חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:35 י"ז בכסליו התש"פ, 15/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

פרי עץ הדר
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 688 - כל המדורים ברצף
להמשיך אלקות בלימוד התורה
בימיו ובימינו תיוושע יהודה
פרי עץ הדר
פרשת זאת הברכה
שמחת-תורה בעולם החסידי
הלכות ומנהגי חב"ד

השגת אתרוג והידור במצוות בכלל עולה במאמץ רב * תשובה 'כהלכה' של הרבי הריי"צ לרז"א כאשר ביקש ממנו את אתרוגו * מה ליהודי חו"ל ולשמיטת הארץ? * 'המשכות' ארבעת המינים מתחילות בליבו של כל יהודי * ומיהו האתרוג האמיתי?

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

פעם התייחס הרבי לטרחה הקשורה בהשגת אתרוג מהודר ('מה רבו מעשיך' עמ' 277), ואמר:

אתרוג שעל נטילתו מברכים בימי חג הסוכות, אפשר היה לחשוב לכאורה, כי בהגיע בוקר יום ראשון של סוכות, יזדמן האתרוג לידי כל יהודי, כדי שיוכל לקיים את המצווה... אולם למעשה צריך היהודי לטרוח לפני בוא החג, ולחזר אחר אתרוג מהודר. לעיתים אף צריך להשקיע מרץ, זמן וכסף רב, כדי להשיג אתרוג.

ובהזדמנות אחרת אמר (שם עמ' 410):

בדרך כלל צריך יהודי להשקיע מאמצים גדולים כדי להשיג ולהכין כמה אמצעים פיזיים הנחוצים לקיומן של מצוות מסוימות, כמו אתרוג מושלם לסוכות...

על מעשה נדיר סביב אתרוג, סיפר הרבי ביום ב' דחג השבועות תשי"ב ('תורת מנחם' כרך ה' עמ' 245):

שנה אחת שרר מחסור באתרוגים מהודרים בליובאוויטש. כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ היה אז נער טרם הבר-מצווה, וזריז היה. מיהר אפוא אל סוחר האתרוגים וקנה שני אתרוגים מהודרים, אחד לאביו והשני לעצמו. דודו, הרב זלמן-אהרון, ביקש ממנו שייתן לו את אתרוגו וטען, שממילא עדיין אין הריי"צ מחוייב במצוות אלא מדרבנן, מצד חינוך, אך הריי"צ סירב. ניסה הרז"א ללחוץ בטענה שתורת החסידות תובעת מסירות-נפש בשביל יהודי אחר... ומוהריי"צ שאל: כיוון שקטן אני, כיצד יכול אני להקנות לך את האתרוג?!...

אתרוג ושנת השמיטה

גם לבני חו"ל שייכות למצוות הקשורות בשנת השמיטה. וכך התבטא הרבי בשבת פרשת בלק תשד"מ ('תורת מנחם התוועדויות' תשד"מ כרך ג' עמ' 2125):

יש עניינים שאיסורם מן התורה, עניינים שאיסורם רק מדרבנן, בפרט בזמן הגלות כו', ועד לעניינים שהם רק לחומרא, מצד ההנהגה ד"מילי דחסידותא".

וכאשר מישהו שואל מה שייך עניין "שמיטת הארץ" ליהודי שאומר פרקי אבות בחוץ-לארץ?! – הנה המענה לכך הוא בפשטות:

לכל לראש [=בראש וראשונה] – נוגע הדבר לקיום מצוות אתרוג, וכיוצא בזה בנוגע לפירות (ובפרט יינות ושמנים) שמביאים מארץ-ישראל לחוץ-לארץ.

בנושא זה התפרסם לאחרונה ('כפר חב"ד' גיליון 1247 עמ' 35) צילום המכתב שנכתב להרב אליהו ריבקין ז"ל מכפר חב"ד:

ב"ה, כ"ח מנ[חם] א[ב] תשכ"ו

ברוקלין, נ.י.

הוו"ח אי"א נו"נ

מוה' אלי' ליב שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מט"ו מנחם-אב בשאלת הוצאת אתרוגים לחוץ לארץ בשנת השמיטה, הואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לענות כי העניין:

שייך להרבנים בא[רץ] הק[ודש] ת[בנה] ות[כונן] (העוסקים בהל[כות] אלו – בפרט).

בברכת כל טוב סלה,

הרב ח.מ.א. חדקוב.

ומעניין לעניין, באותה הזדמנות התפרסמה גם איגרת הרבי מימי הסליחות ה'תשכ"ב לרב ריבקין, ובה נאמר:

לכתבו ע[ל] ד[בר] האתרוגים א) בנוגע לסימנים – ראה 'שער הכולל' ריש פרק לז.

ב) יש מהעצים שיבשו כו' – יתייעץ עם ה[רב] ו[תיק] ו[חסיד] א[יש] י[רא] א[לוקים] נ[בון] ומ[שכיל] כו' הרב דוב זאב שי' לודמיר מירו[שלים] ת[בנה] ו[תכונן].

ג) איך לעשרם – הרי עמהם מרא דאתרא הרב הגאון והרב החסיד אי"א נו"מ בעל מדות וכו' מזקני רבני אנ"ש התמים הר[ב] ש[ניאור] ז[למן] שליט"א [=גורליק] ויורהו.

בכ"ד סיון תשמ"ה (כפ"ח שם) כותב הגאון החסיד רבי יעקב לנדא זצ"ל לחסיד ר' אליעזר ננס ז"ל:

"במענה לשאלתו ששאלני זה זמן רב, מהיכן אני קונה אתרוג, הנה בשנים קודמות . . ומשנת תשכ"ג, שנתן כ"ק אד"ש האתרוג שלו לר' אלי'הו רבקין ז"ל ליטע ממנו נטיעות, הנה מאז אני לוקח אצל משפחתו מאתרוגים שלו".

הבאת ביכורים – אתרוגים לרבי

"שלחתי לכ"ק שליט"א היום בדואר אוויר אתרוג שקטפתי בעצמי", כך כתב לרבי איש ספר ותלמיד-חכם, ר' אליעזר ליפא לביא, בי"א תשרי תש"כ.

הרבי (אגרות קודש כרך יט עמ' יג) מגיב על כך בברכה הבאה:

ויהי רצון שיזכה כל אחד ואחד מאתנו בתוך כלל ישראל לפעול כל העניינים על דרך מצות ד' מינים, אשר מצוות כלליות הן [כשאר ענייני חודש הכללי המושבע בכל טוב], אלא שהמשכתם למטה בעולם הוא על-ידי ההמשכה מתחלה בלב האדם (שלכן מביא את הד' מינים אל הלב), וכמו שנאמר את העולם נתן בלבם – של אדם, ועל-ידי זה יומשך שפע ברכה והצלחה בכל השנה בכל העניינים בגשמיות וברוחניות גם יחד.

בי"ב אלול תשט"ו (אגרות קודש כרך יא עמ' שפד) מודה הרבי למישהי ששיגרה לו אתרוג, כנראה מהפרדס המשפחתי (כאן בתרגום חופשי):

זה עתה הובא האתרוג, ותשואות חן.

במכתב מהשנים הראשונות מודה הרבי להנהלת ישיבת תומכי תמימים בלוד על שיגור אתרוגים אליו (אגרות קודש' כרך ה עמ' כז):

כמדומה שכבר הודיעו להם שהאתרוג ששלחו נתקבל בעתו ובזמנו ות[שואות] ח[ן] ת[שואות] ח[ן].

וכן כתב להרה"ח ר' מאיר שלום בליז'ינסקי (כ"ו מנחם אב תשי"ז – אגרות קודש' כרך טו עמ' שנו):

נעם לי לקבל מכתבו מז' מנחם אב ותשורתו הכי נעלית – אתרוג שנטע מגרעין של אתרוג קלברה...

"אאשר בתודה קבלת מכתבם מיום י"א מנחם אב, כי שלחו אלי אתרוג מהודר בלתי מורכב", כתב הרבי בי"ח מנחם אב השי"ת (תש"י) ל"כבוד הנהלת ישיבת תורת אמת בירושלים ת[בנה] ו[תכונן]" ('אגרות קודש' כרך ג עמ' שעו).

קטע (מתוך יומן שפורסם באחת ה'תשורות') מתאר את הימים שלפני סוכות אצל הרבי, בשנת תשי"ב:

"ביום ה' אור ליום שישי פרשת האזינו, הביא הרב דז'ייקובסון אתרוגים לרבי . . בשעה 1 וחצי נכנס הבחור אברהם אלי'ה גראסס לקחת את האתרוגים שהרבי הותיר . . למחרת ביקש הרב דז'ייקובסון מאותו בחור להעביר לרבי מבחר לולבים. היו שם כ-18 לולבים"...

המשכות ד' מינים – לצעירים...

סח הרב יהודה לייב רסקין (ע"ה): השנה הראשונה שקיבלתי ד' מינים עבור יהודי מרוקו היתה תשל"ה. עברתי בערב חג הסוכות עם הרב החסיד ר' שלמה שי' מטוסוב. כל אחד משנינו קיבל סט של ד' מינים. והרבי בירך (תוכן הדברים): להמשיך כל ההמשכות, ובפרט עבור העניינים של הצעירים במרוקו.

נשיא – האתרוג – שבדור

אתרוג – הסביר הרבי בהזדמנות אחת (ראש חודש סיוון תש"י – 'תורת מנחם' כרך א עמ' 86) – הוא המשובח מכל ד' המינים. מכל מקום, אינו באופן של גאווה והתנשאות על שאר המינים, אלא מתחבר עמהם . . ודוגמתו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר – שלמרות גודל מעלתו לגבי שאר בני-ישראל, הרי הוא מתחבר עם כל בני-ישראל, ומחברם לאביהם שבשמים.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)