התקשורת מדווחת על העימות סביב הבית בחברון שנקנה על-ידי המתיישבים היהודים, אך הציבור אינו נחשף לעובדה שמאחורי הסיפור יש אנשים, זכויות אנושיות ורגשות. הכירו אפוא את יוסף עזרא, הבעלים החוקיים של הבית.
יוסף, בן 75, נולד בפרשת חיי-שרה, לאימו שגם שמה שרה. הוא היה בן ארבע כשמשפחתו נותרה המשפחה היהודית היחידה בחברון אחרי פרעות תרפ"ט. עזרא ומשפחתו עזבו את העיר יום אחד לאחר הכרזת האו"ם על הקמת המדינה, בי"ז בכסלו תש"ח.
מעזה לחברון
מבני משפחתו שמע את התיאור על שלושים ושש המשפחות הספרדיות ששבו לחברון לאחר הטבח, בפסח תר"צ. הן חזרו בתקופת המנדט הבריטי, על-אף אזהרות 'הוועד הלאומי', והתקבלו על-ידי ערביי חברון בלחם ומלח ובקשת מחילה. הוא נולד שנתיים לאחר מכן.
את חמש-עשרה שנותיו הראשונות כילד וכנער בחברון הוא מיטיב לזכור ולתאר. הוא זוכר את אביו, יעקב, קונה את תוצרת החלב של ערביי חברון וכפרי האזור. במחלבה הביתית היה מייצר מהחלב גבינות משובחות. "זקני אבותיי, מצאצאי יהדות ספרד, הגיעו לארץ-ישראל בשנת 1492 והתיישבו בעזה. הם שהו שם תשעה חודשים, ובגלל מחלות ומגֵפות עברו להר, לחברון, שם גרו ברציפות עד יום לאחר הכרזת המדינה", הוא מספר.
רעה תחת טובה
האב, יעקב, היה מעביר ידיעות מודיעיניות לדוד רזיאל, מפקד האצ"ל. "אבא היה מבקר אצל כל ערבי בחברון שמת לו בן-משפחה, והיה יושב שעות בסוכות האבלים, כדי לבוא בין הבריות ולשאוב ידיעות, על הלך הרוחות בקרב האוכלוסייה ועל התכניות לפגוע ביהודים".
הוא מתרפק על יחסי-שכנות שהיו ואינם: "בימים ההם היה כבוד הדדי. כאות של שכנות טובה העבירה משפחתי לערביי חברון חלקת קרקע, שעליה הוקם לימים המסגד, השוכן כיום ליד 'אברהם אבינו'. אך תושבי חברון לא ידעו להשיב לנו באותו מטבע. עבד אצלנו רועה צאן ערבי, אל-עוויווי שמו. בימים האלה נכדו, מוחמד יוסף אל-עוויווי, מבקש להוציא מביתם את המתיישבים היהודים, שמתגוררים ב'שוק המשולש', סמוך לשכונת אברהם אבינו, בטענה שיש לו זכויות קניין בנכסים אלה, בעוד זה הבית שלנו".
המקום שייך למשפחתנו
בביתו, בשכונת גילה בירושלים, הוא מחזיק את הקושאנים של המשפחה ושל ועד כוללות הספרדים 'מגן אבות', על האדמות והבתים שהיו ברשותם בחברון. "לא ויתרתי על זכותי וזכויות משפחתי בנכסים האלה", הוא מבהיר, "אבל עד שנקבל לידינו את הרכוש בחזרה, אני וצאצאי משפחות אחרות ממגורשי חברון, התרנו למתיישבים בחברון להחזיק בבתים ולהשתמש בהם".
לדבריו, בניגוד לרכוש יהודי אחר שנותר בחברון לאחר פרעות תרפ"ט, הקרקעות והנכסים של משפחתו לא הוקנו מעולם לאפוטרופוס הירדני. "נסעתי בעצמי לירדן ובדקתי אם יש צו הקניה על החנויות האלה ב'שוק המשולש'. אין דבר כזה, כך שהאפוטרופוס הישראלי אינו הממשיך של האפוטרופוס הירדני. המקום שייך למשפחתנו, ואנחנו רוצים שיהודים יוסיפו לגור שם, ושהיישוב היהודי בחברון יוסיף להתקיים".
יוסף עזרא: "נסעתי בעצמי לירדן ובדקתי" (צילום: מרים צחי) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
