זוכים לראות
"זה א-לי ואנווהו" (שמות טו,ד). "כל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר זה א-לי" (מדרש רבה). נשאלת השאלה, הלוא נאמר (שמות לג) "לא יראני האדם וחי"? אלא בשעת קריעת ים-סוף הלכו בני-ישראל בים במסירות-נפש, כי לא נקרע להם הים עד שהמים הגיעו עד חוטמם. מסירות-נפש זו נחשבת להם כאילו מתו, ולכן היה ביכולתם לראות מה שאי-אפשר לאדם חי לראות.
(אור התורה)
ראש-השנה למסירות-נפש
שביעי-של-פסח, היום שבו אמר הקב"ה "דבר אל בני-ישראל וייסעו" (שמות יד,טו), נחשב ראש-השנה למסירות-נפש. לכן בשביעי-של-פסח על כל אחד ואחד לקבל עליו, שבמשך כל השנה כולה תהיה לו תקיפות של מסירות-נפש, על התורה, על מצוותיה ועל עבודת הבורא.
(אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש)
משה רבנו קינא
כאשר נבקע הים, לאחר שנחשון בן-עמינדב קפץ לים, ובעקבותיו כל ישראל, קינא בהם משה רבנו. הוא, שהיה 'חכמה דאצילות', קינא בהם על מסירות-נפשם, שהייתה באמונה פשוטה. 'חכמה דאצילות' מבינה הכול בדרך אחרת, ומשה מקנא באמונה של היהודים הפשוטים.
(אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש)
ניסים אחר-כך
אף-על-פי ש"קריעת ים סוף" והליכת בני-ישראל בתוך הים ביבשה הייתה משולבת בנפלאות גדולות ובניסים רבים, בכל-זאת תחילת כניסתם למים לא הייתה בדרך ניסית. למים נכנסו בני-ישראל במסירות-נפש, ורק אחר-כך, ובזכות מסירות-הנפש, נקרע הים לפניהם.
(ספר המאמרים תרפ"א)
שחרור מהרגלים
להשתחרר מהרגלים אין זה דבר קל. היציאה מהרגילות היא עבודה של מסירות-נפש. האמת היא שכל אחד ואחד מישראל יש לו הכוח לעבודה זו, אלא שאין לאדם להסתפק בכך שיש לו כוח לזה, אלא עליו לשאוף שעבודת ה' שלו תהיה בפועל יותר מרגילותו.
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)
הבטחה נצחית
ימים אחדים לפני הסתלקותו אמר אדמו"ר הזקן: משביע אני בחיי נפשי, שבכל מקום שיהודי יעשה מתוך מסירות-נפש, אהיה עמו ואעזור לו.
מסירת הרצון
מסירות-נפש אינה, כדעת העולם, מיתה על קידוש ה' בלבד, אלא היא כוללת גם את מסירת-הרצון. 'נפש' משמעה גם רצון (כמו "אין נפשי אל העם הזה"). מסירת הרצון משמעותה, שהאדם מגביר את רצונו ותשוקתו לדבקה בו יתברך, ועל-ידי זה לא יחפוץ בשום דבר אחר מענייני העולם.
(אור התורה)
בלי תועלת
מי שמוסר את נפשו על קידוש ה' בפועל ממש, אולם כוונתו להשיג דבר-מה, כמו לקבל פרס וכיוצא בזה, אין זו מסירות-נפש אמיתית. מסירות-נפש אמיתית היא זו שאין בה שום חפץ ורצון זולת לה' לבדו. דבר זה אינו אפשרי כי-אם במדרגה שלמעלה מטעם ודעת.
(אור התורה) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
