חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:36 ל' בסיון התשע"ז, 24/6/17
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"שלוחו של אדם כמותו"
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 642 - כל המדורים ברצף
העבודה דתורה ומצוות צריכה להיעשות מתוך תענוג
"וירא אליו ה'" בתכלית השלימות – מהעניינים העיקריים של הגאולה
"שלוחו של אדם כמותו"
פרשת וירא
בעניין הקריאה בחול-המועד סוכות
הלכות ומנהגי חב"ד

הרבי מוסיף ומשגר תלמידים-שלוחים למקומות שונים בעולם * בין השאר נשלחים תלמידים לברינואה בצרפת, לאוסטרליה הרחוקה ולמדינות שונות בארה"ב * השתלשלות עניינים מרתקת מלווה את מסע השליחות של קבוצת תלמידים מהישיבה בכפר-חב"ד לישיבה חדשה המוקמת באותם ימים במגדל-העמק * רשימה שנייה על "התלמידים השלוחים"

בחורף תשכ"ב שיגר הרבי קבוצת תלמידים שלוחים גם לברינואה, צרפת. בי"ז באדר א תשכ"ב ('מקדש מלך', כרך ג, עמ' קנג-ד) משגרת להם המזכירות את המכתב הבא:

אל תלמידים – השלוחים שליט"א אשר בברונא

שלום וברכה!

מתאים להוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א, מתבקשים אתם בזה למנות מאתכם אחד או שניים, אשר תפקידם יהיה לכתוב ולשלוח לכ"ק אדמו"ר שליט"א תמידים כסדרם לכל הפחות פעם בשבועיים – דו"ח ממילוי תפקיד נסיעתכם, הן בהנוגע לעצמכם והן בנוגע להשפעתכם – על הסביבה...

התלמידים השלוחים לאוסטרליה

השליחות המפורסמת ביותר, ואולי אף המיוחדת מכולן, היא זו של התלמידים השלוחים לאוסטרליה (ראה צילום אחת מברכות הרבי לקבוצה זו – מתשל"ג) שזכו אף לשמוע מאמר מיוחד מהרבי בשנת תשל"ג.

"לאלו אין להציעני"...

הנה שתי התייחסויות מעניינות במיוחד של הרבי לעניין התלמידים-השלוחים. האחת היא משנות הלמדי"ם:

...מה שאמרתי להת' [=לתלמידים? התמימים?] שיתנדבו לנסוע זוהי פני' רק לתלמידים ולא לההנהלות דישיבות ועל ההנהלות להחליט, האם בכלל טוב בשבילם לקבל עוד תלמידים, ובאם הן, – מאיפה ואיזה תלמידים...

התשובה הבאה ('מקדש מלך', כרך ג, עמ' קנג) נכתבה במענה למה שכתב המשפיע הרה"ח ר' מנחם-מענדל פוטרפס לרבי בחודש תשרי תשל"ד. הרמ"מ פנה אז אל כמה בחורים מארץ-הקודש שלמדו ב-770, וביקשם לחזור לישיבת תומכי-תמימים בכפר-חב"ד כדי לחזק את הישיבה. התלמידים נענו לבקשה אך התנו זאת בכך שחזרתם תיחשב "שליחות". כשכתב הרמ"מ את הדברים לרבי זכה לקבל את המענה – המבהיל בחריפותו – הבא:

כשתלמיד תו"ת [תומכי-תמימים] ממלא את הוראת המשפיע שלו כמפורש בשיחות כ"ק אדמו"ר נ"ע הרי בכל כיוצא בו לא שייך עניין שליחותו כלל וממה-נפשך – אם הוא תלמיד תו"ת כרצון אדמו"ר, אינו זקוק לשליחות, ואם ח"ו אינו כרצונו וכו', לאלו אין להציעני שיאמר עליו שלוחו של אדם כמותו.

התלמידים השלוחים למגדל-העמק

בשלהי שנת תשל"ז נענו שישה מתלמידי הישיבה הגדולה בכפר-חב"ד לבקשת הנהלת הישיבה, לנסוע לישיבה שהקים הרה"ח הרב יצחק-דוד שיחי' גרוסמן במגדל-העמק, ישיבת "מגדל אור", בעידודו ובברכתו של הרבי. השישה היו ברוך-חיים לבקיבקר, יוסף-יצחק זלמנוב, חיים-שלמה דיסקין, יצחק גרוזמן, לוי-יצחק גינזבורג ושמשון הלפרין.

בחודש אלול כתב הרבי על פתק:

ואשרי חלקם דתלמידי תומכי-תמימים דכפר-חב"ד שיחיו שנסעו לשם, וימשיכו שם בחיות ובתגבורת (כמדובר בח"י אלול) ויקויים בהם מאיר עיני שניהם ה', אזכיר על הציון להצלחה מופלגה.

אל הפתק צירף הרבי – בעבור כל אחד מששת התמימים הנ"ל – את השיחה של ח"י אלול על החיות והתגבורת המיוחדים הנדרשים במלאת שמונים שנה לישיבת תומכי-תמימים. השיחה הופיעה מוגהת (חידוש גדול באותה תקופה) ונדפסה בפורמט מיוחד עבור תלמידי הישיבה (ראה ליקוטי-שיחות, כרך יד, עמ' 310 ואילך).

"להצלחה רבה בשליחותם"

לשליחות זו קדמה השתלשלות עניינים יוצאת-דופן:

בהיות הרב גרוסמן כמה שנים קודם לכן ב'יחידות', הציע לפני הרבי רעיון להקים ישיבה במגדל-העמק. בתגובה אמר לו הרבי כי תפקידו העיקרי הוא להתעסק בהפצת היהדות בין תושבי העיר, ולא ברור אם יוכל בו-בזמן להתמסר להקמת ולניהול הישיבה. הרב גרוסמן הציע שכמה אנשים ממשפחתו יתעסקו בזה וכך הדבר לא יפריע לשאר עיסוקיו בעיר. או-אז הביע הרבי את הסכמתו ואף העניק את ברכתו הק' להקמת מתיבתא ו"ישיבה קטנה" – 'מגדל אור' שמה.

כשסיים מחזור ראשון של התלמידים את ה'ישיבה קטנה' והתעוררו ספיקות לאן ימשיכו וכו', החליט הרב גרוסמן להקים (לפחות זמנית) ישיבה גדולה במגדל-העמק, ובראש הישיבה ביקש להעמיד את אביו, הגאון הרב ישראל גרוסמן שליט"א, שכיהן אז כראש-הישבה בכפר-חב"ד.

הרב גרוסמן ביקש מהנהלת הישיבה בכפר-חב"ד לתגבר את הישיבה במגדל-העמק עם כמה תלמידים, ש"יקרבו את התלמידים לרוח חב"ד ויכינו אותם להיכנס לישיבה בכפר-חב"ד...". הנהלת הישיבה בכפר-חב"ד נענתה לבקשה, לאחר שכאמור ששת התלמידים הנ"ל ניאותו לכך. מיד לאחר מכן הודיעה על כך ההנהלה לרבי.

אחרי תקופה קצרה הגיע מהרבי המענה שבו פתחנו.

מספר ימים לאחר מכן הגיע מכתב מהרבי לקראת השנה החדשה, ובו שמותיהם של כל ששת ה"תלמידים השלוחים" (תואר שבו פונה אליהם הרבי) ובסופו מוסיף בכתב-יד-קדשו: "ולהצלחה רבה בשליחותם במגדל העמק".

כך החלה שליחות מיוחדת שזכתה לכמה וכמה התייחסויות. במהלך זמן החורף הצטרפו לישיבה שלושה בחורים נוספים: שלמה-זלמן לנדא, משה אברהם ובצלאל קופצ'יק.

הוצאות הנסיעה על-חשבון המזכירות

לפי התכנית המקורית היו התלמידים הנ"ל אמורים לנסוע ל'קבוצה' לחודש ניסן תשל"ח (אז היתה ה'קבוצה' מתחילה בראשית חודש ניסן ועד סוף חודש ניסן בשנה הבאה). הרב גרוסמן חשש לשלומה של הישיבה עם נסיעת התלמידים-השלוחים ממנה.

בחודש שבט תשל"ח היה הרב גרוסמן בארה"ב, והכניס פתק לרבי בו ביקש עצה ל"תנופה ועידוד בלימוד החסידות",  וכן כתב ש"התלמידים השלוחים דכפר-חב"ד שיחיו רוצים לנסוע לחג הפסח לכ"ק אד"ש", ושאל מה לעשות.

הרבי (צירף כמה שטרות כסף ו)ענה:

1) ["תנופה ועידוד בלימוד החסידות"] יתייעץ במשפיעי חב"ד באה"ק.

2) [התלמידים השלוחים וכו'] ימסור להם בשמי שאלה מביניהם שיפעלו בהישיבה בגדל-העמק כדבעי למהווי – יקבלו מכתב אישור על זה מהנהלתה, יבואו לכאן מלפני י"א ניסן עד אחרי ש"ק מברכים אייר על מנת לחזור להישיבה תיכף ומיד לאחרי זה, ולפעול בה ביתר עז.

3) 90% מההוצאות נסיעתם – על-ידי המזכירות דכאן.

4) פנ"נ (=פ"נ נתקבל). המצו"ב לצדקה באה"ק ת"ו".

הרבי מזמין את השלוחים אליו!

אי-אפשר לתאר את התרגשות שבה התקבלה הידיעה בקרב התלמידים-השלוחים במגדל-העמק. למרות ההוראה לוותר זמנית על הנסיעה ל'קבוצה' ולדחותה לזמן ארוך – הרבי 'מזמין' אותם לחודש ניסן ל-770 על חשבון המזכירות, דבר שהיה לגמרי לא שגרתי!

התייחסות מיוחדת זו ליוותה אותם כל משך שהותם ב-770. מהמזכירות שלחו רכב לקבל אותם בשדה התעופה; עם בואם כבר היו מוכנים חדרים בפנימייה (ב-1418 פרזידנט) לקליטתם (דבר לא כל-כך רגיל שם...), והרב חודוקוב ז"ל מסר להם את הוראת הרבי לזכור שאין הם יוצאים אף לרגע אחד מתחת מרותה של הנהלת תומכי-תמימים, ועליהם לשמור את הסדרים כאן ולנצל את הזמן במילואו כראוי, ובשעות הפנאי לעסוק במבצעים, כפי הוראות ההנהלה.

בכלל, לא היו אז רבים כל-כך הנוסעים ל-770, וב'הזמנה' עם מימון המזכירות, כך שהתייחסו אליהם באופן מיוחד גם המשפיעים שם, הגה"ח ר' יואל שיחי' כהן, הרה"ח ר' שלמה שיחי' זרחי ועוד. הם התוועדו עמם שוב ושוב ותבעו שלא יחזיקו טובה לעצמם ויתמסרו לגמרי בלב ונפש לכ"ק אדמו"ר.

יחס מיוחד לשלוחים ממגדל-העמק

זה היה בשנת תשל"ח, לאחר שמחת-תורה הידוע. הרבי התפלל אז ב'זאל' למעלה, ולא כולם זכו להיכנס פנימה. התלמידים-השלוחים ממגדל-העמק היו בין המאושרים שזכו ונכנסו. בליל חג-הפסח היתה הפעם הראשונה (מאז שמחת-תורה) שהרבי ירד להתפלל ב'זאל' למטה, ובאחרון-של-פסח היתה ההתוועדות הראשונה בלי מיקרופון (התוועדויות של שבת-מברכים וכדו' התקיימו במוצאי שבתות).

היו אז כמה התוועדויות מיוחדות של הרבי, וכמה מהתלמידים קיבלו גם תשובות לשאלותיהם באותן התוועדויות, בצורה שהרגישו שהרבי ממש מדבר אליהם. אמרו שהיה זה כעין 'פיצוי' על שלא היתה להם 'יחידות' פרטית בצורה המקובלת עד אז (וכפי שכתב הרבי למישהו שביקש 'יחידות' כפשוטה: "בטח ינהג כמנהג אנ"ש בזמן האחרון שנכנסים ליחידות בעת ההתוועדות").

עד אז התקיימה ה'יחידות' הרשמית כאשר הרבי יושב בפתח חדרו הקדוש, לוקח מכל אחד את הפתק, נותן דולר בידו ואומר "שליחות מצווה ובשורות טובות".

לפני שובם לארץ הקודש נתבשרו בהפתעה (על-ידי המזכירות) בשם הרבי שתיהיה להם 'יחידות' מיוחדת. נכנסו ל'גן-עדן התחתון' והרבי נתן הוראות ברורות (הדברים נדפסו בליקוטי-שיחות, כרך יד, עמ' 337-8): שכל אחד מאתם יפעל עם אחד או שניים מתלמידי הישיבה – "א סניף פון תומכי-תמימים" – ועם אנשי העיר, והעיקר להיות דוגמא חיה בלימוד נגלה וחסידות ובהנהגה חסידותית. כמו כן נתן להם הרבי שליחות פרטית: לנסוע לכותל המערבי עם הרב גרוסמן וכו', ושם לחזור עניינים בנגלה ובחסידות, נקודות ממה ששמעו כאן. לערוך התוועדות במגדל-העמק, וגם שם לחזור נקודות כנ"ל, ולכתוב ולדווח על הכול בפרטיות. ושזה יהיה הכנה להוציא את כל ארץ-ישראל מכל המצרים וגבולים בגאולה האמיתית והשלימה.

סניף של תומכי-תמימים

לאחר שבת-מברכים אייר, חזרו התלמידים-השלוחים דמגדל-העמק לארץ. תקופת לימודים לא קלה עברה עליהם, תוך שהם נאלצים להתמודד עם צוות שלא תמיד אהד את חב"ד ודרכה. לבסוף הסתדרו העניינים, כאשר המשפיע הרה"ח ר' מנחם-מענדל פוטרפס נכנס לתמונה – במיוחד לאחר ששמע כי הרבי מכנה את הישיבה במגדל-העמק "א סניף פון תומכי-תמימים". העניינים בישיבה הסתדרו, כאשר היא אכן מתחילה להתנהל כישיבת תומכי-תמימים לכל דבר.

אחד מהמפעלים הארציים שהתחילו באותה תקופה במגדל-העמק היה הקמת 'ועד להפצת שיחות בלשון-הקודש'. באותם ימים כל עניין ה'הנחות' בארה"ב לא היה עדיין מפותח דיו. שיחות רבות כלל לא יצאו לאור באותה תקופה, מלבד העובדה שה'הנחות' היו באידיש בלבד ('ועד הנחות בלה"ק' עדיין לא נולד). תלמידי הישיבה במגדל-העמק נכנסו אפוא לעניין במרץ והחלו להוציא-לאור את 'תקציר' השידורים, כך שבתוך כמה ימים הגיעו למנויים כו'. המייסד והמנהל הראשון היה ר' יעקב הלפרין, ואחריו התעסקו בזה השאר, כשאת השיחות כותב הת' לוי-יצחק שיחי' גינזבורג. (בשנים שלאחר מכן הת' מנחם-מענדל הלוי שיחי' ברוד, הת' משה הלוי שיחי' חפר ועוד). הדבר נמשך עד שהתחילו העניינים בניו-יורק להתמסד והשיחות החלו להופיע בקביעות ובמהירות.

סוף-סוף 'קבוצה'...

לפני מלאות שנתיים לשליחות, כשלא היה ברור מתי יזכו גם השלוחים במגדל-העמק לנסוע ל'קבוצה', ומאידך לא היה ברור מאין יבואו התלמידים למגדל-העמק, הגיעו התלמידים-השלוחים לכפר-חב"ד ופנו שוב למשפיע הרמ"מ פוטרפרס שידאג להם.

הרמ"מ אכן פעל והצליח והתוצאה היתה שלקראת שנת תש"מ הגיעו למגדל-העמק "תלמידים השלוחים" חדשים, כאשר קודמיהם ממריאים סוף-סוף לשנת ה'קבוצה' שלהם.

דו"ח על כינוס התלמידים-השלוחים

בארצות הברית היו במשך השנים קבוצות רבות של "תלמידים-שלוחים". לחג-הפסח היו מגיעים ל-770 ושם היו מתאספים לכינוס משלהם.

על דו"ח של כינוס התלמידים השלוחים בשנת תשל"ח הגיב הרבי (בא' דראש-חודש אייר תשל"ח):

נתקבל ות"ח [=תשואות-חן]. ודבר בעתו בהמשך ותיכף לחג הפסח זמן חרותינו.

אזכיר על הציון.

ויהי רצון שיעשו בכל הנ"ל בהתאם להמדובר בהתוועדות דמוצש"ק אחרי השלמת ההתוועדות דאחרון של פסח ועד לחותמה - ניעט כו' אָדנָאווא.

בשנה הבאה (תשל"ט) נערך שוב כינוס דומה ועל הדו"ח השיב הרבי:

הנדבר [=האם דובר] בהאסיפה על דבר מדת הקיום בפועל דההחלטות דאשתקד?


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)