דרגות בהתקשרות
יש שלוש בחינות בהתקשרות שבין רבי וחסיד: רב ותלמיד, אבא ובן, מאור ואור.
(ליקוטי דיבורים)
לא מפני האותות
חסידים הראשונים היו אומרים: הרמב"ם כותב (הלכות יסודי התורה ח,א) שמשה רבנו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה, כי המאמין על-פי האותות יש בליבו דופי. ובמה האמינו בו? במעמד הר-סיני, שעינינו ראו ולא זר ואוזנינו שמעו ולא אחר. אף כאן, חסידים ראו בעיניהם ושמעו באוזניהם את האש, הקולות והלפידים, בעת אמירת התורה של אדמו"ר הזקן. ובזה נדבקו בו בדבקות קדושה של רוח ברוח.
('התמים')
יום-הולדת
היו חסידים שיום בואם לרבי בפעם הראשונה היה בעבורם יום-הולדת. אחד החסידים בא בפעם הראשונה לליובאוויטש אור ליום שישי פרשת משפטים, ומאז בכל שנה ושנה היה ער כל אותו הלילה, ומכוון להניח תפילין באותה שעה שבה נכנס לחדרו של אדמו"ר ה'צמח-צדק' בפעם הראשונה.
(היום יום)
שכינה מדברת
סח פעם הגאון החסיד רבי הלל מפאריטש: כאשר רבי אומר מאמר חסידות, שכינה מדברת מתוך גרונו.
אהבת הרבי לחסידים
האהבה הגדולה ביותר במושגי בני-אדם היא אהבת אב לבנו, אולם אהבה זו אינה נחשבת לעומת האהבה שהרבי אוהב את חסידיו.
(ליקוטי דיבורים)
עושה את העתיד
חסידים היו אומרים: מה בין חכם לרבי? החכם צופה את העתיד, הרבי עושה אותו.
(אוצר פתגמי חב"ד)
איך לחלוץ נעליים
רבי לייב שרה'ס אמר: אין אני נוסע לרבי המגיד ממזריטש כדי לשמוע ממנו תורה, אלא כדי לראות איך הוא חולץ את נעליו וכיצד הוא קושרן. כי הצדיק האמיתי אינו צריך כלל לומר תורה ברבים, אלא מעשיו צריכים להיות תורה שלמה.
לעורר אהבה
חסידים המקושרים לרבי נהגו לקבוע עת קבועה ומיוחדת להתעורר ברגש אהבה לרבם. פשוט לאהוב את הרבי באהבה מורגשת בלב, כמו אהבת בשר, לאישה ולבנים. באותה שעה היו מציירים לעצמם יחידות עם הרבי, שמיעת מאמר חסידות או התוועדות עם הרבי.
(אגרות-קודש אדמו"ר הריי"צ) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
