שאלה: איזו ברכה יש לברך על פריכיות אורז, תירס, חיטה או שיבולת-שועל?
תשובה: על ירקות וגרגירים (כמו דגנים וקטניות) תיקנו חז"ל לברך לפני אכילתם "בורא פרי האדמה". אולם על הלחם (העשוי ממין-דגן, כמו חיטה, שעורה ושיבולת-שועל, שמן התורה חייבים לברך אחריו 'ברכת המזון') תיקנו ברכה מיוחדת – "המוציא לחם מן הארץ"; ועל תבשילים ממיני דגן (וכמו-כן על מיני מאפה שאינם 'לחם' גמור) – "בורא מיני מזונות". אבל אם אוכלים את הגרגירים כמות שהם, אין להם חשיבות לקבוע ברכה לעצמם, וברכתם "בורא פרי האדמה".
גרגירי חיטה שנחצו, או לפחות נקלפו, והתבשלו בנוזל, נחשבים 'תבשיל', ומברכים עליהם תחילה 'מזונות', ולבסוף, אם אכלו מהם 'כזית' – 'על המחיה'.
אורז שגרגיריו נתבשלו עד מיעוך (או שנטחנו לקמח ונאפה ממנו לחם) יש לו דין מיוחד, שהוא נקרא 'מזון', ומברכים עליו עקרונית 'מזונות', ואחריו 'בורא נפשות'. אלא שיש פוסקים המפקפקים בזיהוי האורז, ואדמו"ר הזקן בסידורו הכריע, שירא-שמים יחשוש לדעה זו, ויאכלנו רק בתוך הסעודה, ואם אוכלו שלא בסעודה, יברך עליו 'שהכול'.
אולם הפריכיות, שהן קלופות, אינן מתבשלות במים (חוץ מחימום קל באדים במפעלים מסויימים, שאינו מכשיר אותן לאכילה), אלא מחוממות בתנור עד להתפחה, ולאחר-מכן נכבשות בדפוס מיוחד הנותן להן את החיבור בין הגרגירים ואת צורתן. לכן מקובל לפסוק שאין להן דין 'תבשיל', וברכתן 'בורא פרי האדמה', והברכה האחרונה עליהן היא 'בורא נפשות'. מכיוון שכך, אין הבדל אם הן מיוצרות מאורז, מתירס או מחיטה ומשיבולת-שועל.
מקורות: טושו"ע או"ח סי' רח ס"ב,ד,ז ונו"כ. סידור אדמו"ר הזקן, סדר ברכת הנהנין פ"א ה"ח,י,יא, ופ"ז סכ"ב. פסקי תשובות סי' רח ס"ק ח, ושערי הברכה פט"ז סי"א, וש"נ. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
