חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:32 י"ב בכסליו התש"פ, 10/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לערוך חשבון נפש כיצד נוצלה השפעת הגאולה
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות 675 - כל המדורים ברצף
לערוך חשבון נפש כיצד נוצלה השפעת הגאולה
בלק ידע את גדולת הייחוס של משיח
סעודתא דדוד מלכא משיחא
פרשת בלק
"הלומד מחברו פרק אחד"
עלינו עם הציבור / רמז למלווים / אוכל כשר / זהירות בנסיעה / איסור ייחוד
הלכות ומנהגי חב"ד

כוונת המרירות היא להוסיף חיות שלא בערך בעבודה בעתיד * מה ענה הרבי הרש"ב לרבנית כאשר חשב לעלות לארץ ישראל... * כבר בגיל שבע-עשרה היה אדמו"ר הריי"צ מתאים להיות נשיא בישראל! * "גופא בתר רישא אזיל", כגודל מעלת ה"רישא" כך צריכה להיות עליית ה"גופא" * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, שאמרה בי"ב תמוז לפני יובל שנים

א. באשר עברו ל' שנה מעניין ומאורע המאסר והגאולה, הרי פעולת ההמשכה שמצד המאורע פעלה פעולתה בכל האופנים האפשריים להיות, ומכאן ואילך צריכה להיות עבודה נעלית יותר, כי "תלמידי חכמים אין להם מנוחה כו' שנאמר1 ילכו מחיל אל חיל"2.

ולזאת צריך לעשות חשבון ממה שעשו ופעלו במשך שלושים שנה שעברו, בכדי לידע איך לנצל להבא את פעולת ההמשכה באופן נעלה יותר.

אמנם, כאשר עושים חשבון ורואים אשר הפעולות שפעלו הם במידה קטנה לפי אופן היכולת שהיו יכולים לעשות, הרי אפשר אשר מחשבון זה יבוא האדם לנמיכות ושפלות הרוח – צריך לזכור המבואר בתניא3 שצריך להתרחק מעצבות, ורק לפעמים אפשר להשתמש במרירות, אשר המרירות אין ענינה שפלות הרוח, כי אם אדרבה – תוספות חיות בעבודתו, כפי שמביא אדמו"ר הזקן באגרת התשובה4 מאמר המדרש5 "אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים, לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים".

ב. ובפרטיות יותר:

במאמר המדרש הנ"ל מודגש שאי אפשר להסתפק בעבודת יום ביומו, אלא העבודה צריכה להיות באופן כפול, "ב' דפים", כדי למלא גם מה שלא מילאו בימים ושנים שעברו.

והרי ה"כפל" בענייני תורה וקדושה, הוא לא רק ב' פעמים ככה, אלא ישנו גם ה"אור העולה על כולנה"6, שגדלה מעלתו בעבודה שבכפלים שלא בערך לגבי עבודה אחת.

ולכן, הלימוד דב' דפים הוא באופן שגם דף הא' לומד הוא ביתר חשק מכפי שהיה קודם שהגיע לעבודת התשובה.

כלומר: מעלת העבודה של בעל תשובה – שעובד עבודתו מתוך מרירות, שמעוררת תוספת כוח וחיות בעניין שעוסק בו, אף שבעניין זה עוסק גם מי שלא חטא מימיו – היא לא רק בדף והעניין הנוסף, אלא גם הדף והעניין הראשון הוא באופן של שינוי, לא רק שינוי בכמות, אלא גם שינוי באיכות. והיינו, שכללות העבודה של בעל תשובה, מתחילתה ועד סופה, היא באופן אחר מעבודתו של צדיק.

ולצורך עבודת תיקון העבר – שזוהי עבודת בעל-תשובה שצריך לתקן את העבר, ועל ידי זה מגיע למעלה יותר מעבודת הצדיקים – יש תוספת כוח מיוחדת מלמעלה, ש"משביעין אותו"7 בכוחות נעלים ועצומים, כדי שיוכל לעבוד עבודתו באופן ש"יקרא ב' דפים . . ישנה ב' פרקים".

ג. וזוהי ההוראה:

אפילו אם הסך-הכול מעשיית החשבון יביא (אצל פרטים או כללים, סוגים או כתות) לידי מרירות, על כך שלא ניצלו את האפשריות והיכולת והכוחות שהיו במשך תקופה זו של שלושים שנה – הרי התכלית היא לא להישאר בזה, אלא שיבוא לידי ביטוי באופן העבודה שלאחרי שלושים שנה אלו, בכל העניינים שהמשיכה הגאולה8, שתהיה העבודה בחיות נוסף וכוחות נוספים, על דרך מעלת העבודה של הבא מ"ארץ צייה ועייף בלי מים"9, שהצימאון שלו הוא שלא בערך בתוקף יותר.

ועניין זה ממשיך הצלחה מופלגה ביותר, שיוכלו לעשות "כלים" גדולים יותר באיכות ו"כלים" גדולים יותר בכמות, ועל ידם יומשכו אורות נעלים ביותר.

וכמו כן נמשכת סייעתא דשמיא בשעת העבודה, והצלחה מופלגה בפירות העבודה, שתהיה עבודה שעושה פירות ופירות פירותיהן עד סוף העולם10 – כהפירוש בזה11 שעושים סוף להעלם והסתר שבעולם, ול"הנחות העולם",

– כידוע מה שכתב הסמ"ע12 שפסקי בעלי-בתים הם היפך פסקי התורה, ובמילא צריכים לעשות סוף לפסקי בעלי-הבתים, "הנחות העולם",

ואז יהיה מקום לפסקי התורה, היינו, להמשיך את התורה למטה בכל עניני העולם, ולעשות מהעולם דירה לו ית' בתחתונים ממש.

* * *

ד. לפני פעמיים שלושים שנה, בשנת תרנ"ז, קודם חתונתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, בעל השמחה – היה אביו, כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, חולה ביותר, עד כדי כך, שהרופאים במקומו, ובעיירות הגדולות הסמוכות לליובאוויטש, לא יכלו לעמוד על מחלתו ומהי העצה לכך. ולכן נסעו למוסקבה, שזה היה המקום ברוסיה שבו נמצאו הרופאים ופרופסורים הגדולים ביותר.

הפרופסור שביקרו אצלו [כאשר כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר זאת, נקב בשמו של הפרופסור], שמע את דברי אדמו"ר נ"ע, ואמר, שאין מה לעשות... (אויף היינטיקן לשון הייסט עס: "ער האָט אים אָפּגעזאָגט").

כשחזרו מהפרופסור לבית-המלון (כפי שנקרא ברוסיה: "גאַסטיניצע") שבו התאכסנו, אמר אדמו"ר נ"ע לרבנית (אמו של כ"ק מו"ח אדמו"ר), שכיון שהפרופסור אמר כך וכך... אשר על כן חושב הוא... אודות נסיעה לארץ ישראל.

הרבנית, בשמעה זאת, שאלה אצלו... מה יהיה עם החסידים?... והשיב לה... הרי בננו – בהזכירו את שמו של כ"ק מו"ח אדמו"ר – נשאר כאן, והוא יעשה זאת.

אמנם, בהשתדלותה של הרבנית ("זי האָט זיך אַיינגעשטעלט, און אַיינגעשטעלט כמה ענינים"), פעלה אצלו שלא ייסע, ואחר כך האריך ימים עד שנת תר"ף13.

ה. כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר סיפור זה בידעו שסוף-כל-סוף יתפרסם הדבר יותר ויותר.

ועל פי דברי הגמרא14 "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה", הרי מובן, שכמו כן אין עניין וסיפור אחד לבטלה – כאשר הסיפור מסופר על ידי אלו שיודעים אודות האיסור של דברים בטלים, סיפורי דברים בעלמא.

וכיון שסיפור זה הגיע אלינו, הרי זה סימן שיכולים ללמוד ממנו דבר-מה בנוגע לעבודה המוטלת על שכמנו15.

ו. ישנו כלל בגמרא16 ש"בתר רישא גופא אזיל".

וכיון שכן, הרי ככל שתגדל מעלת ה"ראש", צריך להיות גדול יותר גם ה"אזיל" של הגוף, כולל גם החלקים היותר תחתונים שבגוף, עד לעקב שברגל שאין בו חיות (שלכן נקרא באבות דר"נ17 בלשון של היפך החיים), שגם הוא "בתר רישא אזיל".

ומזה מובן, שכאשר מספרים אודות מעלת ה"ראש" – אזי נדרשת מהגוף (על כל חלקיו) עליה גדולה יותר, שמוכרחת לבוא לידי פועל, שיהיו פעולות גדולות יותר.

ז. ובנוגע לענייננו – מסיפור הנ"ל רואים אנו גודל הפלאת מעלת כ"ק מו"ח אדמו"ר:

כאשר כ"ק מו"ח אדמו"ר קיבל ("איבערגענומען") את הנשיאות לאחרי ב' ניסן תר"ף ונעשה ממלא-מקומו של אביו – יש על זה כמה ביאורים, ולכל לראש – עניין הירושה, כמו שכתוב18 "תחת אבותיך יהיו בניך", וכפי שמשמע מדברי הגמרא19 שהיורש אינו מציאות אחרת מהמוריש, כי אם, שמציאות המוריש נעתקה במציאות היורש20.

אבל כאשר מספרים שכבר בשנת תרנ"ז, כאשר הנשיא בישראל (כ"ק אדמו"ר [הרש"ב] נ"ע) היה בחיים חיותו בעלמא דין, אמר, שיכול הוא לנסוע... ויש לו על מי להשאיר את החסידים והמקושרים – נמצא, שנשיאותו של כ"ק מו"ח אדמו"ר היא לא רק עניין של ירושה בלבד, אלא זהו עניין עמוק הרבה יותר, גם מצד מעלת מציאות עצמו, כך, שגם בשעה שהוא (כ"ק אדמו"ר נ"ע) כאן והוא (כ"ק מו"ח אדמו"ר) שם, הרי הם מציאות אחת.

כלומר: נשיאותו של כ"ק מו"ח אדמו"ר אינה רק בגלל שנתפנה מקום שצריכים למלא אותו, אלא זוהי מציאות מעצמו, אבל, אותה מציאות כמו המציאות ההיא, שלכן, בחיים חיותו בעלמא דין, יכול למסור לו את כל ההנהגה כפי שנשיא צריך להנהיג עדה בישראל, כולל גם כפי שנדרש מנשיא מישראל על פי חסידות, ככל עומקי הביאורים שבחסידות בעניין זה.

ולאחרי שכבר בשנת תרנ"ז היו לכ"ק מו"ח אדמו"ר כוחות עצמיים כאלו, הנה מאז עד שנת תר"פ עבד עבודתו בקודש ונתעלה מדרגא לדרגא, עד שהיתוספה בו גם מעלת הירושה. ומשנת תר"ף התעלה בקודש משך שלושים שנה עד שנת תש"י.

ועל ידי ההתבוננות בכל מעלות אלו של ה"רישא" – מובן עד היכן ועד כמה צריך להיות ה"גופא אזיל".

ח. וכיון שתובעים זאת מה"גוף", כולל גם הרגל שבגוף, ועד לעקב שבגוף – הרי זה דבר ברור שניתנה להם היכולת והכוחות להביא זאת מן הכוח אל הפועל,

וכדברי המשנה21: "לא המדרש עיקר אלא המעשה" – לא רק בעניינים של מחשבה, ולא רק בעניינים של דיבור, אלא גם בעניינים של מעשה בפועל, שקשור עם עולם הזה הגשמי,

היינו, שכל אחד, בכל מקום שנמצא בעולם הזה הגשמי – יעשה שם מקום נקי ומואר, שבו יהיה נראה בגלוי "נר מצווה ותורה אור"22, ו"מאור" שבתורה שזוהי פנימיות התורה23,

– שזהו הכלי המאחד את בני ישראל עם הקב"ה, שמכיוון ש"אורייתא וקוב"ה כולא חד"24, הרי על ידי גליא וסתים דאורייתא מקשרים את הגליא וסתים שבבני ישראל עם הגליא וסתים של קודשא בריך הוא25

שאז מתגלה בעולם ש"אין עוד מלבדו"26, ועל ידי זה באה הגאולה האמיתית והשלימה למטה מעשרה טפחים, "כהרף עין", "בעצם היום הזה"27.

(מהתוועדות י"ב תמוז תשי"ז. 'תורת- מנחם – התוועדויות' ה'תשי"ז ג (כ), עמ' 109-113)

-------------------------------

1)    תהלים פד, ח.

2)    ברכות ומו"ק בסופן.

3)    פל"א.

4)    ספ"ט.

5)    ויק"ר רפכ"ה.

6)    ראה תניא שעהיוה"א פי"ב. ובכ"מ.

7)    נדה ל, ב. וראה תניא רפ"א, ובקיצורים והערות לשם.

8)    ראה גם שיחת ש"פ קרח, מבה"ח תמוז בתחילתה (לקו"ש ח"ב ע' 591 ואילך.

9)    תהלים סג, ב. וראה תניא פ"ז.

10)  ע"ד לשון חז"ל – כתובות רפ"ט. זבחים לז, ב. ועוד.

11)  ראה גם תו"מ חי"א ע' 174.

12)  חו"מ ס"ג סקי"ג.

13)  ראה גם תו"מ ח"א ריש ע' 4.

14)  שבת עז, ב.

15)  ראה גם תו"מ חי"ט ע' 59. וש"נ.

16)  סוטה מה, ב. וראה עירובין מא, א.

17)  ספל"א.

18)  תהלים מה, יז.

19)  עיין ב"ב סה, א. קנט, רע"א.

20)  ראה שו"ת צפע"נ דווינסק ח"א סקי"ח. ווארשא ח"ב סקי"ח. צפע"נ מילואים יג, א. מהדו"ת יט, א.

21)  אבות פ"א מי"ז.

22)  משלי ו, כג.

23)  ראה פתיחתא דאיכ"ר ב ובפי' יפה ענף שם. ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז ובפי' קה"ע שם. המשך תער"ב ח"ג ע' א'שכב. סה"מ תרפ"ט ע' 176. וש"נ.

24)  זהר הובא בתניא פ"ד, רפכ"ג. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). ועוד.

25)  ראה זח"ג עג, א. לקו"ת ויקרא ה, ג. נצבים מו, א. ובכ"מ.

26)  ואתחנן ד, לה.

27)  בא יב, מא ובמכילתא ופרש"י.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)