שאלה: כשאין כוהן בבית-הכנסת, האם יש חובה לכבד את הלוי לעלות ראשון?
תשובה: משה רבנו תיקן לישראל שיהיו קוראים בתורה ברבים בשבתות ובימים-טובים, ובימי שני וחמישי בכל שבוע. עזרא הסופר תיקן שיקראו בשני ובחמישי לעלות לתורה שלושה יהודים.
בדרך כלל, סדר הקדימה (בכמה וכמה עניינים) הוא: "כוהן, לוי, ישראל". זה גם סדר העולים (הראשונים – בשבת וביום-טוב) לתורה, ולא עוד אלא שבניגוד לעניינים אחרים, כאן אין הבדל אם הכוהן או הלוי הם תלמידי-חכמים או עמי-הארץ. תמיד נשארים בסדר האמור, "מפני דרכי שלום".
נאמר בגמרא, שאם באותה שעה אין כוהן בבית-הכנסת - "נתפרדה החבילה", היינו - התבטל הסדר, ואין עוד חיוב לכבד את הלוי.
להלכה נפסק, שבאין כוהן יעלה ישראל במקומו (ואומרים: "יעמוד... ישראל במקום כוהן"), ולא יעלה אחריו לוי, כדי שלא יאמרו שהראשון היה כוהן. לדעת הרמ"א, רשאים להעלות גם לוי ראשון במקום הכוהן, אך יש פוסקים וגם מקובלים הסבורים, שבמקרה כזה לא יעלה לוי כלל.
ברור שאם הלוי הוא 'חיוב' (ליום-השנה, חתונה, ברית-מילה וכו') או שצריך לברך ברכת 'הגומל', ודאי צריכים לקרוא לו ראשון.
לדעת המגן-אברהם והט"ז, אם הלוי והישראל שווים בתורה, יש להעלות את הלוי ראשון, ויש הנוהגים כך. ומסופר, שפעם אחת לא היה כוהן במניין של אדמו"ר הזקן, וקרא הבעל-קריאה ללוי במקומו, ובירכו אדמו"ר הזקן בעבור זה באריכות ימים.
מקורות: משנה, סוף הוריות. גיטין נט,ב. רמב"ם הל' תפילה פי"ב. טושו"ע או"ח קלה ס"ו ונו"כ (וראה בשו"ע אדמו"ר הזקן סי' רא סוס"ג). פסקי תשובות שם ס"ק י. קצות השלחן סי' כה בבדי-השלחן ס"ק טו. לקוטי סיפורים להרב פרלוב עמ' עב. וראה 'כפר חב"ד' גיליון 986 עמ' 25. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:40
זריחה: 5:37
