רבי דוד לייקס, תלמידו של הבעש"ט, חי יותר ממאה שנה. עד יומו האחרון ישב בבית-הדין בביתו, וכל דבר שהתקשו בו רבני העיר הובא לפניו.
ביומו האחרון שכב על מיטתו וכבר היה קרוב ליציאת נשמתו. בחדר הסמוך ישבו הדיינים ועסקו בעניין חמור. הוא קרא לעברם פעם אחת ושתיים, ולא שמעו את קולו. דפק רבי דוד על השולחן, ומעוצמת המכה נשבר קצה השולחן.
מיד נכנסו אליו הדיינים. אמר להם רבי דוד: "כל דיין הדן דין אמת לאמיתו נעשה שותף לקב"ה במעשי בראשית, ואתם רוצים להרחיקני מן השותפות?!". הציגו לפניו את העניין והוא פסק את הדין.
כעבור כמה שעות נפטר ולפני יציאת נשמתו לחש: "הנני הולך מבית-דין לבית-דין".
זמנים נוספים
שקיעה: 16:36
זריחה: 6:25
