חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:41 זריחה: 5:36 כ' באייר התשפ"ד, 28/5/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הבהוב הנרות, פסק-דין של רב ליציאה מארץ-הקודש
בירורי הלכה ומנהג

נושאים נוספים
התקשרות 682 - כל המדורים ברצף
כדי להיות "שופט" כראוי, יש ללמוד פנימיות התורה
כל המלכים וצדיקי הדורות נכללים במשיח
קרבה שנת השבע
פרשת שופטים
"לא מצאתי לגוף טוב משתיקה"
הרוצה בתשובה
אלול – תשובה
כיסאות בברית מילה / קדיש על-ידי אב
הבהוב הנרות, פסק-דין של רב ליציאה מארץ-הקודש

בעניין הכנת הנרות להדלקה על-ידי הבעל, הנה מכתב שנשלח אל הרבי בתקופה שבה החל מבצע נש"ק1, ומענה הרבי עליו2. זה המכתב:

"הריני מרשה לעצמי בזה להביא לתשומת לבו של מעלת כת"ר את דברי התוספות רע"א על משניות שבת פ"ב משנה ו:

"על שלוש עברות נשים... בשעת לידתן. על שאינן זהירות בחלה, ובנידה, ובהדלקת הנר. הא דלא תני סתם "ובנר" כמו דתני "בחלה" ולא תני "ובהפרשת חלה", התנא רצה לרמז למה דאיתא בתיקוני-זוהר3, שבעל-הבית יתקן הנרות ואשתו תדליק, משום הכי תני "ובהדלקת הנר" לומר דתיקון לאו עלה רמי4 (ש"ל5)".

"במקרה של בנות, לפי זה, מכיוון שהן פנויות, האב צריך כנראה לתקן את הנרות, וחיובו הוא לא רק משום חינוך, אלא כחלק מעצם המצוה של הדלקת נרות. גם יצא מדברי התיקוני זוהר, דגם האיש הנשוי מחוייב בחלק ממצות הדלקת נרות, והוא: לתקן אותם.

"בקשר לתעמולה הק' של מעלת כת"ר בנוגע להדלקת נרות, אולי כדאי להתחשב בזה, ואם כבוד מעלת תורתו כן הביא הדבר באחת משיחותיו ואני לא ראיתי – יסלח לי מאוד".

מענה:

על המילים "שבעל הבית יתקן" כתב הרבי:

הובא בשולחן-ערוך אדמו"ר הזקן סימן רסג סעיף ה (מהמגן-אברהם שם 6) בלשון "טוב שהוא יתעסק כו'" ותו לא 7 – ועוד ועיקר: כמה וכמה אין נזהרין בזה8 – ולכן לא רציתי להביאו9.

ועל המילים "במקרה של בנות" כתב הרבי:

עיין תענית (כה,א) חזייה לברתיה כו' [=רבי חנינא בן דוסא ראה את בתו עצבה כיוון שטעתה והדליקה נר שבת בחומץ, ואמר לה "מי שאמר לשמן וידלוק, הוא יאמר לחומץ וידלוק". הרי שהבת הדליקה נר לשבת].

 

הר"ר מנחם שי' יוניק (בן המשב"ק הרב דובער יוניק ע"ה) סיפר, שפעם אחת הכין להדלקה את נרות-השבת בבית הרבי, וגם הבהב אותן – כפי שראה בבית הוריו. כשראתה זאת הרבנית ע"ה, החליפה את הנרות באחרים!10

_________________

1)    בשנת תשל"ה.

2)    מתוך 'כפר חב"ד' כ"א באייר תשס"ג עמ' 13, 'מבית המלכות', מוגש ע"י הרב בנימין קליין. כדרכנו, נפתחו ראשי-תיבות, תוקנו כמה טעויות וצויינו מקורות.

3)    כנראה הכוונה ללשון שער הכוונות, עניין ליל שישי "גם תיזהר [=אתה, הבעל] בתיקון הנרות של שבת. אמנם הדלקת הנר היא מצוה על האשה בעלת הבית, כנודע" (במג"א סי' רסג ס"ק ז ובכף החיים שם ס"ק כא צויין רק למקור זה, ובתיקוני זוהר לא מצאנו מאומה מעניין זה).

4)    =שתיקון הנרות אינו מוטל על האשה, אלא על הבעל.

5)    לא ברור פתרון הראשי-תיבות (פתרון ר"ת אלו בדרך-כלל הוא "שבלי הלקט". בס' שבלי הלקט השלם – נדפס בשנת תרמ"ו, לאחר פטירת רעק"א – סי' נט ואילך, לא מצאנו מזה מאומה) ואולי זו חתימת תלמיד רע"א שהכניס דבריו כאן.

6)    ס"ק ז.

7)    דהיינו שאין זה עניין של חיוב, אלא של הנהגה טובה בלבד.

8)    ברשימות הרבי מ"שנת תשג"ה [=ה'תש"ג] – זמנים שונים" ('רשימות' חוברת קנו עמ' 9. 'רשימות היומן' עמ' תכז) איתא: "לא נהגינן להבהב נר של שבת קודם ההדלקה" וציינו שם: "אף שבשו"ע אדה"ז (או"ח סי' רסד סי"ד) איתא ש"מנהג יפה הוא" ("כדי שתהיה מחורכת ותדליק יפה"). אבל זה רק ביחס להבהוב (שכבר כתב בקצות השלחן סי' עד בבדי השלחן ס"ק ה  "ולא ראיתי מי שנוהג כן בזמננו", אולי מפני שהנרות שבימינו אינם צריכים הבהוב), ולא בקשר לתיקון הנרות שבכתבי האריז"ל, והפתילות שהוסיף עליהן אדמו"ר הזקן בסי' רסג הנ"ל (בהגהות חכמת שלמה למהרש"ל (שבת קיט,א) פירש, שרב הונא הדליק נר כמסופר שם - כדי לסייע לאשתו להדליק נר של מצוה, הובא בתוספת שבת סי' רסג ס"ק ז, ופירש שהכוונה להבהוב, ובס' משנת יעקב שם מבאר שרק ע"י ההבהוב נקרא נר של מצוה. הנהגה זו הובאה גם בקיצור שו"ע (עה,ז) אבל לא בשו"ע אדה"ז). ועל התיקון אומר הרבי שרבים אינם נזהרין בזה.

9)    אולי – כשהרבי עסק ב'מבצע' שהוא חיזוק והפצת עצם המצווה, לא רצה להוסיף דברים שאינם מוסכמים וכיו"ב.

10)  הרב לוי יצחק ראסקין, דומ"צ קהילת חב"ד בלונדון, ששמע ממנו. וכנראה זה רק מפני ההבהוב. ומשמע מזה, שגם הרבי לא הקפיד לתקן את הנרות בעצמו.

פסק-דין של רב ליציאה מארץ-הקודש

שגור בפי אנ"ש, שהרבי הורה שלא לצאת מאה"ק לחו"ל אלא בהיתר של רב. חיפשתי במפתחות ה'אגרות-קודש', ה'לקוטי-שיחות', ספרי-השיחות תשמ"ח-תשנ"ב ועוד, בערך 'ארץ ישראל', ומצאתי את הבא להלן:

א. ב'שערי ארץ ישראל' ר"ס עט1: "...כותב אשר יש לו משרה קבועה באה"ק ת"ו, ועכשיו הציעו לפניו לקבל משרת שוחט במעלבורן... הנה לכל לראש, צריך להיות פסק דין של רב מורה הוראה בהשאלה דיציאה מאה"ק ת"ו לחו"ל, כיוון ש[ה]הצעה האמורה היא למשרה קבועה וכו'". – הרי הרבי דורש כאן פסק-דין רק לצורך יציאה לחו"ל באופן קבוע2.

ב. בשערי הלכה ומנהג ח"ד, חו"מ ריש עמ' רכד3: "ידועה דעתי בכלל – ע"פ הרמב"ם, שאין כדאית יציאה מאה"ק. באם לדעתם יש טעמים מיוחדים בנדון-דידן – ישאלו רב מורה הוראה".

כברוב המענות, לא ברור כאן מהי השאלה, ואדרבה: אם מדובר ביציאה זמנית – הרי ידוע שהרבי הסכים לכך פעמים רבות [וכמו לנסיעה אליו ולביקור ב'אוהל'], כאשר הורה לקשר זאת לצורך מצווה, ובפרט להוספה בלימוד התורה. וכנראה גם כאן הכוונה ליציאה קבועה.

ג. ב'היכל מנחם' ח"א עמ' קמו, במכתב המזכירות4: "מילאתי בקשתו ומסרתי את שאלתו לכ"ק אדמו"ר שליט"א, שהואיל להורות לו, אשר ראשית כל ישאל רב אם מותר לו לנסוע מארצנו הקדושה ת"ו לתכלית ששואל אודותה, ובאם הרב יתיר לו זה – יכתוב להרב יעקב שי' גורקאוו ויברר אצלו את כל התנאים וכו'. ואין צורך להוצאות יתירה [=יתירות] לנסיעה למקום שאפשר לברר על-ידי מכתב".

כנ"ל, גם כאן (אף שיש לשער שהכוונה ליציאה לאורך זמן) אין לפנינו את פרטי השאלה, ובוודאי שאי-אפשר ללמוד מזה על הכלל כולו.

ד. אמנם העירני הרה"ח ר' אסף-חנוך שי' פרומר, שהדברים מפורשים במקומות רבים בשיחות הרבי, וחלק מהן יובא להלן:

בשיחת י"ג אלול תשמ"ב סכ"ז (בלתי מוגה)5:

"ישנם השואלים בקשר לנסיעה לכאן לקראת חודש תשרי, ולפלא השאלה בדבר – שהרי כל השאלות בעניין זה נפתרו כבר כאשר דובר בעניין זה בשנים הקודמות. אבל אעפ"כ... אחזור פעם נוספת על נקודת הדברים:

"אלו הדרים בארץ הקודש – זקוקים (לכל לראש) להיתר מרב באה"ק שמותר להם לצאת מאה"ק למשך זמן מסויים. ומובן, שהיות ש'אדם קרוב אצל עצמו', אינו יכול לסמוך על עצמו, ולכן מוכרח לשאול זאת אצל רב מורה-הוראה שהוא המומחה בדינים אלו, והכוונה – לרב שדר גם הוא באה"ק, ויודע את מצב הדברים שם וכו'".

בשיחת א' דראש-חודש אלול ה'תשמ"ז סכ"א (בלתי מוגה)6, לגבי התנאים לנסיעה לרבי לחודש תשרי:

"ותנאי נוסף לתושבי ארץ-הקודש – שלכל לראש צריכים לקבל היתר מרב מורה-הוראה7, שדר בארץ-הקודש, ויודע ומרגיש את היוקר דארץ-הקודש, האם מותר להם לצאת מארץ-הקודש.

"וכאמור, מענה זה ניתן לפני כמה וכמה שנים, ובמילא, אין צורך לחזור ולשאול כו'...".

כבמקומות רבים, גם כאן אנו רואים שהרבי מתייחס למענה שלו שניתן בשיחה בלתי-מוגהת – כהוראה ברורה לרבים, שעל הציבור לדעת ולקיים אותה (ודלא כהמפקפקים בזה).

_____________

1)    (סימן שנושאו הוא: היציאה מארץ ישראל) מכתב מיום כ' אד"ר תשכ"ז – מקורו צויין שם מאג"ק כרך כד עמ' ש. חבל שמערכת 'היכל מנחם', המו"ל של ספר זה ושל 'שערי הלכה ומנהג' דלהלן, לא הדפיסה את שני המענות בשני הספרים.

2)    וראה גם ב'תורת מנחם -  התוועדויות' (טז) תשט"ז ח"ב עמ' 357 הערה 253, בקשר לשלוחי הרבי לאה"ק לאחרי המאורע ד'יד החמישה' בכפר-חב"ד, שאמר הרבי: "מסתמא ימצאו הרבנים היתר עבורם לנסוע בחזרה, אף שיהיו למעלה מחודש בארץ-ישראל" ולהלן (יז) תשט"ז ח"ג עמ' 28 אמר שיהיו בא"י "פחות משלושים יום, כדי שלא יתעוררו שאלות בנוגע להיציאה מא"י", ושם בהערות צויין לאג"ק חי"ח ריש עמ' תד שהרבי מעורר שאלה זאת למי שרצה לנסוע לא"י למשך כמה חודשים (ראה גם את המובא בשם הרבי בס' 'ממלכת התורה' ס"ע 316).

3)    מענה מיום כ"ב מנ"א תשל"ו – מקורו צויין שם מ'תשובות וביאורים בשו"ע' (בלבד, שם נדפס לראשונה), שהוא מהדורה קודמת של 'שערי הלכה ומנהג'.

4)    בחתימת יו"ר המזכירות, הרב חמ"א חודקוב ז"ל, מיום כ"ב אדר תשל"א.

5)    'תורת מנחם - התוועדויות' תשמ"ב ח"ד עמ' 2172.

6)    'תורת מנחם – התוועדויות' תשמ"ז ח"ד עמ' 309.

7)    ובשיחת ש"פ חוקת-בלק, חג הגאולה י"ב תמוז תשמ"ט בסופה (בלתי מוגה, 'התוועדויות' תשמ"ט ח"ד עמ' 17): "ויש להוסיף ולהעיר, אשר היציאה מארץ-הקודש לחוץ-לארץ דורשת היתר מיוחד כו'".


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)