לשם מה מחזיקים את ה'קינות'
רבי מרדכי מלכוביץ' היה רגיל לומר: לוּ היינו מאמינים באמת ובתמים בביאת המשיח ובגאולה הקרובה, לא היינו מחזיקים את ה'קינות' בביתנו מתשעה באב זה לתשעה באב הבא.
נחל של דמעות
סח רבי דוד משה מצ'ורטקוב: זקנו ה'מלאך' (רבי אברהם, בנו של המגיד ממזריטש) היה נוהג בכל תשעה באב לשבת כשראשו כפוף בין ברכיו, ונחל של דמעות סביבו, וכמה וכמה פעמים היה מרים את ראשו מבין ברכיו ושואל: "עדיין (המשיח) לא בא?".
מתהלך ומפזם
רבי נפתלי מרופשיץ לא היה סובל עצבות, ותמיד היה בשמחה. כאשר התאסף הקהל בבית-המדרש לאמירת קינות, היה הוא מתהלך הלוך ושוב במסדרון ומפזם בנעימה: "והשב כוהנים לעבודתם ולוויים לשירם ולזימרם".
זמן להשכנת שלום
רבי רפאל מברשיד היה רגיל לעסוק בהשכנת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו. פעם אחת, ביום תשעה באב, הלך לבית בשביל להשכין שם שלום. שאלוהו: וכי לא היה אפשר לדחות את הדבר עד אחרי תשעה באב? השיב להם: בית-המקדש חרב בעוון שנאת חינם, וביום החורבן עלינו להתעסק בעשיית שלום ולהרבות אהבה בישראל.
איך אפשר
סיפרו לרבי ברוך ממז'יבוז' על רב נכבד שחיבר ספר על סדר קדשים בתלמוד. אמר רבי ברוך: אין אני מבין איך אפשר לחבר ספר שלם על סדר קדשים. הלוא כשאני פותח מסכת זו וקורא את המילים הראשונות "איזהו מקומן של זבחים", ואני נזכר מה המצב הנוכחי ב"מקומן של זבחים", מיד נהפכים בני מעיי ואיני יכול להמשיך.
קח אותו מאיתנו
ילדי העיירה קוזניץ' היו נוהגים ליידות גלעינים קוצניים בבית-המדרש בעת קריאת מגילת איכה בתשעה באב. פרנסי הקהילה באו לרבי ישראל מקוזניץ בבקשה שיאסור על הילדים לעשות זאת. סירב הרב ואמר: אני פונה אל ריבונו של עולם, אם אין דעתך נוחה ממנהגינו בתשעה באב, קח את היום הזה מאיתנו...
מי צריך ומי יכול
רבי אברהם-יהושע-העשיל מאפטה היה אומר: לוּ היה בידי הכוח הייתי מבטל את כל התעניות חוץ מיום-הכיפורים ותשעה באב. שכן ביום-הכיפורים מי צריך לאכול, ובתשעה באב מי יכול לאכול.
לא על קלף
כל המגילות נכתבות על הקלף, חוץ ממגילת איכה הנקראת מתוך החומש. משום שלוּ כתבו את מגילת איכה על קלף, היה נראה כי אנו מתכוננים להשתמש בה חלילה זמן רב ואין אנו מקווים להיגאל מיד.
(הלבוש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
