חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:35 י"ז בכסליו התש"פ, 15/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

עלינו עם הציבור / רמז למלווים / אוכל כשר / זהירות בנסיעה / איסור ייחוד
תגובות והערות

נושאים נוספים
התקשרות 675 - כל המדורים ברצף
לערוך חשבון נפש כיצד נוצלה השפעת הגאולה
בלק ידע את גדולת הייחוס של משיח
סעודתא דדוד מלכא משיחא
פרשת בלק
"הלומד מחברו פרק אחד"
עלינו עם הציבור / רמז למלווים / אוכל כשר / זהירות בנסיעה / איסור ייחוד
הלכות ומנהגי חב"ד

עוד בעניין 'עלינו' עם הציבור

ב'התקשרות' גיליון תר"נ עמ' 17 הערה 21, כתבתי ש"המקור הראשון שדרך ארץ לומר 'עלינו' עם הציבור הוא בבית מאיר ומחצית השקל בסי' סה".

והנה מצאתי מקור קדום יותר: האליה רבא (נפטר בשנת תע"ב) בסי' רלז אות ד: "שמעתי שנהג זקיני הגאון ז"ל [כנראה – אבי אביו, רבי אהרן שמעון שפירא. ראה 'אנציקלופדיה לגדולי ישראל' לר"מ מרגליות בערכו של הא"ר: ר' אליהו (ב"ר בנימין וולף) שפירא] שאמר 'עלינו' עם הציבור, אף שכבר אמר 'עלינו'".

[וזה כשנמצא בין פרק לפרק, אבל אם נמצא באמצע עניין, אפילו במקום שמותר להפסיק, הביא בס' אשי ישראל פכ"ו הערה מג בשם בעל ה'מנחת שלמה', שמי שאמר 'עלינו' במקומו דנוסח אשכנז, אין צריך להפסיק באמצע 'אין כאלוקינו' לאומרו שנית עם הציבור].

הרב יוסף-שמחה גינזבורג, רב אזורי עומר  

שאלות לבירור

זכיתם לברר ולזקק את מקחו ומנהגיו של צדיק ונשיא דורנו, כמפורסם מדי שבת בשבתו מעל גבי הקובץ, ולכן חשבתי להציע לפניכם את התחבטותי בכמה שאלות בענייני הלכה שאינם ברורים עימדי, ומאוד אודה לכם אם אוכל לקבל עליהם תשובה ברורה.

...נסיעה: ידוע המנהג (יש אומרים שהוא מהבעש"ט) שלא יאמר הנוסע בפירוש למלווים שיחזרו מאיתו1. והנה בספר השיחות ה'תש"א2 משמע, שמותר לרמז להם שילכו מעמו3, כדברי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ למלווים אותו, וזה לשונו: "כשליוו אנ"ש את כ"ק אדמו"ר מניו-יורק... רמז כ"ק אדמו"ר לעמוד באמצע הדרך, ופנה לאנ"ש (בתרגום חופשי): בכלל ידוע שבעת שמלווים, אין לומר למלווים שיחזרו מעימו..." עיי"ש. האם אפשר ללמוד משם שלרמז להם שיחזרו מותר?

כשרות: שמעתי שהורה כ"ק אדמו"ר לרב ר' גרשון-מענדל שי' גורליק, שבנסיעותיו יזמין אוכל כשר אף-על-פי שאין בכוונתו לאכלו – כדי לחזק את עניין הכשרות בעולם. נא לברר את נכונות שמועה זו, שהיא דבר המסתבר [ומסתמא אין לחשוש לאיסור "בל תשחית" בהשלכת מאכלים שאינם מהודרים – אפילו בפת לחם4, אלא שאסור לנהוג בהם בביזיון5, מפני שהוא מבעט בטובה שנתן לנו הקב"ה, ועוד מפני שהרואים אינם יודעים שהמאכלים אסורים, אלא שמדבר שם לעניין פירות ערלה האסורים בהנאה, ויש לעיין לדידן שאסור רק מפני ההידור וכיו"ב – מה דינו6].

עוד על נסיעות: זכורני כשהייתי תלמיד הישיבה במונטריאול, סיפרו שיש תשובה מכ"ק אדמו"ר7 שלא ינהגו במכונית לדרך ארוכה, ויש להתחלף בהנהגת הרכב מזמן לזמן (יש אומרים כל שעת נסיעה. ואין זה מצד האיסור שלא יֵצא יחידי בלילה, אלא בפשטות כדי שלא תשתלט עליו העייפות ויסתכן), ואם נוסע יחידי (או שאין עמו מי שיודע לנהוג) ישתדל לעצור כל שעה ולנוח זמן מה, ואחר-כך ימשיך בנהיגה (והיו מהדרים בזה ביותר). ויש לברר מקורה.

איסור ייחוד: משיחת כ"ק אדמו"ר8 משמע שלמעשה, יש להחמיר שלא תיסע אשה לבדה במונית או במכונית הנהוגה בידי גבר, משום ייחוד, וזה לשונו: "ויש לעורר על הזהירות שצריכה להיות בנסיעת אשה ובת מישראל במונית או במכונית כשהנהג הוא גבר, ובפרט שבזמננו (ובפרט בעיר גדולה כמו ניו-יארק וכיו"ב) אפשר לאשה למצוא (או להזמין) מונית עם אשה נהגת – שאפשר להיות בזה חשש של יחוד כו' – וכידוע השקלא וטריא בזה בספרים9. ובכגון דא – יש לברר חילוקי הדינים ופרטים בזה – אצל רב מורה הוראה"10, עכ"ל שם.

ואולם נהגו הנשים היתר לעצמן לנסוע במונית וכיו"ב הנהוגה בידי גבר (ואפילו נכרי) – הן בתוך העיר והן מחוצה לה – וכנראה הקלו רק בכבישים שיש בהם תנועה ערה או שהם מוארים, ולא חששו לאיסור ייחוד אפילו עם נכרי.

ויש לומר כמה טעמים בזה: דהנה בשו"ע11 אסר להתייחד עם נכרי, אפילו הם רבים ונשותיהן עמהם, על-פי המשנה12 "ולא תתייחד עמהן, מפני שחשודין על שפיכות דמים". ובגמרא שם13 אמרו "גוי – אין אשתו משמרתו, אבל ישראל – אשתו משמרתו וכו'" עיין שם וברש"י ותוספות14. וראה בספר שמירת הגוף והנפש15, שהביא את כל השיטות בזה, ולמעשה נשאר בצריך-עיון, אלא שבשעת הדחק יש להקל. וטעמיהם בקצרה הם: א) כשיש עוברים ושבים – 'מירתת'. ב) כשעסוק במלאכתו, יש לו חזקה ד"אומן לא מרע אומנותו".

וראה שם, שכל אלו הקולות הם בדוחק גדול. אבל בדרכים שוממות וכבישים צדדיים (אפילו בתוך העיר) יש להחמיר שלא תיסע לבדה (גם עם נהג יהודי) אלא עם שני אנשים נוספים – משום ייחוד. כמפורש בהלכות ייחוד16 בפרטיות. האם אכן הקלו אצל אנ"ש כל-כך, ובפרט נגד הוראה מפורשת של השנים האחרונות?

הרב שניאור זלמן פרקש, שליח כ"ק אדמו"ר, ב. א. ארגנטינה

_______________________

 

1)    שמירת הגוף והנפש סי' צז ס"ג. לקוטי מהרי"ח ח"א 'סדר תפילת הדרך' (דפוס ראשון קח,ב). כף החיים סי' קי ס"ק יח.

2)    עמ' 148.

3)    כן כתב בס' אהלך באמיתך פ"ו הערה לט מס' תמימי דרך בשם ס' תולדות יעקב יוסף - המערכת.

4)    כן כתב להדיא בשו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' מה.

5)    כמבואר בפרמ"ג סי' קעא בא"א ס"ק א. וראה שו"ת רב פעלים ח"ג סי' ט, שהקשה על דינו של הפרמ"ג.

6)    לכאורה אין היהודי משליך בעצמו את חבילת המזון לאיבוד, וגם הגוי - לא ברור שמאבד אותה (עכ"פ לא בידיים), וזה קל יותר - המערכת.

7)    כמדומה שההוראה היתה בעקבות תאונת דרכים שבה קיפח את חייו השליח הרה"ח ר' אליעזר אלימלך מאנגעל ע"ה. תוכן חלק ממנה הובא ב'התקשרות' גיליון נב עמ' 10 -  המערכת.

8)    'תורת מנחם – התוועדויות' תנש"א ח"א עמ' 244.

9)    ומציין שם: "ראה אוצר הפוסקים ח"ט דף עב,ב. דבר הלכה סי' טו הערה א. שערים מצויינים בהלכה סי' קנב הערה ג. שו"ת חלקת יעקב ח"ב סי"ד. שו"ת ציץ אליעזר ח"ו קונטרס היחוד פט"ו ס"ז-ח, ועוד".

10)  כמדומה שלאחר השיחה חשבו שיש להחמיר בעניינים אלו יותר מהמחוייב ע"פ דין, והיה מענה (או הבינו) שאין זו הכוונה, אלא הרבי עורר לשמור את כל מה שדרוש ע"פ הדין - המערכת.

11)  יו"ד סי' קנג ס"ד.

12)  עבודה זרה כב,א.

13)  כב.ב.

14)  ד"ה איכא.

15)  סי' קמג הערות ב-ג.

16)  שו"ע אבן העזר סימן כב.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)