חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:03 זריחה: 6:48 כ' בתשרי התש"פ, 19/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

אחד באחד ייגשו
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 654 - כל המדורים ברצף
הרבי שלח שלוחים ולא הבטיח להם מאומה
כשמתנהגים באופן ד"גאון יעקב", אומות העולם מסייעות לישראל
אחד באחד ייגשו
פרשת בשלח
מנהגים ב'אוהל'
לוח השבוע

היחס הבלתי רגיל של הרבי כלפי חותנו הרבי הריי"צ, הן בחיים-חיותו והן לאחר הסתלקותו, מן המפורסמות הוא * "הוא היה נשיא ישראל, צדיק יסוד עולם, ולכן יש לו כוחות אחרים לגמרי והיה יכול להבטיח", כתב הרבי על חותנו באיגרת לפלוני * שביבים מעטים של התקשרות מופלאה, בבואנו מיום ההילולא י' בשבט ויום תחילת הנשיאות של הרבי נשיא דורנו

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

בסיום ה'שבעה' אחר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('ימי בראשית' עמ' 82) סיפר הרבי לרה"ח ר' מרדכי שוסטרמן כי זמן מה לפני הסתלקותו אמר לו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ: "מ'דאַרף מאַכען אַ נייעם סידור" [=יש לעשות סדר חדש]. לשאלת הרבי מה הכוונה בזה, לא השיב חותנו. ושאל ר' מרדכי את הרבי: ומה אכן הייתה הכוונה בזה? וענה לו הרבי: הרבי התכוון לרמז שעכשיו מתחיל "סדר חדש".

"בעל-שם'סקע ווערטער"

"במאמר של יום הסתלקותו ישנם כמה וכמה בעל שם'סקע ווערטער" (=ביטויים בעל-שם-טוב'יים), כותב הרבי למשפיע המפורסם הרה"ח ר' ניסן נמנוב, שכבר בחודש הראשון להסתלקות פנה בשאלות פרטיות. בין השאר שאל על אופן עריכת נישואי בתו (עם הר' שלום-דובער פווזנר ע"ה) בי"א באדר, בתקופת האבלות על כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ (איגרות-קודש, כרך ג).

וממשיך הרבי וכותב:

לפתרון שאלתו כמ[ו] שכ[תבתי] לעיל הוא לפ[י] ענ[יות] ד[עתי] שם ר[יש] פ[רק] ה ובטח ישמע דערהערן [=יחוש] וישמיע להח[תן] וכ[לה]...

בדבריו רומז הרבי לדברי המאמר "באתי לגני", ששם בפרק ה נאמר "שהיה נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה", ועל כך  נאמר בהמשך "אהני לי שטותא לסבא".

ולגוף השאלה השיב הרבי:

לפ[י] ענ[יות] ד[עתי] ישמח את החתן וכלה בניגוני חב"ד וכיו[צא] ב[זה] וכל המשמח כו' זוכה כו' ונזכה ב[מהרה] ב[ימינו] לזמן דקול חתן וכלה משמח חתן עם הכלה.

דאג למצב שלאחר ההסתלקות

נאמר בקהלת (ז,י): "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זאת". בהתוועדות ליל שמחת-תורה תשי"ד ('תורת-מנחם – התוועדויות' כרך י, עמ' 88) ציטט הרבי פסוק זה, ואמר: "כ"ק מו"ח אדמו"ר דאג והכין גם למצב שלאחר הסתלקות".

הצעת הרבי הרש"ב לבנו

בשיחה נדירה שהשמיע  הרבי בהתוועדות י"ב בתמוז תשי"ז ('תורת-מנחם – התוועדויות' כרך כ, עמ' 111 ואילך) אמר דברים מפתיעים:

מעלת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ היא שעניין קבלת הנשיאות היה אצלו לא רק מצד ירושה, אלא עניין עמוק הרבה יותר, גם מצד מעלת מציאות עצמו, כך, שגם בשעה שהוא (כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב) כאן, והוא (כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ) שם, הרי הם מציאות אחת.

כלומר: נשיאותו של כ"ק מו"ח אדמו"ר אינה רק בגלל שנתפנה מקום שיש צורך למלא אותו, אלא זוהי מציאות מעצמו, אבל היא אותה מציאות כמו המציאות ההיא. שלכן, עוד בחיים חיותו בעלמא דין של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב בשנת תרנ"ז העלה הצעה שהוא [הרש"ב] ייסע לארץ-ישראל, וכ"ק מו"ח אדמו"ר ינהיג את החסידים במקומו [ברוסיה].

היינו, שעוד בחיים חיותו בעלמא דין, יכול למסור לו את כל ההנהגה כפי שנשיא צריך להנהיג עדה בישראל, כולל הנדרש לתפקיד זה על-פי חסידות, ככל עומקי הביאורים שבחסידות בעניין זה.

הרבי לא נבהל...

"העניין שבו עסק הרבי בלהט מיוחד (שבו היה ה"קאָך" שלו) – שהכול יהיה בפועל ממש ובהתפשטות ביותר", אמר הרבי בהתוועדות י' בשבט תשי"ד ('תורת-מנחם – התוועדויות' כרך יא, עמ' 36). והוסיף:

הרבי מעולם לא נבהל ממצבו של הזולת – אם אינו ירא-שמים בתכלית, או במידה ממוצעת, או אפילו שנמצא במעמד ומצב שה"רוח שטות" דנפש-הבהמית מכסה על האמת, עד כדי כך, שאינו יודע שצריך לחזור בתשובה.

מבלי הבט על מצבו של הזולת – התעסק הרבי עמו; לעתים קרובות הטיב עמו בגשמיות, ובמילא היתה זו גם טובה ברוחניות, שכן כאשר הלה יודע שעשו לו טובה בגשמיות, הרי זה בבחינת "אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו", וממילא הרי זה פעל עליו גם ברוחניות...

כל אחד מאיתנו הוא "רובה-קשת"

בהזדמנות אחרת בעניין אחר (י"ג בתמוז תשט"ז – 'תורת-מנחם – התוועדויות', כרך יד, עמ' 169) אמר הרבי:

כ"ק מו"ח אדמו"ר מאוד לא אהב מדידה וצמצום והגבלות.

בכ"ד בטבת תשי"ב אמר הרבי בערך את הדברים הבאים (על-פי 'תורת-מנחם – התוועדויות' כרך ד, עמ' 247):

כ"ק מו"ח אדמו"ר היה מתבטא "כל אחד מאיתנו עשאוהו רובה קשת". אין לנו אפוא ברירה אלא ליטול את הרובה – על-ידי שממלאים עצמנו בתורת החסידות ובתורת הנגלה – ולירות, ומסתמא תתבצע הירייה לעבר המטרה הנכונה.

אלא שקודם לכן צריכים להטעין את הרובה ב"כדור" של נגלה דתורה, ועל-ידי זה מבטלים את הזולת ממציאותו, ועד שמהפכים אותו ממהות למהות.

גם עכשיו אין להתייאש ולפחד

בשבת-קודש פרשת חוקת-בלק תשי"ב ('תורת-מנחם – התוועדויות' כרך ו, עמ' 42) התבטא הרבי:

כ"ק מו"ח אדמו"ר, משה שבדורנו, התעסק בעצמו בכל העניינים – אפילו בעניינים פשוטים – כדי לטהר את בני-ישראל, ועד לטהרה מעניינים כאלה שהם בדוגמת טומאת מת!

והוסיף:

מצד עצמו היה כ"ק מו"ח אדמו"ר נעלה לגמרי, ולא היתה לו שום שייכות לעניינים אלה, אפילו בדקות-דדקות. ואף-על-פי-כן השפיל את עצמו בעניינים פשוטים ביותר, דבר שהיה כרוך אצלו במסירות-נפש ממש... וכל כך למה? – כדי לטהר יהודי מטומאת מת!...

והמשיך הרבי:

ולכן גם עכשיו אין להתייאש ולפחד משום דבר, אפילו לא מטומאת-מת, כיוון שגם עכשיו אפרו (של משה שבדורנו) קיים!

הרבי ביקש אפוא כי ההולכים לדבר בבתי-כנסיות יספרו לבעלי-בתים שהרבי היה יהודי צדיק... לא היה חסר מאומה בעבודתו... לא בעלמא דין ולא בעלמא דאתי... ואף-על-פי-כן, מסר את נפשו בשביל יהודים ובשביל יהדות...

"כוחות אחרים לגמרי"...

"כל העניינים של בעל ההילולא שבדרך הטבע לא היה להם מקום!" – התבטא הרבי בי' בשבט תשט"ז ('תורת מנחם – התוועדויות', כרך טז, עמ' 63).

באיגרת תשובה ייחודית (משנת תשט"ו שנדפסה באיגרות-קודש כרך יא, עמ' רמח; איגרות-קודש מתורגמות, כרך שני, עמ' 213) לפלוני המתאונן – ככל הנראה – על שהרבי מברך אותו אך אינו מבטיח לו, כפי שנהג הרבי הקודם לגבי אותו אדם – כותב הרבי כהאי לישנא:

מה שחמי כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע כתב בשעתו לזוגתו תחי' בלשון של הבטחה, והבטחה ברורה, ובמכתבי אין ביטוי כזה – הסיבה לכך פשוטה מאוד, כיוון שהוא הי[ה] נשיא ישראל צדיק יסוד עולם יש לו כוחות אחרים לגמרי, ולכן על-פי מאמר רז"ל צדיק גוזר, הוא יכל לכתוב בלשון של הבטחה.

רבי בן רבי

את הדברים הנזכרים ניתן להשוות לדברים שאמר הרבי בשנים הראשונות של נשיאותו להרה"ח ר' אוריאל צימר, כששאל אם חל שינוי בעמדת נשיאי חב"ד בנוגע לעניין מסויים. על כך הגיב הרבי באומרו: חס-ושלום. ובנוגע לשאלה נוספת של הנ"ל, אם-כן מדוע הדברים בעניין הזה לא מושמעים בגלוי, השיב לו הרבי שתי תשובות:

הא')  עדיין איני מוכן לכך ("איך בין נאָך ניט פארטיג"). כ"ק מו"ח אדמו"ר היה רבי בן רבי. היה יכול אפוא לעסוק בכמה עניינים באותה שעה. לעבוד הן בפנים והן בחוץ.

(השואל הוסיף ושאל למה הכוונה? והרבי הסביר:)

בפנים פירושו "עשה טוב"; בחוץ הפירוש "סור מרע".

והוסיף ואמר:

אני אינני מסוגל לעסוק בשני עניינים בו-זמנית; אולם עוד תגיע השעה גם לכך...

הב') שאלת התועלת: לא תמיד משיגים התכלית הרצויה על-ידי השמעת דברים בפרסום גדול...

[עצם הנקודה מופיעה גם במכתב מיום ב' במנחם-אב תשי"ב ('משבחי רבי', עמ' 17) : "ענייני אינו אלא לקרב, והעניינים דקו ההיפך, אף במקום שצריכים להם חס-ושלום, הרי אפשר שיתקיימו על-ידי אחרים והלוואי שיהיה בידי כוח לקיים העניינים דקו הימין"].

ה'יחידות' האחרונה

בספר 'ימי בראשית' עמ' 61 כתוב: "בעת היחידות [של הרה"ח ר' נפתלי דוליצקי, האחרון שזכה להיכנס ל'יחידות' אצל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ] נתן לו הרבי מטבעות מכסף למסור לאנ"ש בארץ-הקודש.

להלן בפרסום ראשון מכתב המזכירות של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ אודות המטבעות הללו. כמו כן מוגשים בזה עוד כמה מסמכים הקשורים לימים הסמוכים ליום ההילולא והבאים אחריהם:

תאריך האיגרת – ט' בשבט תש"י

 

פניית כ"ק אדמו"ר הקודם בחתימת יד-קודשו ל"חגיגות השנתיות של ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש". תאריך המכתב – ח' בשבט תש"י

 

מכתב לאגודת-חסידי-חב"ד בארץ-הקודש, שהוכן על-ידי מזכיר הרבי הקודם למשלוח בערב שבת-קודש, ט' בשבט תש"י, ונתעכב שילוחו עד לאחר ההסתלקות.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)