שאלה: האם מותר לקרוא בספר-תורה שנקרעו התפרים שבין יריעותיו?
תשובה: בכל ספר-תורה יש כ-250 טורים. הספר מורכב מיריעות קלף רבות, שבכל אחת ואחת מהן בדרך-כלל ארבעה או חמישה טורים. הלכה למשה מסיני שאין מחברים את היריעות זו לזו אלא על-ידי תפירה בגידים של בהמה או חיה טהורה, טוויים ושזורים. משאירים מעט מאורך היריעה בלתי-תפור למעלה ומעט למטה, כדי שלא תיקרע כשגוללים ומהדקים אותה בחוזקה.
אם נקרעו התפרים שבין היריעות – אם נשאר רוב אורך היריעה תפור, קוראים בספר זה לכתחילה, לפי ש"רובו ככולו"; אבל אם הרוב נקרע, אין קוראים בו (ואם כבר הוציאו אותו, ה'משנה ברורה' מקל לקרוא בו, אם נותרו חמישה תפרים שלמים, אפילו יש ספר-תורה אחר).
אם אין ספר-תורה אחר, סומכים על הפוסקים המקילים. אם הקרע הוא באותו חומש שצריך לקרוא בו, אין קוראים אלא אם כן נשארו לפחות חמישה תפרים שלמים, אבל אם הקרע הוא בחומש אחר, מסתפקים בשני תפרים שלמים (ויש מקילים בשני תפרים אפילו באותו חומש, ואפילו כשיש ספר-תורה אחר).
"תפרים שלמים" – הכוונה שהיריעות מחוברות זו עם זו או קשורות בסופן, שאז התפירות עמידות, אבל תפירה פתוחה אינה נחשבת.
הכול מודים שאם יריעה אחת אינה תפורה עם שאר הספר, אפילו היא מונחת עם כל השאר, אסור לקרוא בספר, ואין בו קדושת ספר-תורה כלל.
מקורות: עירובין צח,א. מגילה יט,ב. גיטין ס,א. מנחות ל,א. מסכת סופרים א,יב. רמב"ם הל' ספר-תורה ס"פ ט. תרומת הדשן סי' נ. טור ושו"ע יו"ד סי' ערב ס"ג וסי' רעח ונו"כ. משנה ברורה או"ח סי' קמג ס"ק כה. קסת הסופר סי' יג ס"ד וסי' יז ס"ה, ומשנת הסופר שם, וש"נ. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
