חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:42 זריחה: 6:09 ט"ו בחשון התש"פ, 13/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

'אמן' הש"ץ אחרי הכוהנים / מנהגים שנהגו 'להבדיל'
בירורי הלכה ומנהג

נושאים נוספים
התקשרות 692 - כל המדורים ברצף
עבודת יצחק – לחפור ולגלות "מים" גם ביהודי שני
בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים
מלחמת תנופה
פרשת וירא
'אמן' הש"ץ אחרי הכוהנים / מנהגים שנהגו 'להבדיל'
שימוש בפירות שביעית
החסיד הרה"ג יצחק-חיים-דובער וילענסקי מקרעמענטשוג
הלכות ומנהגי חב"ד

הרב יוסף-שמחה גינזבורג, רב אזורי עומר

האם הש"ץ עונה 'אמן' על ברכת הכהנים?

שנינו במשנה1: "העובר לפני התיבה – לא יענה אחר הכהנים אמן מפני הטירוף, ואם אין שם כהן אלא הוא – לא ישא את כפיו. ואם הבטחתו שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפילתו – רשאי".

מדינא, גם הש"ץ עונה אמן, הן על ברכת כהנים עצמה והן על ברכת-המצוות שלה "לברך את עמו ישראל באהבה". והטעם, כיוון שמקריאים זאת מתוך הספר2. והיו גדולים שנהגו כן3, וכן ענה הרה"ח ר' יוסף שי' ויינברג לש"ץ ר' מרדכי שי' ברקוביץ שיש לנהוג כך, וכן פסק הרה"ג ר' יצחק הכהן הענדל ז"ל אב"ד מונטריאול בשנתו האחרונה4.

מאידך, הרה"ג ר' אשר לעמיל שי' הכהן, איש ירושלים עיה"ק ורב קהילת חב"ד ביתר, מוסר שזה עשרות בשנים שהוא נושא כפיו בכל יום, ומעולם לא ענה הש"ץ אמן, וכן מסרו רבים מאה"ק.

ולהעיר, שלדעת הפוסקים הספרדים אין הש"ץ עונה מאומה5.

ויש לעיין בלשון 'רשאי' הנזכרת במשנה ועד הפוסקים בעניין זה, אם הכוונה רק להתיר ענייתה באמצע שמו"ע או שמא גם לומר שאין ענייה זו חובה ככל עניית אמן, אולי – מכיוון שעלול להתבלבל.

______________

1)    ברכות לד,א.

2)    שו"ע אדמו"ר הזקן סי' קכח ס"ל-לא.

3)    פסקי תשובות שם הערה 227.

4)    מפי הרה"ח ר' יצחק מאיר שי' גורארי', משפיע בישיבת תומכי-תמימים שם (ואולי נהגו כך באוטבוצק, שם למדו הרב הענדל והרב ויינברג?).

5)    ע' כף החיים שם ס"ק קיב. אור לציון ח"ב, דיני נשיאת כפיים סי"א.

להבדיל בין חיים ל...

ישנם כמה דברים שהעולם נמנעים מהם, מפני שכך נהוג אצל נפטרים, וארשום מקצתם הידועים לי כעת:

א. שלא להניח נרות על-גבי קרקע.

ב. שלא לישון כשרגליו מול הדלת.

ג. שלא ללכת בגרביים.

ד. שלא לשבת על-גבי קרקע ממש (ראה שע"ת סי' תקנ"ב ס"ק ג, כף החיים שם ס"ק לט, מנהג-ישראל תורה ס"ק ו. ילקוט יוסף ח"ז עמ' קכט. ח"ה עמ' 582 סט"ו). אך כמדומני שיש גם אבלים הנזהרים בזה, ולכן אולי אין זה שייך לנושא דידן.

ה. שלא ילבישו שני אנשים יחד אדם אחד (להוציא חתן, שגם לבישתו 'קיטל' היא גם משום בגד נפטרים).

יש הנמנעים רק ממקצת הדברים, ואינם מקפידים בכולם. וגם להמקפידים – צ"ע הפרטים בכל אחד מאלו.

לא מצאתי זאת בפוסקים ובמלקטים בדיני אבלות או שמירת הנפש, אבל שמעתי שיש דברים כאלה בספרי מנהגים דקהילות ישנות כמו פפד"מ, ואולי גם בהונגריה.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)