בח"י באלול תקע"ד, כשמלאו לבעל-שם-טוב שש-עשרה שנה, שהה בפונדק ביישוב קטן. בעלי הפונדק היו אנשים פשוטים מאוד, שבקושי ידעו להתפלל, אבל על כל דבר היו מודים לקב"ה בתמימות ובחום.
באותו יום יצא הבעש"ט להתבודד בשדה. בעת ההתבודדות עסק באמירת מזמורי תהילים, עם כוונות על-פי הקבלה בייחודי השמות הקדושים. פתאום זכה לגילוי אליהו. על שפתיו ריחף חיוך, שהפליא את הבעש"ט.
אמר לו אליהו הנביא: "אתה מתייגע בעמל רב לכוון את ייחודי השמות הקדושים של פסוקי התהילים. בעלי הפונדק אינם יודעים כלל את ייחודי השמות, אבל כשהם אומרים 'ברוך הוא ומבורך שמו לעולם ועד' – נעשה רעש בשמים יותר מכל ייחודי השמות שהצדיקים הגדולים מכוונים".
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
