חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:38 זריחה: 6:09 ב' באדר התש"פ, 27/2/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שלום בין היהודי ובין העולם
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש, מעובד ע"י צ' לבנוני
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1067 - כל המדורים ברצף
ג' בתמוז – יום התעלות
יש חדש
שלום בין היהודי ובין העולם
שלום ומחלוקת
אהבה אין-סופית
המומחה והרבי
בכוחנו לזרז
הגאולה מחכה
נסע כמטייל, חזר כשליח
לוי במקום כוהן?

לאחר שקורח עורר מחלוקת נגד הכהונה, נתן הקב"ה לאהרון את עשרים וארבע מתנות הכהונה. אחת המתנות האלה היא הבכור, ששייך לכוהנים. בכור אדם נפדה בכסף, ובכור בהמה כשרה ניתן לכוהנים – "את חלבם תקטיר אישה לריח ניחוח לה', ובשרם יהיה לך".

מה דינו של הבכור? בתלמוד מצאנו מחשבה להשוות את דיני הבכור לדיני קרבנות ה'חטאת' וה'אשם' (שגם הם "מתנה לכוהנים"), והמחשבה הזאת נדחית. רש"י, בפרשתנו, אינו רואה לנכון אפילו לשלול מחשבה זו, אלא הוא מבקש להבהיר שאין להשוות את הבכור לקרבן 'תודה', אלא דינו כקרבן 'שלמים'.

'בכור' בנפש האדם

בדבריו אלה של רש"י טמון רמז נפלא על מהותו של יהודי. הבכור רומז לעם-ישראל, כפי שנאמר: "בני בכורי ישראל". בכל יהודי יש שני סוגי בכור: 'בכור אדם' – הנפש האלוקית, ו'בכור בהמה' – הנפש הבהמית.

הנפש האלוקית מכונה 'בכור אדם', משום שהשם 'אדם' הוא על שם "אֶדַּמֶּה לעליון" – וכך הנפש האלוקית דומה לקב"ה, בהיותה חלק א-לוה ממעל ממש. לעומתה, הנפש הבהמית שביהודי מכונה 'בכור בהמה' (טהורה), כי היא נמשכת לעניינים גשמיים ובהמיים.

נפש בהמית שלמעלה מחטא

הנפש האלוקית של יהודי ודאי אין לה שום קשר לענייני חטא. על הפסוק "ונפש כי תחטא" אומר הזוהר שיש לקרוא זאת בלשון תמיהה: וכי נפש של יהודי תחטא?! הנפש האלוקית כל רצונה ושאיפתה ממוקדים בעבודת ה' ובחיפוש הקִרבה אל הקב"ה, וברור שאין לה שום שייכות לחטא.

אבל כאן אנחנו מדברים על 'בכור בהמה', הרומז לנפש הבהמית שביהודי. ובכל-זאת, גם ב'בכור בהמה' אין רש"י רואה לשלול אפשרות להשוות את ה'בכור' לקרבנות 'חטאת' ו'אשם', כי אפילו הנפש הבהמית של יהודי אין לה שום שייכות לענייני חטא, ולכן אין צורך לשלול זאת.

אין ניסיונות

הדבר היחיד שיש לשלול הוא – השוואת ה'בכור' לקרבן 'תודה'. קרבן 'תודה' מובא על נס שקרה לאדם, כשהיה בסכנת חיים וניצל בחסדי ה'. בעבודת ה' רומז קרבן 'תודה' לניסיונות בחיים הרוחניים, שהאדם אכן הצליח לעמוד בהם ולגבור עליהם. ובכל-זאת, עצם העובדה שהיהודי חש כי לפניו ניסיון והוא נדרש לעמוד בניסיון – גם מצב כזה אינו שייך ליהודי מצד עצם מהותו. אצל יהודי מאירה האמונה הפשוטה, הדבוקה עם הקב"ה, ולכן אין לו שייכות לעניינים של ניסיונות.

הדבר היחיד ששייך ליהודי הוא 'שלמים', מצב של שלום בין היהודי ובין העולם. תפקידו בעולם ברור לו לגמרי, עד שגם העולם הזה התחתון, הגשמי  והחומרי, אינו מסתיר על האמת הזאת, אלא העולם עושה שלום עם היהודי, כדי שהיהודי יוכל למלא את תפקידו ולעשות את העולם הזה התחתון דירה לו יתברך.

(לקוטי שיחות כרך כג, עמ' 138)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)