בחג-הפסח אנו מצוּוים לאכול מצה, ונמצא שבחג הזה הגוף הגשמי של היהודי ניזון מאכילת מצווה. זה דבר ייחודי לחג-הפסח, שאין כמותו בכל החגים האחרים.
אמנם גם בשבתות ובימים-טובים האכילה היא מצווה – בשבת יש חיוב "לענגו בעונג אכילה ושתייה", וביום-טוב יש חיוב של "שמחה... במאכל ובמשתה" – אך אין הדבר דומה למצוות אכילת מצה. בשבת וביום-טוב אין המאכל עצמו מצווה, אלא שעל-ידי אכילתו מקיימים מצווה (והוא כמו סיבה שעל-ידה מתקיימת המצווה), ואילו בחג-הפסח המצה עצמה היא מאכל מצווה.
הגשמי מחזק את הרוחני
המצה מכונה בספר הזוהר 'מיכלא דמהימנותא' – מאכל האמונה. כשם שמזון רגיל מחזק את הגוף, כך המצה היא מאכל מיוחד שיש בו הכוח לחזק את האמונה. על-ידי אכילת המצה מתחזקת האמונה בלב נשמות ישראל.
מה הקשר בין מאכל גשמי לבין כוח רוחני כמו האמונה? מובא על כך משל ממאמר חז"ל: "אין התינוק יודע לקרות אבא, עד שיטעום טעם דגן". היכולת של התינוק לומר 'אבא' היא יכולת נפשית-רוחנית, ובכל-זאת הוא מגיע לכך על-ידי אכילה גשמית. כך גם המצה הגשמית מחזקת את כוח האמונה שבנפש האדם.
בלי להבין
משל זה מסביר את עומק מהותה של אכילת המצה. כשהתינוק אוכל דגן, עדיין אינו קורא 'אבא'. דבר זה יקרה רק אחר-כך. כמו-כן אין לו שום הבנה במהות עניינו של אבא – הוא אינו יודע שזה אביו-מולידו, ושהוא הדואג לכל צרכיו. ובכל-זאת פועלת אכילת הדגן שהתינוק יוכל לקרוא 'אבא', ובקריאה זו טמון בהעלם כל עומק עניינו של אבא.
בדרך דומה המצה מחזקת את כוח האמונה. אמנם בעת אכילת המצה אין האדם מרגיש את חיזוק האמונה, וכמו-כן אין הוא מבין בהכרח את מהותה, אבל האכילה עצמה פועלת שהאמונה תתחזק, ובתוך האמונה הפשוטה הזאת טמון הקשר הפנימי והעמוק עם עצמותו ומהותו יתברך.
אין הסתר
זו המעלה המיוחדת של אכילת המצה בחג-הפסח על אכילת שבת ויום-טוב: אמנם גם האכילה בשבת וביום-טוב היא מצווה, אבל פעולתה היא על חלק מהגוף, ולכן אין בכוחה לפעול על כללות הגוף והנפש הבהמית שלא יסתירו את אור הנשמה. אולם אכילת המצה, מכיוון שהיא מחזקת את האמונה, שהיא כוח מרכזי ובעל עוצמה רבה, אין הגוף והנפש הבהמית יכולים להסתיר ולהעלים את הגילוי.
אמונה עניינה אמת, שהוא בבחינת "הבריח התיכון", ה"מבריח מן הקצה אל הקצה". היא חודרת לכל פרט ולכל נקודה במהותו של האדם, וממילא לא ייתכן שיהיה דבר המעלים על האמונה. זו המעלה המיוחדת של אכילת המצה בחג-הפסח.
(תורת מנחם (תשי"א) כרך ג, עמ' 41) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 18:37
זריחה: 6:30
