חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:32 י"ג בכסליו התש"פ, 11/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הערות ללוח ראש-השנה, קריאת התורה בחנוכה באה"ק
תגובות והערות

נושאים נוספים
התקשרות גליון 641 - כל המדורים ברצף
כל יהודי הוא 'נימול' בעצם ונאמר עליו "אב המון גויים"
סמוך לגאולה יש להפיץ את פנימיות התורה בלא הגבלות
"האברכים-תלמידים-שלוחים"
פרשת לך-לך
הפרדה באירועים
הערות ללוח ראש-השנה, קריאת התורה בחנוכה באה"ק
הלכות ומנהגי חב"ד

אבקש להעיר על כמה מהדברים שהופיעו בלוח ראש-השנה תשס"ז (גיליון תרל"ה)

א) בהערה 15, על "עושה השלום" בקדיש: במקום הנסמן ('התוועדויות' תשד"מ ח"א, עמ' 28) דובר על אמירתו בברכת-המזון*.

ב) בהערה 60, מקור לאמירת 'תקעו' בלבד בקידוש של ראש-השנה: מציין למנהגים טירנא ולספר הלבוש. במנהגים טירנא מצאתי רק אודות אמירת הפסוק לפני שמונה-עשרה של ערבית, ולא אודות קידוש היום. ואל הלבוש לא צויין סימן מסויים, ולע"ע חיפשתי ולא מצאתי.

ג) אי אמירת 'ויתן לך' במוצ"ש ליו"ט, גם לא במוצאי יום-טוב זה: מצאתי זאת בפרי-מגדים סי' תצא, במשבצות-זהב אות א.

והערה נוספת לגיליון תרל"ד (עמ' 13) בו נדון עניין עניית דברים שבקדושה בשידור חי:

כתבתי מאז בקובץ 'אוהלי שם' (גיליון ז' עמ' ש) ליישב טענת המנחת-אלעזר על זה, שמכיוון שהצואה הנמצאת באמצע בין המברך להעונה הרי היא מכוסה בצינורות וכדומה, אינה מהווה הפסק, שהרי גם אדם ההולך במקום שביניהם רשאי להזכיר את השם.

הרב לוי-יצחק ראסקין, דומו"צ קהילת ליובאוויטש, לונדון

קריאת התורה בחנוכה באה"ק

בהמשך לבירור שנדפס בגיליון הקודם אודות הוראת הרבי בדבר קריאת-התורה בחול-המועד סוכות,

והמסופר שם אודות השינוי שחל בלוח כולל-חב"ד בחנוכה ביוזמת הרה"ח ר' שמעון שיחי' יעקובוביץ מירושלים ת"ו באמצעות הרה"ח ר' עזריאל זליג סלונים ע"ה ובהסכמת הרבי, הגיע לידינו על-ידי הנמען מכתב של הרבי שלא נתפרסם עדיין בסדרת איגרות-קודש, ובו המענה הראשון אודות מנהגנו בקריאת-התורה בחנוכה.

המכתב הוא מתאריך ז' בשבט תשט"ו, במענה להרב יעקובוביץ הנ"ל. צילום המכתב נדפס כבר בשנת תשס"ה, בסוף תדפיס הסידור 'שער מנחם' לימות החול שערך הרה"ח הרב לוי ביסטריצקי ע"ה (סיום החוברת אינו ממוספר, ואמור להיות עמ' רכא).

מועתק בזה נוסח המענה[10]:

"ג) בהנוגע להספיקות בהמנהגים שכותב, הנה מנהגי חנוכה מבוארים בקונטרס 'ברוך שעשה ניסים', ומצויין שם גם-כן המקורים, ואינני רואה מקום בזה לחלק בין אה"ק ת"ו לחו"ל."

– מזה ברור לכאורה, שבלוח כולל-חב"ד לשנת תשט"ו עדיין לא הופיע התיקון, ומאידך בלוח לשנת תשי"ז בוודאי כבר הופיע, כי עליו מוסב מכתב הרבי (כרך יז, עמ' כה) שהובא בבירור הנ"ל. סביר להניח שכבר בשנת תשט"ז הופיע התיקון בלוח. נשמח על אימות הדבר על-ידי בדיקה בלוחות דאז.

הרב יוסף-שמחה גינזבורג


*      אכן, גם בזה נפלה טעות. מנהג זה מובא במטה-אפרים (סי' תקפ"ב סו"ס כב. וכן מובא בשמו בפשיטות באחרונים, כנזכר בפסקי תשובות שם הע' 37) לומר "השלום" הן בסוף שמו"ע והן בכל הקדישים, ובאלף-המגן שם כ' בשם המקובלים (ללא ציון) שרק אחרי שמו"ע אומרים כן ולא אחרי הקדישים. ואכן בכף-החיים (סי' נו ס"ק לח) כ' שלא נזכר בשום מקום [בכתבי האריז"ל] לומר כן בקדיש, ומסיק לומר כן רק בקדיש [תתקבל] של אחר החזרה (ולא כמובא בשמו ב'סידור רבנו הזקן עם ציונים והערות' עמ' קפ הע' 444. שם מביא שכמנהגנו כ"ה בסידור האריז"ל לר' אשר ב'תתקבל', וכתב לי שכ"ה שם גם בקדיש בתרא שלפני עלינו (אם כי בסידור ר' שבתי מראשקוב מופיע קדיש דרבנן פעמיים, ומציין שם לכפול 'לעילא' בעשי"ת, ואינו מציין לומר 'השלום'. קדיש תתקבל אינו מופיע שם בשלימותו). ומנהג הספרדים כה'כף החיים' (בסידוריהם, ובפסקי תשובות שם הע' 38).

[10]    כמנהגנו – בתוספת פתיחת ראשי-תיבות, פיסוק והדגשה.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)