במקומות רבים הגאולה מתוארת כזריחה פתאומית אדירה שמשנה בבת-אחת את המציאות. כך נאמר (מלאכי ג,א): "פתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים" (וכפי שמפרש ה'מצודת-דוד': "זה מלך המשיח אשר עין כל אדם מצפה ומייחל לו"). ביתר הרחבה מבואר הדבר בספר 'מגיד מישרים' (פ' צו), על הפסוק (ישעיה מא,כז) "ראשון לציון הנה הנם", שהגאולה לא תהיה כפי שנהוג בעולם, שלפני בוא המלך באים כמה מבשרים ומודיעים שבעוד עשרה ימים יבוא המלך, ואחר-כך מכריזים שבעוד חמישה ימים יבוא וכו', אלא הגאולה תהיה כהרף-עין.
כך מובא גם בשם רבי אלימלך מליז'נסק, שאף-על-פי ש"נאמרו כמה פסוקים אשר בשעת ביאת משיח יהיו מלחמות גדולות ומלחמות גוג ומגוג, אמנם הוא הפעיל בתפילתו שלא יהיו אז מלחמות, רק המוכר קמח יעמוד בהמידה וימכור הקמח, והמוכר סחורה על מלבוש יעמוד עם האמה וימכור הסחורה, ופתאום יבוא אליהו ויבשר אשר הנה משיח בא" (הובא ב'שומר אמונים' עמ' שנ).
גאולה הדרגתית
מצד שני, במקומות אחרים מתוארת הגאולה כתהליך איטי וממושך, שמתפתח והולך שלב אחר שלב. כך אמרו חז"ל, שגאולתם של ישראל באה קמעה-קמעה, כאיילת-השחר (ירושלמי ברכות פ"א ה"א; יומא פ"ג ה"ב; ועוד). בזוהר (חלק א, קע,א) נאמר: "בזמנא דקוב"ה יוקים לון לישראל ויפיק לון מן גלותא, כדֵין יפתח לון פתחא דנהורא דקיק זעיר, ולבתר פתחא אחרינא דאיהו רב מיניה, עד דקב"ה יפתח לון תרעין עילאין פתיחן לארבע רוחי עלמא" (=בזמן שהקב"ה יקים את ישראל ויוציאם מן הגלות, יפתח להם תחילה פתח דקיק של אור, ואחר-כך פתח אחר, רחב ממנו, עד שהקב"ה יפתח להם שערים עליונים פתוחים לארבע רוחות העולם).
גם הופעתו של המלך המשיח מתוארת במקומות רבים כתהליך ממושך ומכאיב. חז"ל מסבירים (פסיקתא רבתי סוף פרשה לה): "למה נקרא שמו עני? שנתענה כל אותם השנים בבית-האסורים ושחקו עליו פושעי ישראל". כך אומר גם הרמב"ן (בפירושו לפרשת "הנה ישכיל עבדי", 'כתבי רמב"ן', כרך ראשון, עמ' שכד), על הפסוק "נִגָשׂ והוא יענה" (ישעיה נג,ז): "כי בבואו בתחילה עני ורוכב על חמור, יבואו עליו נוגשי כל עיר ושוטריו ויענו אותו בחירופין וגידופין, כי יחרפו אותו ואת האלוקים אשר הוא בא בשמו". ומוסיף הרמב"ן, שהמשיח "יחשוב בלבו, אפילו יהרגוני אעשה שליחות בוראי, כי כן חובה עלי".
שתי דרכי גאולה
תשובה לכך יש למצוא בדברי ה'אור-החיים' על התורה (במדבר כד,יז): "שאם תהיה הגאולה באמצעות זכות ישראל – יהיה הדבר מופלא במעלה ויתגלה הגואל ישראל מן השמים במופת ואות... מה שאין כן כשתהיה הגאולה מצד הקץ ואין ישראל ראויים לה – תהיה באופן אחר, ועליה נאמר שהגואל יבוא עני ורוכב על חמור". ובהמשך הוא מפרט, שעל הגאולה בדרך הראשונה נאמר "דרך כוכב מיעקב" – "שיזרח הגואל מן השמים... רמז לכוכב היוצא באמצע השמים, לנס מופלא"; ואילו הדרך השנייה מרומזת במילים "וקם שבט מישראל" – "שיקום שבט אחד מישראל, כדרך הקמים בעולם דרך טבע... שיבוא עני ורוכב על חמור ויקום וימלוך ויעשה מה שנאמר בסמוך".
ומוסיף הרבי מליובאוויטש, שהעובדה שיש סדר מפורט לגאולה, ואפילו המאמר שהגאולה באה 'קמעא-קמעא', אינם מונעים את ביאת הגאולה בזמן קצר ביותר – "גם כשהתחלת הגאולה ושלמותה הם בסמיכות-זמן, יכול להיות באופן ד'קמעא-קמעא', שלב אחרי שלב", אלא שהכול בא במהירות רבה (ספר השיחות תש"נ כרך ב, עמ' 651). |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
