שאלה: נא לפרט את הדברים האסורים ביום-הכיפורים.
תשובה: ביום-הכיפורים אסורים אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ויחסי אישות. כל אלו אסורים (לפחות) מזמן 'כניסת החג' עד זמן 'צאת החג' המופיעים בלוחות.
אסור לשטוף את הפה. אם נתלכלך איבר כלשהו, וכן אם בבוקר יש הפרשה בעיניים, מותרת הרחיצה כדי הסרת הלכלוך בלבד, כי לא נאסרה אלא רחיצה של תענוג.
עם הקימה בשחרית נוטלים ידיים רק עד קשרי האצבעות, אך הכוהנים נוטלים לנשיאת-כפיים את כל כף היד, כרגיל. במוצאי הצום נוטלים שוב את כל כף היד, כדי לשלול את התפשטות הטומאה לאחר סור קדושת היום, ולכן גם הכוהנים צריכים ליטול אז שוב.
היוצא לשירותים בליל הצום אחרי התפילה, ייגע במקומות המכוסים כדי שיצטרך ליטול אצבעותיו ולברך 'אשר יצר' בידיים טהורות. אבל ביום דיי שעשה צרכיו בשביל ליטול כאמור, מכיוון שצריך להתפלל אחר-כך.
אסור למרוח על הגוף שמן נוזלי וכל תכשיר קוסמטי.
אסור לנעול נעל או סנדל העשוי מעור, אבל מחומרים אחרים מותר ללא הגבלה. ויש מחמירים בנעל עץ, וכמו-כן יש מחמירים בנעל עבה, המגינה על הרגל כמו עור.
מחנכים בנים ובנות קטנים באיסור נעילת הסנדל, ואף בקטנים ביותר, אם אין חשש שיינזקו. אף מרחיצה וסיכה נמנעים, אם אין בכך צורך ממשי.
בברכות השחר רבים אינם מברכים "שעשה לי כל צורכי". למנהג חב"ד, גם במוצאי הצום, כשנועלים נעליים, אין מברכים. ולמנהג הגר"א מברכים אז.
מקורות: שו"ע או"ח סי' תריג-תריד, נו"כ, שו"ע אדמו"ר הזקן, מטה אפרים וערוה"ש שם. שערי הלכה ומנהג או"ח ח"ב סי' רל, רס. נטעי גבריאל יו"כ פנ"ב סט"ו. ספר המנהגים-חב"ד עמ' 47-46, 59. קובץ 'מבית לוי' תשרי, עמ' מב. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
