נושאים נוספים
	התקשרות 683 - כל המדורים ברצף
	המשכת התשובה למטה – בכוח התורה
	הצורך במלחמה הוא רק ב"מלחמתה של תורה"
	לעזרת שומרי שמיטה
	פרשת תצא
	"דע מה למעלה ממך"
	חתונות בבית רבי
	הקב"ה רוצה את הגוף – שיהיה בטל אליו
	ברכת הגומל ליולדת / פירות בסעודה / הנהגות ב'אוהל'
	אבלות בשבת שבין המצרים
	הלכות ומנהגי חב"ד

למרות שכבר "זכו" – מוסיפים בעילויים עד אין סוף

...עניין הגאולה [ש]גם הוא מרומז בראשי תיבות של אלול – "אשירה לה' ויאמרו לאמר".

ולהעיר, שאף שהגאולה קשורה עם העניין של "זכו" כו', הרי בימינו אלו, לאחר ש"כלו כל הקיצין", אין צורך בעניין של "זכו" בשביל הגאולה עצמה, כי אם בשביל ההוספה בעילוי אחר עילוי עד אין-סוף. מכיוון שהתורה אין לה שיעור והגבלה, הרי גם לאחר שנמצאים כבר במעמד ומצב של "זכו" יכולים וצריכים להוסיף כמה פעמים ככה, עד אין-סוף;

ועל דרך זה לעניין הגאולה – שכל זמן שישנו איזה עניין של הגבלה מדבר שחוץ הימנו, ואפילו הגבלה של "כלי" שבטל לדבר הנמצא בתוכו, אין זה עדיין תכלית שלימות הגאולה, ובמילא הרי זה באופן של הוספה בעילוי אחר עילוי עד אין-סוף.

ויהי רצון שעל-ידי הדיבור בעניינים אלו יתווסף בקבלת החלטות טובות בנוגע לכל ענייני העבודה האמורים לעיל, ועל אחת כמה וכמה בנוגע לעניין הגאולה – שמהדיבור בעניין הגאולה "אחכה לו בכל יום שיבוא", יוצאים תיכף ומיד לקבל פני משיח צדקנו.

מזמן כבר נתבטלו המנגדים לגאולה

ועוד ועיקר, שהיציאה לקבלת פני משיח צדקנו נעשית על-פי הוראת פרשת השבוע והיום – "כי תצא גו' על אויבך":

גם במעמד ומצב שיש מנגדים ("אויבך"), אין לו ליהודי לחשוב (ועל אחת כמה וכמה להתפעל) מהמנגדים, כיוון שמציאותו היא "על אויבך", למעלה מ"אויבך" [. .].

כל בני-ישראל, אנשים נשים וטף, הם "בנים" לאבינו שבשמים , בנים הסמוכים על שולחן אביהם (כמובן ממה שכתוב בנוסח ברכת המזון), ומצינו בהלכה בנוגע לכמה עניינים שמציאותם של הסמוכים על השולחן "נבלעת" במציאותו של בעל הבית, אבינו שבשמים, ולא עוד, אלא, שכל אחד ואחד מהם הוא כמו בנו יחידו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, ולכן, אין לו עסק ושייכות עם עניינים אחרים מלבד אביו שבשמים, ועל אחת כמה וכמה שאין לו שייכות כלל עם "אויבך".

ובפרט שבנוגע לעניין הגאולה נתבטלו כבר מזמן כל המנגדים, המניעות והעיכובים, שהרי "כלו כל הקיצין", וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו שכבר סיימו כל ענייני העבודה, אפילו צחצוח הכפתורים, ועומדים מוכנים ("עמדו הכן כולכם") לקבל פני משיח צדקנו.

ומה שכתוב "כי תצא למלחמה" – הפירוש בזה הוא מלחמתה של תורה.

ויש לומר ש"מלחמה" הוא גם כמו "מלַחְמה", מלשון לחם, כידוע שהתורה נקראת לחם, ועל-ידה נעשה גוף בריא ונשמה בריאה.

('תורת- מנחם – התוועדויות' ה'תשמ"ט חלק ד, עמ' 255-256)