חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:21 זריחה: 6:08 י"ז באב התשע"ט, 18/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מפרסמים עושי מצווה
ניצוצי רבי

"רואים במוחש שהפירסום בכל ענייני קדושה מביא לידי תועלת והוספה מרובה", אמר הרבי לבעל 'פני מנחם' מגור זצ"ל * הרבי מיצר על העדר פרסום שמו של אחד החסידים שעסק בחלוקת מצה שמורה ואף מכנה זאת "ענווה שלא במקומה" * מצד שני, הרבי מזהיר מפני "פרסום זול" ופרסום שיכול להזיק לעצם העניין * על פרסום ופרסומת

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

האם יש לפרסם "עושי מצווה", או שעדיף שיישארו בסתר? כך סיכם הרבי (י' בשבט תשי"ד - 'תורת-מנחם - התוועדויות' כרך יא עמ' 21) את עמדתו בעניין:

בנוגע להפירסום על-דבר הפעולה שלו בעניין זה - הנה: במקום שהפרסום יכול להביא תועלת... יגרום "ל'קנאת סופרים', שאחרים יעשו כמותו - אזי צריכים לפרסם; במקום שאין תועלת בהפרסום - יש להתייחס לכך באופן ש'אם לא יועיל לא יזיק';

אבל במקום שיש חשש שהפירסום שהוא המתעסק בהדבר עלול לגרום חלישות אצל מישהו אחר - הנה בנוגע לפועל צריך לעסוק בזה ביתר שאת וביתר עוז, אבל ללא פירסום.

ומעלה יתירה כאשר ההתעסקות היא ללא פרסום - שאז ההתעסקות היא ללא פניות!

ועם זה הדגיש הרבי, שלכל הפחות בנוגע לפועל לא יהיה נוגע לו הפרסום, השכר והיישר-כוח וכו'. וגם אם לא ייבחר ל"יושב ראש", "טשערמאן", "נשיא", ושאר תארי כבוד - אף-על-פי-כן יעסוק בכל כוחו ועוצם ידו שיבוא הדבר לידי פועל.

בהזדמנות נוספת (שבת-קודש פרשת ויקהל - שם עמ' 108-109) ציין הרבי שדברי הרשב"א "מצווה לפרסם עושי מצווה", הרי זה רק כאשר ברור שלא יבוא מזה קלקול להעניין שעוסקים בו.

הפרסום מעורר ומועיל

בשנת תשד"מ ביקר הגאון רבי פינחס-מנחם אלתר זצ"ל (לימים האדמו"ר בעל "פני מנחם" מגור) אצל הרבי. השיחה עסקה בין השאר בעניין הסיומים לתלמוד הירושלמי (לימוד שהנהיג אחיו, בעל ה"לב שמחה" זצ"ל). הרבי אמר כי היה טוב ונכון לערוך "סיומים" בפרסום גדול, מכיוון שעל-ידי זה יתפרסם יותר כל הרעיון כולו. הרבי הוסיף ואמר:

בזמן האחרון בכלל אוהב העולם "פרסומת"... ובפרט ב"ארצות-הברית", ולכן, כאשר חסר בפרסום הדבר, הרי זה יוצר רושם שיש חיסרון בדבר.

בהמשך הוסיף ואמר:

רואים במוחש שהפרסום בכל ענייני קדושה מביא לידי תועלת והוספה מרובה, ולא רק בממון... אלא אפילו בגוף ובנפש. ובפשטות - ישנם יהודים רבים שלולי הפרסום לא היה הדבר מעורר אצלם שום רושם, ואילו על-ידי הפרסום - מתעוררים גם הם להשתתף בדבר של קדושה.

מהדרים ב"מצווה לפרסם"

הרבי העלה על נס ("ותבוא עליהם ברכה") את נוהג המדינה (ארצות-הברית) לפרסם כל עניין שבקדושה, לפרסם עושי מצווה וכיוצא-בזה, שעל-ידי זה מרחיבים את האפשרות שעוד כמה וכמה יהודים יצטרפו לעשות דברים טובים (י' בשבט תשי"ד - 'תורת-מנחם - התוועדויות' כרך יא עמ' 23). בהקשר זה הוסיף בנימה מחוייכת:

עניין הפרסום - בארצות-הברית עומד בראש כל דבר... עוד לפני שיודעים אם מדובר אודות "עושי מצווה" אם לאו, מקיימים לכל לראש את ה"מצווה לפרסם", או עניין אחר....

נגד "פרסומת זולה"

במכתבו של הרבי מא' שבט תשי"ב (אגרות-קודש כרך ה עמ' קעט) כותב הרבי לגאון החסיד הרב שלמה-יוסף זווין ז"ל:

נהניתי לקרות בהמצורפים למכתב מכ"ב חשוון, על-דבר מה שהיה בהעיתון בנוגע להתוועדות דשמחת בית-השואבה, וכן בנוגע להתוועדות דנשי חב"ד והשייכות אליהן, ובטח גם להבא יתאמצו בכגון דא, ונוסף על העבודה עצמה, וישתדל בפרסום, ובאופן המתאים דווקא, היינו בלא פרסום זול, וכידוע מתשובת הרשב"א שמצווה לפרסם עושי מצווה כיוון שעל-ידי זה אפשר להמשיך עוד אחרים וכהעניין דקנאת סופרים תרבה חכמה.

ובאיגרת נוספת אליו (אגרות-קודש כרך ט' עמ' רנו) מזכיר הרבי פעם נוספת את הצורך לשמור על פרסום מכובד ולא "זול". באיגרת שולל הרבי הצעה הקשורה בנסיעת הרב זווין לארה"ב (כנראה בקשר לאנציקלופדיה התלמודית). הרבי מנמק זאת:

ובוודאי ידועה לו הפירסומת הזולה הנהוגה במדינה זו, אשר לצערינו הגדול הנה חדרה גם לאוהלה של תורה וכו', ולא רק בתמכין דאורייתא, אלא גם כו', ואשרי האיש אשר ביכולתו להשתמט מזה... אף גם אם מבטיחים שיישמרו מצורה מופרזת של הפרסומות הנה ברובא דרובא אי אפשר לקיים הבטחה בזה, כי אתית לקרתא אזלת בנימוסא...

ענווה שלא במקומה

אחד האנשים שפעל רבות בהפצת היהדות והמעיינות בשקט ובצניעות האופיינית לו הוא הרה"ח ר' שלמה קופצ'יק ז"ל, שהתגורר בקריית-אתא ופעל רבות בשליחות הרבי (אף שלא נשא בתואר רשמי של 'שליח').

באיגרת מכ"ט בסיוון תשט"ז (אגרות-קודש כרך יג עמ' ריט), כותב לו הרבי דברים שמהם ניתן ללמוד רבות על גישתו של הרבי לגבי סוגיית הפרסום. אחד העיקרים בגישה זו של הרבי אומר כי אם פרסום עושה המצווה יוסיף ויסייע להפצת תורה ויהדות, חייבים לפרסם. וכך כותב לו הרבי:

במענה על מכתבם מכ"ד סיוון, נעם לי לקרות בו שהשתתף בפועל בחלוקת מצה שמורה. אף שלפלא סיומו בסעיף זה שכמעט לא נודע שזה בא ביוזמתו, כי זהו עניוות שלא במקומו, ובוודאי שלו היה נודע שפעולה זו שייכת אליו והוא הגורם, היה זה מביא שישמעו לדבריו ולתעמולתו על-דבר לימוד תורת החסידות והליכה בהדרכותיה ומנהגיה וכו'.

ומוסיף הרבי וכותב:

ואף שאין צועקין על העבר, כותב הנני בזה כיוון שבוודאי מזמן לזמן מזדמנים עניינים כגון דא, ודעתי בהנהגה הוא כנ"ל, וכידוע מאמר הרה"צ הרה"ג הרה"ח ר' הלל ז"ל מפאריטש, שכל מה שעושה הוא כדי שיוקלט אצלו בטוב עניין חסידותי, ועל-דרך זה בדורנו עקבתא דמשיחא שביאתו תלוי בהפצת המעיינות, הרי זה צו השעה לנצל כל הזדמנות וכל עניין לתועלת ההפצה האמורה, ובפרט הנמצא במקום שאין שם איש עוסק בזה.

לתת בפרסום ולהוסיף בסתר...

שיחה מיוחדת השמיע הרבי בפסח שני שנת תשמ"ז ובמהלכה ('תורת-מנחם - התוועדויות' תשמ"ז כרך ג' עמ' 253-255) התייחס גם לטוענים שהסיבה לכך שלא יודעים אודות פעולתם בנתינת הצדקה, היא - שהנהגתם היא באופן ד"הצנע לכת עם ה' אלוקיך". הרבי הסביר, כי הנהגה זו היא אמנם מעלה גדולה ביותר, אך מכיוון שאלו שנמצאים סביבו עלולים לחשוד בו כי איננו נותן כלל צדקה ואף ילמדו ממנו... לכן בהכרח לתת צדקה באופן גלוי ומפורסם, כדי ש"ממנו יראו וכן יעשו". מטעם זה, הוסיף הרבי, "מצווה לפרסם עושי מצווה". ואם רצונו לזכות גם במעלת "הצנע לכת" - יכול להוסיף "כהנה וכהנה" באופן ד"הצנע לכת", מלבד מה שנותן בגלוי ובפרסום.

ישות בלי עשייה

בימי ה'סליחות' שנת תשט"ז (אגרות-קודש כרך יג עמ' תצב) כתב הרבי לאחד החסידים:

...במה שכותב שהפעולות והפרסומת וכיוצא-בזה יכולות (ואפשר כבר גורמות) רגש של ישות וכיוצא בזה - ידוע פתגם אדמו"ר האמצעי: א ציבעלע מעג פון דיר ווערן, אבער חסידות זאלסטו חזר'ן [=יכול אתה להיעשות בצל, אך חסידות עליך לחזור ברבים]. ובפרט שבעוונותינו הרבים, אצל כמה - רגש הישות ישנו, אבל פעולות אינן. ומסיימים בטוב.

תועלת כפולה בפרסום

בחורף תשט"ז התקיימה בטורונטו חגיגת נשי ובנות חב"ד. באיגרת שכתב הרבי לרבנית שוחט, ממארגנות האירוע, כתב לה בין השאר (אגרות-קודש כרך יב עמ' שסט):

בוודאי מסר הרב... משיחתינו על-דבר זה והצעתי שידפיסו חוברת תיאור האסיפה והנאומים, או על-כל-פנים התוכן שלהם, וכו'.

והתועלת בזה כפולה

(א) על אתר, הרי זה ישמש מעין הכרת תודה לכל הפעילות בהחגיגה, וכיוון שיהיה מקום להזכירן בשמותיהן וכו'. וגם בזה יש מקום לקיום מאמר רז"ל קנאת סופרים תרבה חכמה, שיתרבה מספר החברות.

(ב) בשאר סניפי אגודות נשי ובנות חב"ד, והנשים החרדיות בכלל, כשיקראו דברי התעוררות שנאמרו בהחגיגה, בוודאי יתעוררו גם הן לפעול בכיוון זה, ואפשר נכון גם-כן להכניס להחוברת פוטוגרפיות מהחגיגה אם ישנן.

מעניין לעניין באותו עניין - בשנת תשד"מ (יומן 'רישומה של שנה' עמ' 113) כותב הרבי להנהלת נשי ובנות חב"ד בניו-יורק:

כדאי שעל-כל-פנים בקשר להיותר חשובות דהפגישות וכו' יצא-לאור חוברת שתכלול דברי תורה (קדימה בעניין שהזמן גרמא) זמן הדלקת נרות (והבדלה), על-דבר נשי ובנות חב"ד - שירצו לקחתה למזכרת ולקישוט בפינת הספרים שבבית, או גם מתנה לחברות כו' אזכיר על הציון על כל הנ"ל. 


 
 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)