חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:47 זריחה: 5:47 ט' בתמוז התשפ"ד, 15/7/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

כדי להיות "שופט" כראוי, יש ללמוד פנימיות התורה
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות 682 - כל המדורים ברצף
כדי להיות "שופט" כראוי, יש ללמוד פנימיות התורה
כל המלכים וצדיקי הדורות נכללים במשיח
קרבה שנת השבע
פרשת שופטים
"לא מצאתי לגוף טוב משתיקה"
הרוצה בתשובה
אלול – תשובה
כיסאות בברית מילה / קדיש על-ידי אב
הבהוב הנרות, פסק-דין של רב ליציאה מארץ-הקודש

לנסוע ללייפציג, לעצור בכל תחנה, לקנות את הסחורה – והכול במחשבה... * ה"שופט" וה"שוטר" בעבודת ה' * באלול נרמז לימוד הנגלה יחד עם הפנימיות שבתורה, וזהו הקשר לייסוד תומכי תמימים בחודש זה * על-ידי התשובה בכוח פנימיות התורה, גם ה"חוחים" מוסיפים יופי ב"שושנה" * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. לאחרי פרשת ראה באים לפרשת שופטים.

והעניין בזה – שלאחרי כל העילויים שבעניין הראיה, כולל גם בחינה הנעלית שבראיה . . אין זה מספיק עדיין, אלא יש צורך לעבור לפרשת שופטים, כדי להמשיך את העניינים בפועל ממש.

ועל דרך המבואר1 בנוגע לפירוש רש"י על הפסוק2 "ויעש כן אהרן", "להגיד שבחו של אהרן שלא שינה" – לכאורה: מהי המעלה והשבח שבזה ביחס לאהרן? – אלא החידוש בזה הוא, שאהרן לא שינה ועשה את כל העניינים בדיוק בפועל ממש, למרות שבשעת העבודה כיוון את כל הכוונות, ולא רק שכיוון את הכוונות ("סתם מכווין געווען"), אלא שאכן הגיע והיה נמצא (ער האָט טאַקע געהאַלטן דערביי און געווען) באותם מדריגות שכיוון אותם.

– להרב המגיד3 היה חבר עוד מקודם שנתקרב אל הבעל שם טוב, וכאשר נפגשו לאחר זמן, הבחין החבר שהמגיד מאריך בתפלתו, ושאל אותו לפשר הדבר, שהרי גם הוא מכווין את כל כוונות התפלה (בהיותו "מקובל"), ואף-על-פי-כן, לא מתארכת תפלתו זמן רב כל כך? והשיב לו המגיד על-פי משל:

אצל חבירו של המגיד היה הסדר, שבמשך כל השנה היה יושב ולומד תורה, ורק פעם בשנה היה נוסע אל ה"יריד" בעיר לייפציג, לקנות סחורה עבור החנות שהיתה זוגתו מנהלת במשך כל השנה, לצורך פרנסתם.

וישאל אותו המגיד: כמה זמן נמשכת הנסיעה ל"יריד"? והשיב, שהנסיעה נמשכת כמה שבועות, והפטיר באנחה על הביטול-תורה הכרוך בכך, שכן, אף שגם בהיותו בדרך לומד הוא בעל-פה, ובבואו לאכסניא לומד הוא בספרים שלוקח עמו, אבל אף-על-פי-כן, מצד בלבול הדרך כו' אינו יכול להתרכז בלימודו כדבעי כמו בהיותו בביתו.

ויאמר לו המגיד: למה לך לבזבז זמן רב כל כך – הנך יכול להישאר בבית ולהתבונן ולצייר במחשבה כיצד הנך נמצא בתחנה פלונית ופלונית, על ה"יריד" וכו', וכך לא יתארך הדבר זמן רב? – והשיב: אבל הנני צריך את הסחורה...

ועל-פי זה הסביר לו המגיד, שכדי "להשיג את הסחורה", לא די ב"כוונות" בלבד, היינו, שהוא עצמו יהיה נמצא היכן שהיה נמצא עד עתה, ורק יכווין אודות מדריגות נעלות, אלא הוא אכן צריך להיות שם, ובשביל זה יש צורך בריבוי זמן, ודווקא באופן כזה משיגים את הסחורה. –

וכן הוא בעניין פרשת ראה ופרשת שופטים: לאחרי כל העילויים שבעניין הראיה, אומרים ליהודי, שלא ישכח אודות הפועל ממש – לקחת את ה"סחורה", להביאה לעולם הזה, ולהמשיכה בחיי היום-יום.

ב. אודות עניין "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך"4 – איתא בספרי מוסר5 וחסידות6 (על יסוד מה שכתוב בספר יצירה7) ש"שעריך" הם ז' השערים שבאדם: שתי עיניים, שתי אוזניים, הפה וכו', ועליהם יש למנות שופטים ושוטרים.

שופטים – הם "דיינים הפוסקים את הדין", ושוטרים – הם "הרודין את העם אחר מצוותם . . עד שיקבל עליו את דין השופט"8, והיינו, שתפקיד השוטרים הוא להבטיח שהפסק-דין של השופטים יקוים בפועל ממש.

ועל דרך זה בעבודת כל אחד מישראל – שצריך להיות ה"שופט" שבו, היינו, לפסוק כל דבר על-פי התורה, ואחר-כך צריך להיות ה"שוטר" שבו, היינו, להתגבר על טבעו ולקיים את הוראת התורה בפועל ממש.

והנה, מקומם של השופטים היה בלשכת הגזית9, ושם היו פוסקים את השאלות שהגיעו מחוץ ללשכת הגזית – כי, בכדי לכוון ההלכה לאמיתתה יש צורך בנתינת-כוח, ועניין זה נעשה על-ידי ישיבתם בבית המקדש – "ומקדשי תיראו"10, שזהו עניין יראת שמים, שעל-ידי זה זכו לפסוק הלכה לאמיתותה.

וכן הוא ב"שופט" שבכל אחד מישראל – שה"משפט" צריך להיות קשור עם בית המקדש שבנפשו פנימה, דהיינו, מתוך יראת שמים.

ובפרטיות יותר – שלא מספיק לימוד גליא דתורה, אלא צריך להיות גם לימוד פנימיות התורה, נשמתא דאורייתא11.

ג. וזהו גם ענינה של ישיבת תומכי-תמימים שנתייסדה בחודש אלול – שבה קבעו שיהיה לימוד תורה תמימה, גליא שבתורה יחד עם פנימיות התורה12.

ועניין זה קשור גם עם חודש אלול – שהרי "אלול" ראשי-תיבות אני לדודי ודודי לי13, וסיומא דקרא14 "הרועה בשושנים", שיש בזה ב' פירושים15: (א) "ששונים בתורה"16 – גליא דתורה, (ב) "מה שושנה אית לה תליסר עלין כו'"17, י"ג מדות הרחמים – פנימיות התורה.

ד. בנוגע לשושנה נאמר18 "כשושנה בין החוחים", והיינו, שאף שהחוחים הם קוצים כו', מכל מקום, מוסיפים הם יופי לשושנה.

וזהו גם עניין הקליפות כפי שהיה בתחילת הבריאה – שלא זו בלבד שלא היו מנגדים, אלא אדרבה, שהיו כמו קליפה ששומרת על הפרי19.

ועל דרך מה שכתוב20 "ברוך תהיה מכל העמים" – ש"מכל העמים" גופא נעשה עניין ה"ברוך"21.

ועניין זה קשור עם חודש אלול – כי, סופי-תיבות של "אני לדודי ודודי לי" הם ד' יודי"ן13, כנגד הארבעים יום מראש-חודש אלול עד יום הכיפורים, שעניינם הוא עבודת התשובה, שעל-ידה נעשה "סלחתי כדברך"22, ונעשה עניין הכפרה, כמו שכתוב באגרת התשובה23 בפירוש לשון כפרה, שעניינה הוא "להיות נחת רוח לקונו", שיהיה "מרוצה וחביב לפניו יתברך", כמו ארבעים יום הראשונים שהיו ברצון24, ובאופן נעלה עוד יותר.

והעניין בזה – שהתשובה פועלת שה"חוחים" עצמם פועלים תוספת עילוי ויופי.

והיינו, שגם הארבעים ימים האמצעיים שהיו שלא ברצון – הנה על-ידי עבודת התשובה מתהפכים הם באופן שהם עצמם גורמים רצון עמוק יותר מהארבעים ימים הראשונים.

ועל-ידי זה נמשכת במילא כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.

(התוועדות שבת פרשת ראה, מברכים-החודש אלול, ה'תשי"ז. 'תורת מנחם – התוועדויות' התשי"ז חלק ג' (כ), עמ' 231-234)

_______________

1)    ראה תו"מ חי"ח ע' 83. וש"נ.

2)    בהעלותך ח, ג.

3)    ראה סה"ש תר"ץ ע' 132 ובהערה 2 שם. מגיד דבריו ליעקב בהוספות סס"ב (ב). וש"נ.

4)    ר"פ שופטים.

5)    ש"ך עה"ת ר"פ שופטים. של"ה ס"פ שופטים.

6)    ראה ד"ה שופטים ושוטרים דאשתקד פ"ב (תו"מ חי"ז ריש ע' 181). וש"נ.

7)    פ"ד מי"ב.

8)    פרש"י עה"פ.

9)    רמב"ם הל' סנהדרין פי"ד הי"ב.

10)  קדושים יט, ל.

11)  זח"ג קנב, א.

12)  ראה שיחת ליל שמח"ת תרנ"ט (בהוספות לסה"מ תרנ"ט). ועוד.

13)  אבודרהם סדר תפלת ר"ה (בשם הדרשנים). ב"ח או"ח סתקפ"א (ד"ה והעבירו).

14)  שה"ש ו, ג.

15)  ראה לקו"ת פרשתנו לג, א ואילך. ובכ"מ.

16)  שבת ל, ב. וש"נ. זח"ב כ, ב. ועוד.

17)  הקדמת הזהר בתחלתה.

18)  שה"ש ב, ב.

19)  ראה לעיל ע' 181. וש"נ.

20)  עקב ז, יד.

21)  ראה אוה"ת עה"פ (ע' תקח ואילך).

22)  שלח יד, כ. וראה פרש"י עקב ט, יח.

23)  רפ"ב.

24)  פרש"י עקב שם.


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)