נושאים נוספים
	התקשרות 684 - כל המדורים ברצף
	יהודי הולך לכל מקום במסירות נפש כדי לפרסם אלוקות
	מלכות משיח קשורה עם הירידה לגאול כל יהודי
	המלך בשדה
	פרשת תבוא
	"כתר שם טוב עולה על גביהן"
	הכוונות ב'הלל הגדול' / נוסח הש"ץ בבית כנסת חב"ד/ זמן ברכת הטלית
	דמות הרבי / פענוח ראשי תיבות / תספורת בלילה
	הלכות ומנהגי חב"ד

מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג, רב אזורי עומר

הכוונות הנדפסות ב'הודו' ('הלל הגדול')

ב'אוצר מנהגי חב"ד, ניסן-אייר-סיוון' ריש עמ' קצט (סוף אות קע) מסופר על 'שיחה' מהרבי בעניין הכוונות הנדפסות בסידורי והגדות חב"ד ב'הודו' זה (מפסוק א עד י – אות יו"ד, מפסוק יא עד טו – אות ה"א וכו'), שהכוונות הללו הן "לאו דווקא" ואולי הן היו (מקודם) בסידור שהגיה אדמו"ר הזקן, אבל אין זו הוראה לרבים.

לא מצאתי את השיחה, אבל הדברים נכתבו כספק במכתב אישי של הרבי להרב א"א אקסלרוד (אגרות-קודש ב, קכד). וכלל נקוט בידינו להלכה ש"אין ספק מוציא מידי ודאי" (ומה גם – הוראה הנדפסת לרבים), של דברי הרבי בהגדה-של-פסח שלו, שצריך לכוון זאת, כי זו הוראת אדמו"ר הזקן.

ואגב, שם מביא הרבי ששמע מספרים (ס' בפתח) על דבר זה "בהנוגע לניקוד השמות בשמונה-עשרה" – וצריך ביאור, הרי אדמו"ר ה'צמח-צדק' התרעם על הדפסת ניקוד השמות הללו, כי שינו בזה ממה שכתב אדמו"ר הזקן (שער הכולל פ"ו ס"ט), וכאן – היה צריך אדמו"ר הזקן בעצמו להתרעם בשעתו, ולא שמענו כיוצא-בזה (או לפחות הערה מרבותינו שיש להסתפק בזה על-דרך תרעומת הצמח-צדק האמורה. ואדרבה בסידור תורה אור הדפיס זאת ללא הערה כלשהי).

ש"ץ המתפלל בנוסח אשכנז בביכ"נ חב"ד

במענה לשאלה אודות בית-כנסת חב"ד בשיקגו, שכנראה נחלש בשעתו, כתב הרבי¹:

"בנוגע לפגישה עם מנהיגי בית הכנסת נוסח אשכנז אודות התאחדות, ועד כמה אפשר להרחיק לכת בנוגע לנוסח – מובן מאליו, שאת זה חייבים לשמור, כי תפילה היא המטרה העיקרית של בית-התפילה.

וכמו בכל בית-כנסת חסידי, כאשר אדם מתפלל כרצונו בנוסח שלו ביחידות, הרי זה עניין פרטי², ואם במקרה מתפלל אדם בנוסח אחר לפני העמוד, הרי אף-על-פי שישנם רבים³ שאינם מרוצים מזה מצד הדין⁴, בכל זאת, מפני השלום משתיקים זאת, אבל בקביעות מוכרח להיות [הנוסח – ] נוסח ליובאוויטש, ובפרט⁵ שעל-פי דין ניתן להחליף מנוסח אשכנז לנוסח ספרד ולנוסח האר"י, אבל לא להיפך"⁶.

וצריך עיון מהוראות הרבי במקרים הפוכים, כמובא בהערות. וה' יאיר עינינו.

__________

1)    לעסקן הר"ר יעקב כ"ץ. המקור באידיש - אג"ק חט"ו עמ' שנז, ובלה"ק "אג"ק - מתורגמות' ח"ב עמ' 404. נעתק כאן בתיקונים קלים.

2)    לגבי יחיד במקרה הפוך (המתפלל בנוסח האר"י בביכ"נ אשכנז) כתב הרבי ש"אין בזה חשש כלל וכלל [כמובן באם יחיד זה אינו עובר לפני התיבה בתור שליח הציבור (מוסגר זה ותוכנו - של הרבי)], אלא שע"פ הנ"ל [-השואלת שם תיארה חיכוכים בנושא עם סביבתה] יש לעשות זה בדרכי נועם ומבלי הדגשה". ומציין לזה לפסקי דינים להצמח-צדק חאו"ח סי' רלו, ומסיים "וידוע שכן היתה הנהגת בעל ההפלאה..." – אג"ק חי"ט עמ' ד (ועמ' א), שערי הל' ומנהג או"ח ח"א סי' מז. בס' פאת השלחן (הל' א"י ס"ד) אסר בזה, אבל בשו"ת משיב דבר (ח"א סי' יז) נחלק עליו והתיר. וכ"כ בשו"ת אגרות משה או"ח ח"ד סי' לג-לד שבדברים שבלחש ינהגו כמנהגם אף שאינו כנוסח הציבור.

3)    כנראה הכוונה –  בין המתפללים (ולא בין הפוסקים).

4)    במענה על מקרה הפוך, מביא הרבי "מעשה רב" בזה משו"ת חתם סופר חאו"ח סי' טו, המעיד על רבותיו מוהר"ר נתן אדלר ובעל ההפלאה, שהתפללו לפני התיבה בנוסח האר"י אף שכל הציבור התפללו בנוסח אשכנז [בפרנקפורט דמיין] – אג"ק חי"ד עמ' שצא, שערי הל' ומנהג שם. ויתירה מזו באג"ק כרך י עמ' רח שמציע לעשות זאת בפשיטות, "ובטח לפעמים רבות... הרי גם לא ירגישו בשינוי הנוסח". אלא שהורה שם [והרי זה בק"ו מהאמור באגרת שבהערה הקודמת] להיזהר ממחלוקת בזה. ואכן הוראת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע ל'חיוב' בזה ("מה שנודע לי בזה הוראה לרבים", אג"ק חי"ג עמ' תצז) היא, שגם כש"ץ יתפלל לעצמו בנוסחנו, ורק בחזרת הש"ץ יאמר בנוסח שלהם. וכן הורה לו גם הרבי כמה שנים אח"כ ('למען ידעו... בנים יוולדו' עמ' 115).

וזאת למרות שישנה טענה שאין זו הכנה לתפילה בתור ש"ץ, ובשו"ת נזר הקודש או"ח סי"ב נשאר ע"ז בצע"ג (ואם כי הרבי העתיקו באג"ק כרך י' הנ"ל, אי"ז "צע"ג של הרבי" כמו שהבין בטעות ב'התקשרות' גיליון תקל"ד עמ' 14 הערה 4).

5)    יתר על כן, מסיבה זו כתב הרבי להרה"ג הרה"ח ר' שלום ריבקין, רב בעיר סיאטל, שבביהכ"נ שלו לא התפללו בנוסחנו, ש"יש להשתדל להנהיג כמה מנהגים (כמובן בדרכי נועם)" ממנהגינו בביהכ"נ – אג"ק חי"ט עמ' א, שערי הל' ומנהג שם.

6)    הרבי מציין לפס"ד זה: שו"ת: מהרשד"ם חאו"ח [סי' לה] דברי חיים ח"ב חאו"ח סי' ח.  [ומאידך, שהקשו ע"ז החת"ם סופר חאו"ח סי' טו, ומהר"ם שיק חאו"ח סי' מג, ותירצו כל הקושיות בשו"ת דלהלן:] בית היוצר חאו"ח [סו"ס ה] וחיו"ד [] מנחת אלעזר ח"א סי"א, ובקונטרס שיורי מנחה לשם, וש"נ (שערי הל' ומנהג שם סי' מו - אג"ק כרך יא עמ' סה וכרך יט עמ' ד. ס' המנהגים עמ' 2).

מתי מברכים על עטיפת הטלית?

בלוח 'היום יום', ה' אלול, כתוב שבהתעטפות בטלית בודקים את הציציות [של הטלית-גדול], "אחר-כך לוקחים הטלית מן הכתף, פושטים אותו, מנשקים שפת הטלית, מחזיר אותו מכנגד פניו לאחוריו ומתחיל ברכת 'להתעטף בציצית'. סיום הברכה סמוך לכריכת ב' כנפות ימין סביב צווארו לאחוריו בצד שמאל". וכן נעתק בספר המנהגים עמ' 3.

הוראה המתפרסמת לרבים ולדורות, צריך להבינה כפשוטה ממש (וכפי שדייק הרבי מדברי הרמב"ם בהקדמת ספר הי"ד "לקטן ולגדול"). ופשטות הלשון משמע, כמו שכתב הרב לוי יצחק שי' רסקין בסידורו, שאמירת הברכה (המופיעה בוא"ו החיבור להחזרת הטלית לאחוריו, דהיינו – מיד לאחר מכן) היא 'עובר לעשייתן' לפני התחלת כיסוי הגוף בטלית.

ואם כי ב'התקשרות' (גיליון תרנ"ט עמ' 15) הביא הרב חנוך שי' זילברשטרום מהגהות הרבי לסידור שנדפסו לאחרונה מכי"ק, שמתחילים את הברכה "באמצע העטיפה", אחר כיסוי גופו בטלית; אמנם צריך-עיון-גדול איך אפשר לפרש כן בדברים שנתפרסמו בלוח 'היום יום' (לקראת שנת תש"ג) לאחר כתיבת ההגהות הללו (שנסתיימו כנראה לקראת תחילת שנת תש"ב – ראה שם במבוא עמ' 11 ובעמ' 18-17);

הרי כשהכניס הרבי הוראה זו ב'היום יום' השמיט ממנה פרט זה של זמן התחלת הברכה (ובפרט שכתב שם את זמן "סיום הברכה...", ואילו השמיט תיבה זו היה נמנע עיקר הספק בזה), ובטח לא סמך על כך שבשנת תשס"ז יתגלו ויודפסו ההגהות שלו לסידור.

לכן, לכאורה, אין ברירה אלא לומר שהיתה בזה אז 'משנה אחרונה' של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע (כדברי הרבי בנדון זה באג"ק כרך טו עמ' תלט: "כתבתי בלוח 'היום יום' כמו שאמר לי כ"ק מו"ח אדמו"ר"), שהחליט שהתחלת הברכה תהיה לפני התחלת כיסוי גופו בטלית, כפשטות הלשון בהוראתו לרבים ולדורות שנדפסה ב'היום יום' ובספר המנהגים, וכנהוג בפועל.