניין של עבודה זרה; יצחק תיקן את העניין של שפיכות דמים – שזהו שנאמר בו "והעלהו גו' לעולה"19. ולהעיר, שיצחק אמר לעשו "חדד סכינך ושחוט יפה"20, שזהו היפך עניין שפיכות דמים, כדאיתא בקבלה21 שהשחיטה בסכין בלתי פגומה הוא כדי שלא יהיה צער לבהמה; (על דרך דרשת רז"ל22 "ואהבת לרעך כמוך23 . . ברור לו מיתה יפה"); ויעקב תיקן את העניין של גילוי עריות, על-ידי זה שהיתה "מיטתו שלימה"24.

וכיוון שיעקב הוא "בחיר שבאבות"25, שכולל גם את אברהם ויצחק, כמו שכתוב26 "אלקי אברהם ופחד יצחק היה לי", נמצא, שיעקב כולל את שלימות התיקון של אדם הראשון (גם מה שנתקן על-ידי אברהם ויצחק), וזהו ש"שופריה דיעקב אבינו מעין שופריה דאדם הראשון", כיוון שעל-ידו נעשה התיקון של אדם הראשון להיות כמו קודם החטא, כפי ש"עולם על מילואו נברא"27.

ד. על-פי זה יש לבאר גם הפעולה של ראיית דיוקנו של אביו, צורת פניו של יעקב:

כאשר יוסף בא לידי ניסיון, טען ואמר: "איך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלקים"28 – שזהו עניין גילוי עריות (כפשוטו), וקשור גם עם עבודה זרה, וגם עם שפיכות דמים29, כדאיתא במדרש30 שעל-ידי העדר השמירה בקו זה אפשר לבוא לכל ג' הקוין.

אמנם, מצד עיקר הדין היה יכול יוסף לערוך חשבון ושקלא-וטריא שאינו חייב למסור נפשו על זה, ואדרבה כו', כנ"ל.

אבל, כאשר "נראית לו דמות דיוקנו של אביו", שופריה דיעקב, שהיא מעין שופריה דאדם הראשון – שעניין זה מזכיר את תיקון הפגם של אדם הראשון בכל ג' העניינים: עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים, שנעשה על-ידי יעקב, בחיר שבאבות – הרי זה פעל אצלו שלא להיכנס בעניינים של חשבונות ושקלא-וטריא, אלא לעמוד בניסיון,

ובאופן ש"וינס ויצא החוצה"31, כדאיתא במדרש32 "קפץ בזכותו של אברהם אבינו, שנאמר בו33 ויוצא אותו החוצה". ועל-פי דרשת חז"ל34 על הפסוק "ויוצא אותו החוצה", "צא מאצטגנינות שלך שראית במזלות . . אברם אין לו בן, אבל אברהם יש לו בן" – יש לפרש כן גם במה שכתוב ביוסף "וינס ויצא החוצה", שמורה על היציאה מכל העולמות וכל סדר ההשתלשלות, ומצד זה נתבטל כל עניין החשבון והשקלא-וטריא, כך, שאין אפשרות שיהיה מעמד ומצב של "חטאתי לאלקים".

ה. וזוהי גם הוראה לכל אחד בענייניו:

ובהקדם הידוע בפירוש הפסוק35 "נוהג כצאן יוסף", שכל ישראל נקראים על שם יוסף, לפי שכלכלם בימי הרעב, כמו שכתוב36 "ויכלכל יוסף את אחיו גו'"37. ומזה מובן, שהנהגתו של יוסף מהוה הוראה לכל "צאן יוסף", בבחינת "מעשה אבות סימן לבנים"38.

וההוראה היא:

כאשר יהודי בא (או שנדמה לו שבא) לידי ניסיון, ועד שנדמה לו שהוא במעמד ומצב של עבד בבית אדוניו המצרי,

– בדוגמת ניסיון יוסף שהיה בבית אדוניו המצרי, ואשתו שידלה אותו רק "לשכב אצלה"39, "ותתפשהו בבגדו", והבטיחה לו ש"אין איש מאנשי הבית שם בבית", אף אחד לא יראה, אף אחד לא ישמע ואף אחד לא ידע מזה, ויש לו כמה וכמה היתרים, והעיקר, שעל-ידי זה יציל נפש אחת מישראל, שלא יענישוהו במיתה רחמנא-ליצלן, אלא יישאר בחיים, ולמחרת יוכל לשוב בתשובה, לפעול עניינים ולהציל עולמות כו', עד למעלה מעלה –

אזי צריך שתהיה "דמות דיוקנו של אביו" נראית לו בחלון:

עליו רק להפנות את ראשו ולהביט על דמות דיוקנו של אביו; עליו לפקוח את העיניים, ואז יראה דמות דיוקנו של אביו – יעקב אבינו, ששופריה מעין שופריה דאדם הראשון, יציר כפיו של הקב"ה40, ואז, הנה כל מעשה פרטי של איש פרטי במקום וזמן פרטי, חדל מלהיות עניין פרטי, אלא הוא עניין שבו תלוי כללות הבניין של ה"עולם מלא"41 (או חס-ושלום הפכו – על-ידי המעשה שעומד בפניו עתה), בדוגמת פעולת יעקב אבינו בתיקון חטא אדם הראשון.

והוראה זו – ככל ההוראות שבתורה (שבזה נכללים סיפורי התורה שגם הם הוראות42) – כוללת גם נתינת-כוח שיוכלו לקיימה,

וגם אם לשעה קלה ישנם קשיים בדבר, כמו אצל יוסף שישב בבית הסוהר – הרי גם בבית הסוהר גופא נעשה יוסף המושל ושולט43, ולאחרי זה הנה "מבית האסורים יצא למלוך"44, שנעשה "מושל בכל ארץ מצרים"45, "המשביר לכל עם הארץ"46, ועד ש"וילקט יוסף את כל הכסף"47 מכל הארצות, ומזה נעשו האוצרות ("מטמוניות"48) שיתגלו בקרוב ממש, בביאת משיח צדקנו.

(מהתוועדות יט' כסלו ה'תשכ"א, 'תורת מנחם – התוועדויות' תשכ"א חלק א (כט) ע' 261-266)

______________________

1)    סה"ש תש"ב ע' 29 (נעתק ב"היום יום" ב חשון).

2)    וישב לט, ו.

3)    שם, כ.

4)    שם, כג.

5)    ראה יומא לה, ב. במדב"ר פי"ד, יח. ספר הישר – הובא בתורה שלמה פרשתנו עה"פ שם, יב (אות קה).

6)    ראה אנציק' תלמודית ערך אבות (א) בסופו (כרך א ס"ע לו ואילך). וש"נ.

7)    ראה שם ערך בן נח (כרך ג ס"ע שנ ואילך). וש"נ.

8)    נח ט, ה ובפרש"י. וראה תו"ש נח שם (אות לא).

9)    סוטה לו, ב.

10)  תנחומא פרשתנו ט. ב"ר פפ"ז, ז. פצ"ח, כ.

11)  פרשתנו לט, יא. ויחי מט, כו.

12)  תוד"ה באותה – סוטה שם (בשם רבינו משה הדרשן). וראה זח"א רכב, א.

13)  פרשתנו שם.

14)  נח, א. וש"נ.

15)  ראה במג"ע אופן קמו (בשם כנפי יונה). וראה גם זח"ג קיא, רע"ב. כש"ט סשי"א (בשם התיקונים). תו"מ חי"ז ע' 18 הערה 55.

16)  ב"ר פמ"ז, ו. פפ"ב, ו.

17)  ראה זח"ג קצב, ב.

18)  פסחים נו, א. ויק"ר פל"ו, ה. ועוד.

19)  וירא כב, ב.

20)  פרש"י תולדות כז, ג.

21)  ראה ספר התמונה תמונה ג' אות ה'. וראה גם תו"מ חכ"ו ע' 216 הערה 50. וש"נ.

22)  פסחים עה, א. וש"נ.

23)  קדושים יח, יט.

24)  ויק"ר פל"ו,ה.. פרש"י ויחי מז,לא.

25)  תורה אור עה"פ כז,כה. וראה גם ב"ר פע"ו,א. זח"א קיט,ב.

26)  ויצא לא, מב.

27)  ראה ב"ר פי"ב, ו. פי"ג, ג. פי"ד, ז.

28)  פרשתנו לט, ט.

29)  ולדוגמא – שהבן הנולד ירצה ליטול חלק בירושה, ושאר האחים לא ירצו ליתן לו כו' (ראה גם במדב"ר פי"א, א).

30)  הובא בכד הקמח אות ח (חמדה), ובתורה שלמה יתרו ע' קצט.

31)  שם, יב.

32)  מדרש אגדה עה"פ. וראה ב"ר פפ"ז, ח.

33)  לך לך טו, ה.

34)  הובא בפרש"י עה"פ. וראה נדרים לב, א. ב"ר פמ"ד, יו"ד.

35)  תהלים פ, ב.

36)  ויגש מז, יב.

37)  פרש"י ומצו"ד עה"פ.

38)  ראה תנחומא לך לך ט. ב"ר פ"מ,ו. רמב"ן לך לך יב,ו. ועוד.

39)  פרשתנו שם, יו"ד ובפרש"י.

40)  ראה ב"ר פכ"ד, ה.

41)  סנהדרין לז,סע"א.

42)  ראה גם תו"מ ח"ט ע' 42. וש"נ.

43)  פרשתנו שם, כב-כג.

44)  קהלת ד, יד.

45)  ויגש מה, כו.

46)  מקץ מב, ו.

47)  ויגש מז, יד.

48)  ראה פסחים קיט, א. וש"נ.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)