חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:01 זריחה: 6:50 כ"ב בתשרי התש"פ, 21/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

פנימיות התורה מתקנת הכול
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש, מעובד ע"י צ' לבנוני
נושאים נוספים
שיחת השבוע 1064 - כל המדורים ברצף
חמש-עשרה שנות ניסויים
ספרים
פנימיות התורה מתקנת הכול
ברכת כוהנים
הכול גלוי
הוראה מסתורית
יבוא בהיסח-הדעת
להיות עסוקים
בכל ענף מזוזה כשרה
ברכת כוהנים – מתי?

חז"ל קבעו כלל: "אין אדם עובר עבֵרה, אלא-אם-כן נכנס בו רוח שטות". עניין זה נלמד מפרשת סוטה, שעליה מדברת פרשתנו. נאמר שם: "איש-איש כי תשטה אשתו". המילה "תשטה" היא גם מלשון שטות, שהיא הגורמת לאדם לחטוא. נמצא אפוא, שכל הדינים שנאמרו בסוטה אינם דינים פרטיים למצב הפרטי של הסוטה, אלא יש בהם גם הוראות לתיקון הנפש בכל חטא.

הפעולה הראשונה הנדרשת לתיקון הסוטה מלמדת על התחלת התיקון של החוטא: "והביא  האיש את אשתו אל הכוהן". תחילה יש להגיע אל הכוהן. הכון הוא, כדברי הרמב"ם, "כל איש אשר נדבה רוחו לעמוד לפני ה' לשרתו". כלומר, יהודי צדיק, ירא-שמים שמקדיש את עצמו לעבודת הבורא. אליו אמור החוטא לגשת לשם תיקון חטאו.

מובדל ומשפיע

טהרתה של הסוטה נעשית על-ידי שהכוהן לוקח "מים קדושים בכלי חרש". מים רומזים לתורה, כמאמר חז"ל "אין מים אלא תורה". "מים קדושים" רומזים לפנימיות התורה, שגם כשהיא יורדת למטה ומתלבשת בשכלו של האדם, עדיין מורגשת בה קדושתה העליונה.

לכן נקראת פנימיות התורה 'שמן', שכן בשמן רואים את שתי התכונות הללו: מצד אחד הוא צף מעל המים, דבר המבטא את היותו מובדל ומרומם, ומצד שני הוא מפעפע בכל דבר וחודר לכל דבר. כך גם פנימיות התורה היא בבחינת "מים קדושים", ובה-בשעה היא חודרת לכל נקודה בעולם הזה התחתון. לכן הובטחנו: "המאור שבה (דהיינו פנימיות התורה) מחזירו למוטב".

עד למטה-מטה

את המים הקדושים צריך הכון לשים "בכלי חרש", כלי פשוט. התורה מוסיפה ומצווה: "ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן ייקח הכוהן ונתן אל המים". יש כאן רמז, שפעולת המים הקדושים, פנימיות התורה, צריכה להגיע עד לדרגה התחתונה ביותר, שנרמזת לעפר.

הירידה לדרגה של 'כלי חרש' ואף ל'עפר' רומזת עוד, שהאדם העוסק בהפצת פנימיות התורה צריך לחוש תחושת ביטול עמוקה, בבחינת "ונפשי כעפר לכול תהיה". דווקא כשהוא מרגיש שאינו אלא כלי לביצוע רצון ה' יש בכוחו להרעיף רוח טהרה על יהודי שני.

לא אבוד

ומסיימת הפרשה, שעל-ידי פעולת הטהרה של הכוהן יתקיים באישה "וניקתה ונזרעה זרע". מכיוון שזה הסוף של הפרשה, והכלל הוא ש"הכול הולך אחר החיתום", הרי גם אם בתחילה היה מצב של רוח-שטות, בסופו של דבר יהיה "וניקתה ונזרעה זרע".

יהודי צריך לדעת שלעולם מצבו אינו אבוד. גם מי שנטמא חלילה נותנת לו התורה דרך תשובה, שיוכל לתקן את כל הליקויים ולהשלים את כל מה שהחסיר. וכמו שאומרים חז"ל, שאחרי טהרתה תזכה האישה ללדת בנים זכרים, דבר המורה על תוקף וקיום, דהיינו שעבודתו הרוחנית של האדם תהיה יציבה ואיתנה. ועד לגאולה העתידה, שאף היא נמשלת לזכר, בקרוב ממש.

(לקוטי שיחות כרך ד, עמ' 1311. תורת מנחם כרך כח, עמ' 133)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)