הסיסמאות בדבר 'הקלות בגיור' אינן אלא בדיחה, וחמור יותר – הן מטעות את המתעניינים בגיור. מוטב שמהותו של הגיור תהיה ברורה, ואז יוכלו הללו להחליט אם אכן רצונם בכך
אט-אט מתברר, שטיעונים ששימשו בעבר לחידוד הוויכוח ולהמחשת אבסורד נקלטים על-ידי חלק מהציבור ונהפכים לעמדות מוצהרות. כך קרה, למשל, לטיעון: "אם לא האמונה בתורה ובהבטחת הקב"ה לתת לנו את ארץ-ישראל, באיזו זכות באנו לארץ שלא היינו בה אלפיים שנה?!". כיום אנו שומעים יהודים האומרים שאכן אין לנו זכות, ואנחנו בעצם כובשים.
עוד טיעון מסוג זה זכה ל'אימוץ' ונהפך לעמדה מוצהרת. במסגרת המאבק מול תביעת הרפורמים והקונסרבטיבים להכיר בגיוריהם, נטען לא-אחת, כי אם לרפורמים ולקונסרבטיבים מותר לגייר, למה לקיבוצים, למשל, לא תינתן הזכות לגייר? אם הגיור אינו חייב להיות על-פי ההלכה, למה להפלות לטובה את הרפורמים לעומת מי שמכנים עצמם חילוניים?
והנה מתברר שיוזמה כזאת מתחילה להתגלגל. השאיפה היא להקים 'זרם חילוני' ביהדות, שיוכל להביע עמדה בעניינים של אישות, גיור, קבורה, וכדומה. האבסורד נהפך למציאות.
יהדות או רישום
את הסנוניות הראשונות במאבק הזה אנחנו מתחילים לראות. פתאום מתפרסמת כתבה גדולה על מצוקתם של המועמדים לגיור, שבסך-הכול רוצים להיות יהודים, אבל באולפני הגיור דורשים מהם לשמור תורה ומצוות. "מה הקשר בין שאיפתי להיות יהודייה לבין הדרישה שאדע איזו ברכה מברכים על בננה", שואלת מועמדת לגיור, ואינה קולטת את הגיחוך שבדבריה.
אותה אישה לא-יהודייה אינה אשמה. אין לה שום מושג מהו יהודי, וברור שאין לה שום כוונה להיות יהודייה במשמעותו האמיתית של המושג. כל רצונה הוא להירשם ברישום האוכלוסין כיהודייה, מטעמי נוחות בלבד. פתאום היא צריכה ללמוד דברים שאינם מעניינים אותה כלל וכלל, ושאין לה שום רצון לקיימם.
האמת היא שלא קל להבין זאת. אותה אישה מתגוררת בשכנות ליהודים שאינם שומרי תורה ומצוות. הללו הם יהודים ללא עוררין, אף שאינם יודעים איזו ברכה מברכים על בננה. אז למה היא לא יכולה להיות יהודייה כמותם?! למה דווקא ממנה דורשים דברים שאין תובעים אותם ממי שנולדו יהודים?!
יש גיור אחד
התשובה אינה פשוטה. אכן יהדות פירושה קשר עם הקב"ה, לימוד תורתו וקיום מצוותיו. אין יהדות אחרת. העם היהודי נולד במעמד הר-סיני, כאשר קיבל את התורה וכרת ברית עם הקב"ה על שמירתה. להיות יהודי פירושו – להיות חלק מהברית הזאת, שמטילה על האדם את החובה לקיים תרי"ג מצוות.
לפי זה, מי שאינו שומר תורה ומצוות היה אמור להפסיק להיות יהודי. אלא כאן נכנס לתמונה מרכיב נוסף – "ישראל, אף-על-פי שחטא – ישראל הוא". הברית שנכרתה בין העם היהודי לקב"ה אינה ניתנת לניתוק. גם מי שמתנער ממנה נשאר קשור עמה בעצם נפשו. לכן יהודי אינו יכול לחדול מלהיות יהודי. הוא נשאר יהודי לכל דבר גם אם הוא עובר (חלילה) על כל התורה כולה.
אבל דבר זה תקף רק למי שהוא כבר יהודי, שהוא אכן נשאר לעולם יהודי, יהיו מעשיו אשר יהיו. אך מי שמבקש להצטרף לעם היהודי, אין לפניו דרך אלא להצטרף לברית הר-סיני ולקבל עליו את כל מה שהיא מחייבת. אם אין הוא רוצה בכך, הוא יכול להיות גוי טוב, חסיד אומות-העולם; אין לו שום צורך להיות יהודי. אבל אם הוא רוצה באמת להיות יהודי, יש לכך משמעות אחת יחידה – קבלת עול תורה ומצוות.
כל הסיסמאות בדבר 'הקלות בגיור' וקיצורי-דרך למיניהם אינם אלא בדיחה, ומה שחמור יותר – הם מטעים את המתעניינים בגיור. מוטב שמהותו של הגיור תהיה ברורה, ואז יוכלו הללו להחליט אם אכן רצונם בכך, במקום לטעת בליבם אשליה שיש גיורי-בזק, שאינם אלא אשליה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
