שאלה: מתי הכוהנים מברכים את העם, ומה עושים כשאין נושאים כפיים?
תשובה: לפי הרמב"ם, מצווה זו נוהגת בכל יום, בתפילת שחרית וכן בתפילת מוסף. בתפילת מנחה אין הכוהנים מברכים, כי יש חשש שלאחר הסעודה יהיו שתויים. לכן בתענית-ציבור, שבה אין חשש שכרות, הכוהנים נושאים את כפיהם גם בתפילת מנחה.
האשכנזים בחו"ל נהגו מדורי-דורות לשאת כפיים רק בתפילת מוסף של יום-טוב. לדברי הרמ"א, הטעם הוא "משום שאז שרויים בשמחת יום-טוב, וטוב-לב – הוא יברך". לעומת זה, ה'בית-יוסף' כותב: "ויישר כוחם של בני ארץ-ישראל וכל מלכות מצרים, שנושאים כפיהם בכל יום".
ברוב חלקי הארץ נהגו בדורות האחרונים גם האשכנזים כמנהג הספרדים. האשכנזים בצפון מברכים (רק) במוסף של שבת. הרבי מליובאוויטש העדיף שבקהילה חב"דית חדשה ינהגו כמו בחו"ל, ובמקום שהכוהנים נהגו לברך בשבת יעשו זאת גם בשחרית, אבל אם נהגו לברך בתדירות גבוהה יותר לא יבטלו זאת.
כששליח-הציבור חוזר את התפילה, אם היא ראויה לברכת כוהנים ובפועל אין בה נשיאת כפיים (מכל סיבה שהיא), אומר אותה הש"ץ כבקשה: "אלוקינו ואלוקי אבותינו, ברכנו... כאמור: יברכך...".
המנהג הרוֹוח הוא שלא לענות 'אמן' בסוף כל ברכה, אלא 'כן יהי רצון', מכיוון שאין זו הברכה עצמה. אבל מנהג חב"ד הוא לענות 'אמן', מכיוון שגם הש"ץ 'מברך', כלשון הזוהר-חדש. ואכן, המאירי כתב, שנהגו לעמוד באמירת הש"ץ, מכיוון שהיא במקום נשיאת כפיים. אדמו"רי חב"ד היו פונים ומביטים בשעה זו לעבר הש"ץ, כמו בשעת נשיאת-כפיים.
מקורות: שו"ע סי' קכח סמ"ד, רמ"א ונו"כ וביאור הגר"א. שו"ע אדמו"ר הזקן שם סנ"ז. שו"ת: בית אפרים סי' ו. משיב דבר סי' קד. מנחת יצחק ח"ח ס"א-ב. שבט הלוי ח"ג סי' קס. אז נדברו חי"א סי' מ,מג,מט. שערי הלכה ומנהג או"ח ח"א סי' עה. תורת מנחם חכ"ט עמ' 40. 'התקשרות' תרי"ד-תרכ"ו. או"א ברכנו: זהר חדש פ' נשא. שו"ע סי' קכז ס"ב, ונו"כ, שו"ע אדמו"ר הזקן ס"ב, כף החיים ס"ק טז, וסי' קכח ס"ק צא, וש"נ. שער הכולל פ"ח ס"ק לו. ספר המנהגים עמ' 13. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:00
זריחה: 6:30
