חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:00 זריחה: 6:50 כ"ג בתשרי התש"פ, 22/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

צריך ללמוד כדי לדעת לברך
חיים יהודיים


מאת: זלמן רודרמן
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1045 - כל המדורים ברצף
מתוך החלל הריק תבוא הצמיחה
יש חדש
הגבהת היד בכיוון החיובי
גלות וגאולה
עבודה קשה
אמונה מאחורי הקיר
כשהחושך מתעצם
הצעקה תביא גאולה
צריך ללמוד כדי לדעת לברך
מעגלים בחופה

בימי קדם, כשהיו רוצים לבחון את ידיעותיו של מועמד למשרת רבנות, היו עורכים לכבודו סעודה, ומניחים על השולחן דברי מאכל שמעוררים שאלות הלכתיות סבוכות בעניין הברכות שיש לברך עליהם. רב שעמד במבחן וידע איזה דבר-מאכל ליטול תחילה ומה לברך על כל דבר, הוכיח שהוא אכן תלמיד-חכם ויודע הלכה.

הלכות 'ברכות הנהנין' הן הלכות מורכבות מאוד, ולא הכול מסוגלים לזכור ולדעת בזמן-אמת מה מברכים. במיוחד שמגוון מוצרי המזון התרחב והשתנה מאוד, ולא תמיד קל להתאים את ההלכה למקרה הנדון.

הלכות סבוכות

לא-מכבר ראה אור ספרו המצויין של הרב חיים פרוס מכפר-חב"ד, 'סדר ברכות הנהנין המבואר', המבוסס על ברכות-הנהנין שכתב רבי שניאור-זלמן מלאדי, בעל התניא והשולחן-ערוך (הרב). בשפה ברורה, תוך שימוש בדוגמאות מעולם המזון והבישול העדכני, ובעזרת טבלאות וסיכומים, מצליח המחבר להגיש גם את ההלכות המסובכות ביותר "כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".

כבן עשרים היה רבי שניאור-זלמן, צעיר תלמידי המגיד ממזריטש, כאשר הטיל עליו רבו לכתוב ולסדר מחדש 'שולחן-ערוך'. שנים שקד על חיבורו הגדול, שעם הזמן התפשט בעולם כולו ונעשה ספר ההלכה העיקרי ברבות מקהילות ישראל.

הכתבים נשרפו

לא הכול יודעים כי ההדפסה הראשונה של 'שולחן-ערוך הרב' נעשתה לאחר הסתלקות המחבר (בכ"ד בטבת תקע"ג). שרֵפה כילתה את מרבית כתבי-היד המקוריים, ובניו, בבואם להדפיס את השולחן-ערוך, נאלצו ללקט את ההעתקים שנותרו בידי החסידים. זו גם הסיבה לחסרונם של נושאים הלכתיים רבים בחיבור הזה.

לעומת זה, שתי סוגיות הלכתיות מרכזיות ראו אור עוד בחייו של רבי שניאור-זלמן – הלכות תלמוד תורה ודיני ברכות-הנהנין. את ברכות הנהנין כתב שלוש פעמים: פעם ראשונה כשחיבר את השולחן-ערוך; פעם שנייה, כעבור שנים (בשנת תקנ"ד), ואז קרא לזה 'לוח ברכות הנהנין'; ופעם שלישית (בשנת תק"ס), כשכתב את 'סדר ברכות הנהנין', שאותו שילב בסידור התפילה שערך.

"הסיבה לעיסוק המוגבר של רבנו בהלכות ברכות-הנהנין היא התדירות הגבוהה שאנו נזקקים להן", מסביר הרב פרוס. "פסוקי-דזמרה, למשל, אנחנו אומרים פעם אחת בבוקר; אך כוס מים אנחנו שותים חמש-עשר פעמים ביום".

כל התשובות

על כך בדיוק בא הספר החדש לענות. הספר מחולק לשלושה-עשר פרקים, כחלוקה שנקבעה על-ידי רבי שניאור-זלמן. לאחר לשון הפרק המקורי, באים דברי הסבר, מלוּוים בדוגמאות מהיום-יום (קרוטונים, סלט וולדורף, פיצה, ג'לי ועוד).

קשה מאוד להתמודד עם מורכבות ההלכות המפרטות את מיני המאפה וסוגי הברכות שיש לברך לפניהם ולאחריהם. או סלטי פירות ושאר 'תוספות' הנאכלים בסעודה. יש כאן משתנים רבים מאוד, שהרב פרוס סיווג וסידר בטבלאות. אז אם אתם רוצים לדעת איזו ברכה נברך על סלט ביצה עם אבוקדו, ועל איזו תאונה יש לברך 'הגומל' – את התשובות תמצאו בספר החדש.

מה נברך על קרוטונים? הרב חיים-פרוס וספרו (צילום: מאיר דהן)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)