חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:16 זריחה: 6:10 כ"א באב התשע"ט, 22/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

השל"ה – בעל שני לוחות הברית
ניצוצי רבי

מדורים נוספים
התקשרות גליון 672 - כל המדרוים ברצף
נשיא הדור מוסר עצמו עבור כל יהודי
כניסת כל ישראל לגאולה השלמה
השל"ה – בעל שני לוחות הברית
פרשת שלח
"הכול צפוי והרשות נתונה"
הצלת הרבי "איש וביתו" מעמק הבכא
הלכות ומנהגי חב"ד

שמו של רבי ישעיהו הלוי הורוויץ, בעל השל"ה, מוזכר על-ידי נשיאי חב"ד בכבוד רב * האם היה מקובל ועבור מי נכתב "סידור השל"ה" * התייחסות מיוחדת שמורה לו בשיחותיו של הרבי

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

"לא שמעתי את הרבי [=הריי"צ] מדייק בתואר 'הקדוש' ביחס להשל"ה" – סיפר הרבי בימי ה"שבעה" לאחר יו"ד שבט תש"י ('תורת מנחם' כרך א' עמ' 8), והוסיף:

כשסיפר הרבי – מהוריי"צ – שאדמו"ר הזקן היה "יהודי של של"ה" התפלל בסידור השל"ה, בכוונת השל"ה, לא הוסיף את המלה "הקדוש".

אולם הרבי עצמו (ראה לדוגמא תורת מנחם התוועדויות תשמ"ג ח"ב עמ' 942) אכן השתמש בביטוי 'השל"ה הקדוש'.

תוקף לדבריו כדבר משנה

פעמים אין-ספור מובא בתורת החסידות מאמר חז"ל "ושכנתי בתוכם – בתוכו לא נאמר, אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל". היכן מצוי מאמר חז"ל זה? אומר הרבי (לקוטי שיחות כרך כו עמ' 173 הערה 45) נאמר כדלהלן:

ואמרו רבותינו זכרונם לברכה בתוכו לא נאמר אלא בתוכם – כן הוא לשון אדמו"ר הזקן ב'לקוטי תורה' נשא כ, סוף-עמוד-ב'. ולעת-עתה מצאתיו בשל"ה (תרומה שכה, ב. שכו, ב. ועוד [=שער האותיות אות ל]). ולפני זה – בראשית חכמה שער האהבה פ"ו [=קרוב לתחילתו דיבור-המתחיל ושני הפסוקים]. אלשיך על הפסוק תרומה כה, ח".

והרבי ממשיך:

וגם זה נכלל בלשון "רז"ל" [=רבותינו זכרונם לברכה], ובפרט שדברי השל"ה הובאו בכמה מקומות לפסק-דין (והמגן אברהם מתחיל חיבורו לשולחן-ערוך אורח-חיים בדברי השל"ה) ועל פי מה שכתב אדמו"ר הזקן (הלכות תלמוד תורה פרק ב' סעיף א) דבריו בתוקף דדבר משנה.

הבהרה זו נכתבה לראשונה על ידי הרבי כמענה להרה"ח ר' מיכאל אהרן שי' זליגסון. כאשר חזר שיחה בבית-כנסת וציטט את המילים "אמרו רז"ל בתוכו לא נאמר אלא בתוכם", נשאל למקור הדברים, וכיצד שייך להתבטא כך "רז"ל" כשמדובר באחרונים.

הוא כתב על כך לרבי, והתשובה שקיבל נכללה אחר-כך בהערה האמורה (השווה 'והאר עינינו בתורתך' עמ' רכח).

אמרות וציטוטים בשם השל"ה

כתב השל"ה (יג,א) "שמי שאינו יכול ללמוד יאמר את שמות החומשים והפרשיות, ספרי תנ"ך ומסכתות הש"ס".

אבל תורת חסידות חב"ד פעלה – אומר הרבי בהתוועדות י"ט כסלו תשט"ז (תורת מנחם כרך טו עמ' 270) – שלא מסתפקים באמירת אותיות, על-דרך השבעת שמות, אלא יש צורך ב"יחוד נפלא" בין השכל של הפשוט שבפשוטים עם רזין דרזין דאורייתא.

אמנם, מדברי השל"ה יש ללמוד – מסביר הרבי בשיחת ש"פ חיי שרה תשי"ט (תו"מ כרך כד עמ' 207) – שגם שם של פרשה הוא בדיוק!

כמו-כן, אחד ממאמריו המפורסמים, שהרבה הרבי לצטט בשיחות בקשר לפרשיות התורה, ואף מבוססות עליו: "המועדים של כל השנה כו' בכולן יש שייכות לאותן הפרשות שחלות בהן".

אמרות נוספות בשם השל"ה מובאות בשיחותיו של הרבי. לדוגמה:

"אדם" מלשון "אדמה לעליון", שהוזכר על ידי הרבי פעמים רבות. וכן: "התורה מדברת בעליונים ורומזת בתחתונים", ועוד.

מאז החל הרבי את דרכו ושיטתו הייחודית בפירוש רש"י (בתשכ"ה), ביסס זאת על דברי השל"ה – שבפירוש רש"י לתורה יש "עניינים מופלאים". עניין זה שב ונזכר בשיחות פעמים רבות.

ופעם אחת (תורת מנחם כרך חי עמ' 316) הזכיר את אמרת השל"ה: "יין ישן עולה [=בגימטרייה] ת"ל וכו'".

פעמים רבות הביא הרבי את הכלל שהדרשה ד"אל תקרי" איננה שוללת את הקרי הקודם (תורת מנחם כרך חי עמ' 274).

לא פעם הזכיר את דברי השל"ה ש"כל ימי חודש ניסן הם בבחינת ראש חודש".

גם פירושו לפסוק "זה א-לי ואנווהו" (עשרה מאמרות מאמר ראשון (מ,א)) הובא על ידי הרבי (ראה 'תורת מנחם' כרך ל' עמ' 322).

בהתוועדות יום שמחת תורה תשי"ט ('תו"מ' חכ"ד עמ' 162-161), ציטט הרבי את דברי השל"ה (בהקדמה יד, א) לגבי חכמתו של אדם הראשון והשמות שנתן לברואים:

בידיעת התחתונים ידע סוד המרכבות העליונות, כי כל נברא מטה יש לו שורש למעלה.. וזאת היתה חכמה נפלאה, כי השיג מקור ושורש כל דבר וכנהו בשם ההוא והוא שמו ודאי.

באחת הסעודות, כאשר נסבה השיחה על "תיקון ליל שבועות" ('המלך במסיבו' כרך ב' עמ' קנג ואילך), אמר הרבי:

כללות הענין נזכר בספר הזוהר, אך הסדר והפרטים מובאים בשל"ה.

שאל הרש"ג: אם כך, מדוע בחוגי המתנגדים אין אומרים "תיקון", הרי השל"ה אינו מיועד רק לחסידי ליובאוויטש?

ענה הרבי: עניין זה הוא על-פי קבלה.

שאל הרש"ג שוב: השל"ה היה מקובל?

הרבי השיב בחיוב: כן, הוא היה מקובל.

שאל הרש"ג עוד: הרי גם 'מתנגדים' מסתמכים על דברי השל"ה?

ענה הרבי: לא כל פעם.

דברי השל"ה נתבארו בתורת החסידות

בפגישתו בשנת תשכ"א (תורת מנחם כרך ל' עמ' 326) עם האדמו"ר מ"תולדות אהרן" זצ"ל שאל האורח: מי הוא זה שיכול להגיע למדריגות כאלו השייכות לכוונות האריז"ל?!

השיב הרבי: "אם כן – עבור מי נדפס סידור השל"ה...?! בוודאי לא בשביל אותם יחידי-סגולה שהיה להם ה"כתב"; הציווי להדפיס היה בשביל "כולי עלמא".

והרבי המשיך:

צריך לידע אפוא ש"לא בשמים היא", ולכל אחד ואחד שייך הלימוד בעניינים אלו, ובפרט לאחרי שנתבארו הדברים על-ידי הבעל-שם-טוב ותלמידיו באריכות הביאורים, על-ידי משלים ודוגמאות וכו', וכבר נדפסו בספרים, וצריך רק ללמוד ולעיין בהם.

פעם אחרת, בשיחה עם האדמו"ר מבעלז שליט"א בשנת תשל"ג ('בצל החכמה' עמ' 31), דיבר הרבי על חשיבות לימוד מסודר של תורת החסידות.

שאל האדמו"ר מבעלז: הרי אפשר לקחת זאת מהשל"ה הקדוש.

הגיב הרבי לדבריו:

את השל"ה לא כולם לומדים, רק חלק מהצעירים, וגם הם לומדים זאת – לא בתור סדר לימוד, כי-אם בתור הוספה. מה-שאין-כן לימוד החסידות צריך לכוללו ב"תוכנית הלימודים" מיד בתחילת גיל החינוך – בגיל שש!

ובתשובה לשאלת יהודי שביקש להוסיף על לימוד התניא לימוד שלא מספרי חב"ד (במובן המצומצם) אבל שייך לזה – כתב הרבי ('אגרות-קודש' כרך כ עמ' רמח): "ילמוד בספר של"ה (ומובן שלאו דוקא על הסדר ויכול לדלג וכיוצא בזה)".

שם הספר נבחר על ידי המחבר

פעם פנה מישהו בשאלה לרבי, שמצא ספרי דא"ח שעליהם נכתב בשער "כתבי קודש", ולכאורה, מכיוון שספרי תנ"ך נקראים בתואר זה, האם מותר להכתיר ספרים נוספים בשמות אלו.

בתשובה כתב לו הרבי (כ"ד ניסן תשי"ג – 'אגרות-קודש' כרך ז' עמ' רכז):

ולפלא שאינו יודע אשר כמה וכמה ספרים נקראו בשמות כגון הנ"ל והם: משנה תורה להרמב"ם, תורת משה להרב משה אלשיך, שני לוחות הברית להשל"ה . . ועל-פי שלושה עדים יקום דבר.

אולם בנושא זה עצמו יתבטא הרבי שנים לאחר מכן (ש"פ בשלח תשמ"ג – תו"מ תשמ"ג ח"ב עמ' 942):

שם זה ("משנה תורה") הוא שם שבחר הרמב"ם לספרו, אף שלפועל לא נתקבל (כל כך) בתפוצות ישראל, ולפועל הוא נקרא בשם "יד החזקה".

ובדומה לידוע אודות השל"ה הקדוש שקרא לספרו בשם "שני לוחות הברית" – ובפועל ממש, לא נתקבל שם זה, אלא נקרא השם "של"ה" בלבד.

עד שישנם כאלו שאינם יודעים אפילו מהו הראשי-תיבות ד"של"ה", אבל לאידך – הרי שם זה ניתן ע"י השל"ה הקדוש.

באותו עניין שלל הרבי אמרה מסויימת, שכאילו זה היה בתור עונש (מלמעלה) שהשמות "משנה תורה", "שני לוחות הברית" ו"תורת משה" (אלשיך) לא נתפרסמו (ראה 'התוועדויות תשמ"ח' כרך ב' עמ' 256 והשווה ל'המלך במסיבו'כרך א' עמ' קסה: לא עלתה בידם כו').

סידור השל"ה

בהתייחסות לאמירת "לִזמן" בברכת שהחיינו, כתב הרבי בשנת תשי"ג ('אגרות-קודש' כרך ז' עמ' רכח):

במה שמעיר בעניין "לזמן" שכתבתי שכן הוא בסידור השל"ה, ובדפוס שלו מצא נקוד בפת"ח. הנה צוואתו היתה להוצאה הראשונה, כי אח[ר] כ[ך] הי[ה] תלוי בהמדפיסים, ששינו כמה עניינים בהתפילות עצמם, ונקרא סדור של"ה רק ע[ל] ש[ם] הפירוש, ובפרט בעניין שלא ידעו שיש כאן דיוק.

וראה לעניין זה גם יגדיל תורה נ.י. שנה ח' עמ' קלז בדברי הגר"י לנדא זצ"ל.

[באותו "סידור השל"ה" יש דינים מלוקטים, ועליו המליץ הרבי בין השאר, כאשר ביקש להנהיג בבתי-כנסת לימוד דינים יום-יומיים ('אגרות-קודש' כרך ח' עמ' כה)].

בליל ב' דחג הפסח תשי"ג (תורת מנחם כרך ח, עמ' 83) ציטט הרבי את הנאמר בסידור השל"ה בהגדה של פסח, שיש לומר "לשנה הבאה בירושלים" ג' פעמים שמהווים חזקה. אך אדמו"ר הזקן לא הכניס זאת בסידורו, משום שסבור שאין צורך בעניין של חזקה, וגם לולי החזקה יש בכוחו ובבעלותו של יהודי לומר ולפעול שיהיה "לשנה הבאה בירושלים".

בהזדמנות מסוימת ('ליקוטי שיחות' כרך כז, עמ' 171 הערה 23) ציטט הרבי את הנאמר בשל"ה (שער האותיות סוף אות א – סא ריש עמוד א), בקשר לברכה על קידוש השם:

ואין לומר כי אין לברך ברכת קידוש השם כי אולי יחזיר המעליל ויפטרנו כו' דאטו אם יעשה לו הקב"ה נס וינצל כו' לא קיים מצות ונקדשתי [?] – כי תכף כשמסר גופו להריגה קידש השם בתוך בני ישראל.

[בדברים אלו שלל השל"ה את דברי הריקאנטי. ובשיחת הרבי עם הרב יצחק ידידיה פרנקל, רבה של תל-אביב, בשנת תשד"מ, נסבה השיחה על עניין זה – ראה 'רישומה של שנה' תשד"מ עמ' 215-214, 'בצל החכמה' עמ' 282. ועוד].

התפילה לגאולה מתקבלת

בהתוועדות שבת פרשת וארא תשד"מ (תורת מנחם התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמ' 782) דיבר הרבי בחריפות על אלו המבקשים "לקנטר" וטוענים כיצד אומרים מדי יום בנוסח התפילה "את צמח דוד עבדך..." כאשר כבר עברו 1900 שנה – ועדיין לא נושענו. השאלה – אמר הרבי – מובאת בשל"ה, ותשובתה בצידה שהתפילה פועלת את העניין ברוחניות, אך הם מצטטים דברי השל"ה ומשמיטים את התשובה...

לגבי לשון אדמו"ר הזקן בהקדמתו לתניא "מפי ספרים ומפי סופרים" מציין הרבי במכתב (הנדפס ב'לקוטי ביאורים' להר' יהושע קארף מהדורת תשל"ד עמ' תקכ. מהדורת תשד"מ עמ' תקלו):

הלשון האמור נמצא גם כן ב"עבודת הקודש" לרמ"ק גבאי ח"ד פ"א, ובשל"ה איזה פעמים.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)