חלוקת ארץ-ישראל לשנים-עשר השבטים הייתה על-פי הגורל, כמו שנאמר בפרשתנו: "אך בגורל ייחלק את הארץ". כלומר, חלקו של כל שבט בארץ-ישראל לא נקבע על-פי שיקולים שכליים (שחלק מסויים מתאים לשבט מסויים), אלא בגורל, שלמעלה מהשכל והדעת.
על עניינו של הגורל מצאנו שתי דעות: האחת, שהגורל עניינו בירור – הוא מברר איזה חלק שייך לראובן ואיזה לשמעון. הדעה השנייה, שהגורל עניינו לא רק בירור אלא גם קניין ממשי. כלומר, הגורל אף מַקנה לכל אחד ואחד את החלק השייך לו, כך שאין הוא צריך עוד לעשות שום פעולת קניין.
חלק משמים
מהגורל הגשמי אפשר ללמוד על הגורל הרוחני. לכל יהודי ניתן 'חלק' בעולם שאותו עליו לברר בעבודתו הרוחנית. בגמרא יש ביטוי: "במה היה זהיר ביותר" – באיזו מצווה היה האדם זהיר במיוחד. מוסבר על כך, כי לכל יהודי יש עניין מיוחד שאותו עליו לקיים בזהירות יתרה ובהידור מיוחד, משום שהעניין הזה הוא עיקר עבודתו.
מדוע קיבל האדם עניין מסויים? אומר רבנו הזקן שעניין זה "אינו בבחינת טעם ודעת מושג, אלא למעלה מבחינת הדעת", והוא קושר זאת עם עניינו של הגורל. כשם שהגורל מעניק לאדם דבר-מה שלא על-פי טעם ודעת, כך קיבלה כל נשמה עניין מסויים כתפקיד מיוחד מלמעלה.
איך יודעים
איך יכול האדם לדעת מהו העניין המיוחד השייך לנשמתו? הדרך לגלות זאת היא על-ידי בחינת הקשיים הנערמים בדרכו לקיים עניין זה. אם האדם מרגיש שיש לו קשיים מיוחדים וניסיונות קשים בקיומה של אחת המצוות, זו הוראה שמצווה זו היא ה'גורל' שלו, ולכן היצר עורם קשיים מיוחדים בדרך לקיומה.
כשם שהדברים אמורים לכל אחד ואחד בפרט, כך הוא במושגי המקום והזמן – בכל מקום ובכל זמן יש העניינים המיוחדים שבהם צריכים להיות זהירים במיוחד ושאותם צריכים לתקן. לא בהכרח אפשר להבין בשכל ובהיגיון מדוע דווקא עניין מסויים שייך לזמן הזה ולמקום הזה, כי זה דבר שהוא בבחינת גורל, למעלה מטעם ודעת.
בלי תירוצים
זו התשובה למי שטוענים מדוע תובעים מהם דברים שלא תבעו בזמן אחר או במקום אחר. יש להם תירוצים והסברים להצדקת טענתם שאין צורך באותן דרישות. אולם צריך לזכור, כי ככל שמתרבים התירוצים וההסברים מדוע לא לקיים את הדברים הנדרשים – זו ההוכחה שאלה בדיוק הדברים הנחוצים.
וכשם שיש בגורל עניין של 'קניין', שעצם הגורל כבר מקנה לאדם את הדבר – כך גם בעבודה הרוחנית, עצם הדבר שהוטלה על האדם משימה מלמעלה זה עצמו נותן לאדם את הכוחות לעשות זאת בשמחה ובחיוּת, שהרי כבר הקנו לו מלמעלה את העניין, והוא רק נדרש לגלות את המרות והבעלות שלו, על-ידי שהוא ממלא בגלוי את מה שכבר ניתן לו.
(תורת מנחם כרך כ, עמ' 128) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
