חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:01 זריחה: 6:50 כ"ב בתשרי התש"פ, 21/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

תספורת אחר חצות / תפילה בטלית לבחור
בירורי הלכה ומנהג

נושאים נוספים
התקשרות 676 - כל המדורים ברצף
במסירות-נפשו של צלפחד זכה לבנות ש'כובשות' את הארץ
שלימות במצב הגלות כהכנה לשלימות שבגאולה
סיום הרמב"ם ולימוד הלכות בית הבחירה
הרבי מעניק מתנות
פרשת פינחס
"משה קיבל תורה מסיני"
שמחה המותרת
ר' פינחס (רייזעס) משקלאוו
תספורת אחר חצות / תפילה בטלית לבחור
הלכות ומנהגי חב"ד

הרב יוסף-שמחה גינזבורג, רב אזורי עומר

תספורת ערב שבת קודש אחר חצות*

א. באגרות קודש1 דן הרבי בשני נושאים של הכנות לשבת-קודש שיש קשר ביניהם, וזה לשונו:

"בשאלתו הוראה:

א) בזמן קריאת שנים-מקרא-ואחד-תרגום – וראה שולחן-ערוך אדמו"ר הזקן2 : "יש נוהגין מטעם הידוע להם לגמור כל הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום ערב שבת אחר חצות3, ויש נוהגין לגמור כולה ערב שבת שחרית אחר התפילה4". והנה בספרי כללי הפוסקים – [ישנן] ג' דעות בכגון דא, הכרעה כמי?5 [=בשאלה כיצד יש להכריע במצב כזה, כשפוסק הזכיר שתי דעות מבלי לגלות העדפה ביניהן]. אבל כ"ק אדמו"ר מהורש"ב – במודעתו הידועה על דבר קריאת התורה6 – אחז כדעת אלו דנקטינן כסברא שניה. אבל בנוגע לפועל [בענייננו] – ראה 'היום יום' ד' טבת תש"ג7... [=אחר חצות].

ב) זמן קציצת ציפורניים בערב-שבת: במגן אברהם8 בשם השל"ה9 – קודם [קריאת] שמו"ת, ובפרי-עץ-חיים10 – לאחר הקריאה.

ולכאורה פשוט שצריך להיות קודם הטבילה, על-פי מה שכתוב בש"ך11.

ועל-פי המובא מהאריז"ל צריך להיות קודם חצות, שהרי כתב12 בשם האריז"ל לגלח שערות קודם13 חצות היום משום 'לא תחסום שור בדישו'14, וגם בקציצת ציפורנים יש עניין זה, דהרי "בשערוהי ובטופרהי אחידן"15 (וכן משמע גם מ'מגיד מישרים' משלי, הועתק בסידור הרב רבי שבתי מרשקוב, בעניין נטילת ציפורני ידיו ורגליו ביום אחד. אף ששלילת נטילה זו עצמה לא סבירא ליה להאריז"ל, כמו שכתב בשערי תשובה16).

אבל בפירוש כתב בשער הכוונות17: "אחר תפילת מנחה18, היה מקיים מורי (הוא האריז"ל19) כו'20, וקוצץ צפרניו וכו'". ומסדר העניינים ב'משנת חסידים' משמע לא כן21. ואין כאן מקומו.

הוראה בזה בנוגע לפועל – לא שמעתי". עד כאן לשון הרבי.

ב. בשיחה לא מוגהת, ליל ער"ה תשכ"ג22, הביא הרבי זהירות זו שלא להסתפר אחר חצות היום בפשיטות, כדבר ברור ונהוג.

ג. בקשר להנהגת הרבי בעניין תספורת אחר חצות היום, כתב לי הרה"ח רי"ל שי' גרונר: "בכל פעם שהיה מסתפר – זה היה בלילה23, לא ביום [אחרי כ"ז אדר תשנ"ב הסַפָּר לא ידע את כל העניין, וסיפר את הרבי גם ביום]".

והנה בשו"ת מנחת אלעזר24 הביא מס' 'בית מועד' שמוהרח"ו היה מגלח בליל מ"ט לעומר, ומוכיח מזה שאפשר להסתפר בלילה. ומבאר שהעניין דדינים שכתב האריז"ל אינו קיים בלילה, עיי"ש, והאריך בזה בשו"ת יצחק ירנן25.

לפני כמה שנים, הבאתי ב'התקשרות'26 זהירות זו דאחר חצות, וכתבתי שאין רגילין בין אנ"ש להיזהר בזה. ובכן, אם רגילות זו נעשתה בגלל הנהגת הרבי האמורה, הרי על פי ה'מנחת אלעזר' מובן שהרבי כן נזהר בזה, אלא שבלילה מותר.

______________

*)    תודה להרב יעקב שי' סנגאוי מקרית-גת על עזרתו בנושא זה.

1)    כרך חי בסופו (עמ' תקס), מכתב משנות תשי"ח-ט ללא נמען ותאריך. כדרכנו, פתחנו ראש-תיבות וקיצורים והוספנו הסברים בסוגריים מרובעים. המקורות שציין הרבי באו בין מרכאות בתוך ההערות.

2)    "או"ח סי' רפה ס"ו".

3)    במהדורה החדשה ציינו לשל"ה מסכת שבת פרק נר מצוה (קלא,א) ד"ה ומקודם הטבילה ופרק תורה אור (קלח,א) ד"ה סוד קריאת, והובא במג"א ס"ק ה.

4)    שם ציינו לשער הכוונות, עניין ליל ו, כמנהג האריז"ל. וכ"כ (שיש לנהוג) במשנת חסידים, מסכת יום השישי פ"ד מ"א ובאור צדיקים סי' כח ס"ד.

5)    "נקבצו בשדי חמד, כללי הפוסקים סי"ג-יד".

6)    נדפסה באג"ק שלו כרך א עמ' קעז, בסידור עם דא"ח עמ' 642 ובסידור תורה אור (תשמ"ז) עמ' 491.

7)    שם מסופר שנשיאי חב"ד העבירו פרשה אחת או שתים בליל שישי, וביום שישי אחר חצות התחילו שוב מההתחלה והעבירו את כל הסדרה עם ההפטרה.

8)    "סימן רפה" סוף ס"ק א.

9)    מסכת שבת, פרק נר מצוה, ד"ה סוד נטילת ציפורניים, בהגה"ה.

10)  "שער השבת פ"ג", בשם החברים [=גורי האריז"ל], מייד לאחר הקריאה.

11)  "יורה דעה סי' קצח ס"ק כה" שהציפורן עצמה חוצצת בטבילה, ולא רק הלכלוך שבה. - מכאן שעל-כל-פנים על-פי קבלה יש להימנע מחציצה גם בטבילת גברים בערב שבת. במטה אפרים סי' תרו ס"ח הובא (וציינו מקור בשם השל"ה רכח,א הובא בא"ר אות יד. ועיי"ש בנו"כ המטה-אפרים) להחמיר בזה רק בערב יום-הכיפורים. בשו"ע רבינו לא הובא עניין חציצה בטבילה זו,  גם לא בערב יוהכ"פ. בשו"ע הקצר ח"א פי"ט הערה 29 הביא בעניין זה כמה דעות לכאן ולכאן.

12)  בנדפס (וכן במקורו בלקוטי שיחות כרך כד עמ' 342) הוא חסרון דמוכח: מי כתב? בשער המצוות פרשת קדושים (כד,א)  כתובה הוראה זו ללא טעם. בס' טעמי המנהגים (ס"ע קכב) הביא את הטעם שכתב הרבי בשם ס' "לחם מן השמים להאריז"ל" (והוא מהרב יעקב צמח בעהמח"ס נגיד ומצוה והגהות בכתבי האריז"ל, מתלמידי גורי האריז"ל), גם על עש"ק.

13)  כן הוא בלקוטי שיחות שם, וכן העתיקו משם בשערי הל' ומנהג או"ח ח"א סי' קל, ולא כפי שנדפס בטעות באג"ק "אחר חצות".

14)  ודלא ככף החיים שהעתיק זאת (בסי' רלב ס"ק טו) בקשר לאיסור להסתפר "סמוך למנחה" (שבת ט,א), וכן בס' 'אבן השהם – שו"ע מכתבי האר"י' (בהערותיו 'פתוחי חתם' סי' רנא ס"ק א) כתב, שזה כדעת הרי"ף (שם, רמז רעח) הרמב"ם (הל' תפילה פ"ו ה"ה) והשו"ע (סי' רלב ס"א), דלא כהרמ"א בשו"ע שם שהיקל בזה עד סמוך למנחה קטנה.

15)  גם ב'היום יום' (כב אלול), הלשון: "בטופרהא אחידן". ולע"ע מצאתי בזוהר ח"ג ס,ב. ע,ב – "בזוהמא דטופרי אחידן". ולגבי שערות בח"ג מח,ב - "דדיני תתאי מתאחדן ומתחברן בשערוי".

16)  "סי' ר"ס ס"ק  ב, הביא משער הכוונות, סדר שבת ד"ה אח"כ היה, שרבינו האר"י ז"ל יום השישי היה נוטל ציפורני ידיו ורגליו.

17)  שער ו (דף נב).

18)  שזמנה החל מחצי שעה אחר חצות היום. אגב, בשער המצוות פ' תצא כתב, שהאריז"ל היה מתפלל מנחה בקביעות קרוב לשקיעת החמה, וכנראה (ראה גם בשער הכוונות הנ"ל) הכוונה גם לערב-שבת-קודש.

19)  זאת הבהרה שהוסיף הרבי.

20)  = מצות העירוב.

21)  שם במסכת יום הששי פ"ה מ"ב (בדפוס ירושלים תשנ"ח עמ' של), כתב: "וקודם חצות... יגלח ראשו". ובמ"ו: "וצפרניו שנתגדלו... יחתכם באיזה סדר שירצה...". ובפ"ז מ"א: "ומאחר שכבר קרא הפרשה ועבר מהיום עד שעה חמישית, יש יכולת לקבל... תוספת שבת... לפיכך, להסיר ממנו בגדי חול... ילך לטבול, אלא שאין לטבול כי אם אחר חצות".

בנוסף, מביא ב'אבן השהם' הנ"ל (סי' רס ס"ק יג): ובפרי-עץ-חיים (הנ"ל) כתב בשם החברים, שייזהר להקדים קציצת הציפורניים קודם זמן מנחה קטנה. [וסיים:] אבל בדברי מוהר"ר חיים וויטאל (בשער הכוונות) לא משמע כן [ולא פירש. אולי מפני שכתב בשער הכוונות שהיה קוצץ אותן אחרי תפילת מנחה. ובמ"א נאמר שהיה מתפלל בקביעות תפילת מנחה קרוב לשקיעת החמה, ראה ב'אבן השהם' סי' רלד ס"ט משער המצוות פ' תצא], עכ"ל.

22)  'תורת מנחם – התוועדויות' (לד)  תשכ"ב ח"ג עמ' 320 הערה 66 (שהיא מגוף השיחה).

23)  הרב מיכאל אהרן שי' זליגזאן בירר וכתב לי, שבדרך-כלל היה הרבי מזמין את הספר ביום רביעי בלילה.

24)  ח"ג סי' סה, בסופו.

25)  ח"ב סי' טו.

26)  גיליון רעו עמ' 18.

תפילה בטלית לבחור

בהיותי תלמיד בישיבה הגדולה חב"ד בקריית-גת, פניתי אל הרבי בשני עניינים:

ביקשתי את הסכמתו להתחיל בהנחת תפילין דרבנו-תם (לפני פורים תשל"ו1 התחילו להניח תפילין דרבנו-תם רק באישור הרבי).

[עד אז, הייתי מתעטף בטלית רק כאשר התפללתי עם אבי ע"ה, כמנהג עדתו. ברוב הזמן, כשהייתי בישיבה וכו', התפללתי ללא טלית] שאלתי האם להתפלל בטלית גדול כרצון אבי.

ונעניתי2 במכתב, בעניין רבנו-תם: "נכונה סברתו להניח (גם) תפילין דרבנו-תם".

[ולשאלה:] הימשיך להתפלל בטלית גדול[?] – "על-פי הוראת רב בסביבתו".

פניתי בשאלתי אל הרב שלום דרמר ע"ה, רב העיר קריית-גת. כאשר ראה הרב את המענה הראשון על הנחת תפילין דרבנו-תם, אמר לי כי לא ניתן לנהוג בעניין אחד כמנהג חב"ד ובעניין שני כמנהג אחר. לכן הורה לי לנהוג כמנהג חב"ד גם בנוגע לטלית גדול, דהיינו שלא להתעטף בה קודם הנישואין.

לימים, נתבקשתי לקרוא בתורה בבית-הכנסת דבו התפלל הרב דרמר, וכמנהג המקום, דרשו הגבאים שאתעטף בטלית בשעת הקריאה. שאלתי שוב את הרבי, ונעניתי (בשולי מכתב מיום ט"ו אדר תשכ"ח):

בנוגע לטלית גדול – מכבר עניתיו, שיעשה כהוראת הרב שיחיה.

בשעתו הבנתי לתומי את הכוונה, שגם בעניין זה עלי לנהוג כמנהג חב"ד שלא להתעטף בטלית, וזה סותר לכאורה את המענות שבהן כתב הרבי3 שאם יש חשש למחלוקת – יש ללבוש טלית. אבל ייתכן שכוונת הרבי היתה לשאול שאלה זאת עצמה אצל הרב, האם במצב כזה יש מקום ללבוש טלית כדי למנוע מחלוקת.

אחד מאנ"ש, כפר חב"ד

______________

1)    ראה שערי הלכה ומנהג או"ח ח"א סי' כט.

2)    כהרגלנו, נפתחו ראשי-תיבות וקיצורים, ונוסף פיסוק להקל על הקורא.

3)    שערי הלכה ומנהג שם סי' נז. וצע"ק מה פשר ההבדלים שבין המענות שם: במענה הראשון (בירושלים, בתפילת שחרית) והשני - שולל לבישת טלית אלא במקום שיש חשש מחלוקת; בשני, המדבר בעטיפה, משמע שבמקום חשש מחלוקת ניתן להתעטף גם במנחה וערבית, ולא סייג זאת; במענה השלישי -  גם במקום חשש מחלוקת כתב "ויהיה הטלית גדול מורד על הכתף דווקא", ובמענה האחרון שם - שולל לגמרי טלית בקבלת שבת, אפילו במקום חשש מחלוקת, כשבשערי תשובה שציין שם מדובר רק על "להסירו מעל ראשו אחרי שקיעת החמה". ואם כי הלשון שם הוא "להתעטף", הרי במקור השאלה והמענה (באידיש, באג"ק ח"ה עמ' צא) מדובר כללית על ללבוש ולהתפלל בטלית ולא על עטיפה (אגב, ראה דיון נרחב ומקורות בעניין טלית בקבלת שבת, בסידור 'צלותא דאברהם – ש"ק' ח"א עמ' דש ואילך).


   
תגובות
1.
עטיפה בטלית לבחור
Yosef Lev-17/05/09 04:39

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)