חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:29 ח' בכסליו התש"פ, 6/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים
משיח וגאולה בפרשה

נושאים נוספים
התקשרות 687 - כל המדורים ברצף
מיונה הנביא לומדים את כוח התשובה
ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים
יום הכיפורים
הלכות ומנהגי חב"ד

משפט הגויים לעתיד לבוא

בהפטרת חג הסוכות נאמר ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים. ויש בזה ב' פירושים: פירוש אחד, ש"ועמדו רגליו" הוא המשפט שיהיה לעתיד לבוא. כי המשפט של דור המבול בעולם הזה היה בישיבה, כמו שכתוב "ה' למבול ישב", והמשפט שלעתיד לבוא יהיה בעמידה, וכמו שכתוב "ועמדו רגליו גו'".

וזהו גם כן המשך הכתובים שבהפטרה, שבתחילה נאמר "ואספתי את כל הגוים גו' ויצא ה' ונלחם בגויים ההם כיום הילחמו גו' ועמדו רגליו גו'" עד "והיה הוי' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד". ש"ועמדו רגליו" הוא עניין המשפט שישפוט את הגויים כו'. וכהמדרש (הובא בבחיי) עד מדרך כף רגל גו', עד שיבוא יום כו' ועמדו רגליו גו'.

ופירוש הב' הוא: ש"ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים" מדבר על בחינה נעלית ביותר שיהיה לעתיד. הנה נאמר "ארץ זית שמן". וידוע ששמן מורה על בחינת חכמה, וזיתים שמהם עושים שמן מורים לבחינת מקור החכמה, והר הזיתים (שהוא המקום שבו צומחים זיתים) מקור הזיתים, הוא למעלה גם מבחינת זיתים, ו"על הר הזיתים" הוא למעלה גם מבחינת הר הזיתים. וזהו שאומר ועמדו רגליו גו' על הר הזיתים גו' ונבקע הר הזיתים, היינו, שלעתיד לבוא יתגלה גם בחינת על הר הזיתים.

וזהו גם-כן ההמשך למה שכתוב לאחרי זה, "ביום ההוא יהיה הוי' אחד ושמו אחד", שבכדי שיהיה "ה' אחד ושמו אחד", כמו שאני נכתב אני נקרא, הוא דווקא על-ידי בחינה נעלית ביותר, ועד בחינת "על הר הזיתים".

הקמת סוכת דוד על-ידי צדקה

והנה כל העניינים נמשכים על-ידי עבודה. וכן הוא גם בעניין "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים", שזה נמשך על-ידי העבודה בבחינת רגליים. כמאמר "מטו רגלין ברגלין".

והעניין הוא, דהנה בזמן המקדש היה קיים היה אז גילוי אלוקות, ועל דרך זה היה גם לאחרי החורבן, "ותותר – בימי רבי". ובזמן הגלות נאמר "סוכת דוד הנופלת" מדרגא לדרגא, לכן בתחילה היה עיקר העבודה והבירורים בבחינת חב"ד, שלכן התנאים ואמוראים היה עיקר עסקם בלימוד התורה, מה שאין כן בעבודת התפילה. ועד שהיו כאלו שהיו מתפללים רק פעם אחת בתלתין יומין וכו'. ובזמן שלאחרי זה, הנה אז עיקר העבודה היה בחג"ת "לית פולחנא כפולחנא דרחימותא", שהוא עבודה שבלב, עבודת התפילה.

אמנם בזמן דעקבות משיחא שנפלה בחינת סוכת דוד עד בחינת רגליים ועקביים, שהיא בחינת עשייה, הנה עכשיו עיקר העבודה הוא בבחינת נה"י ובבחינת המעשה, בקיום המצוות בפועל, ובפרט במעשה הצדקה שהיא כללות כל המצוות (כמבואר באגרת הקודש).

וזהו לימוד זכות נפלא על דור זה, שכל ישראל שבדור זה בכל המדינות מצטיינים ביותר בנתינת הצדקה, באופן שלא היה כן בדורות הקודמים, שעל-ידי עבודה זו מקימים את סוכת דוד מנפילתה, כמבואר באגרת הקודש שם . . ועל-ידי זה נמשך ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים, דמטו רגלין ברגלין, ועל-ידי זה נמשך העצם שלמעלה מבחינת גילוי . . שמצד גילוי "ועמדו רגליו גו'" יהיה גם המשפט בגויים שהוא עניין הבירורים.

(קטעים ממאמר הללו את ה' תשל"א. ספר המאמרים מלוקט חלק א' ע' 103)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)