שאלה: האם במסגרת מכירה פומבית של מצוות (עליות לתורה או כיבודים אחרים), כנהוג בבתי-כנסת, מותר להציע הצעות-סרק שכל מטרתן להעלות את המחיר?
תשובה: כבר נשאל על כך הרב חיד"א, כאשר השואל חשב שבכך הוא עושה מצווה, בהגדלת הכנסותיו של בית-הכנסת, אבל החיד"א ענה שאין זו אלא מרמה ותחבולה, שהרי אין כוונתו לקנות במחיר זה, וזה נכלל במה שנפסק בשולחן ערוך: "אסור לרמות בני-אדם במקח וממכר או לגנוב דעתם". איסור זה כולל כל מצב של מִרמה וגנבת-דעת, ככתוב (צפניה ג,יג): "שארית ישראל לא יעשו עוולה ולא ידברו כזב ולא יימצא בפיהם לשון תרמית".
הקפצת מחיר זו יש בה כמה איסורים: א) עשיית עוול למי שרוצה לקנות מצווה זו, כשמחירה עולה ללא סיבה. ב) דברי כזב, שהרי איננו חפץ לקנות את המצווה. ג) לפעמים אדם נכבד זקוק לסגולה זו והוא מתאמץ לזכות בה, וכשמעלים לו את המחיר הוא פורש מהתחרות, ואז נוסף על הפסד התרומה נגרמות גם איבה ומחלוקת.
פעמים המצב מסתבך יותר: אדם הציע מחיר נמוך. הבא אחריו הציע מחיר גבוה, אבל הגבאים חששו שלא יוכל לעמוד בזה, וכדי שלא לביישו – העמידו הצעה שלישית, פיקטיבית, גבוהה יותר, כדי שיוותר על הצעתו. כאשר נפלה גם ההצעה הגבוהה, באין מתחרים נוספים, חזרו הגבאים לראשון שהציע מחיר נמוך, מכיוון שלא סמכו על השני, אבל הוא טען שכבר נפלה הצעתו ואינו חייב לעמוד בה.
יש מביאים ראיה לזה ממכרזי 'הקדש' של בית-המקדש, שבהם משלם המציע הגבוה שחזר בו את מה שהתחייב להוסיף על ההצעה הקודמת. אחרים דוחים ואומרים שאין למדים צדקה מהקדש ממש, וכן נוהגים.
מקורות: ערכין כז,א. שו"ע חו"מ סי' רכח. מג"א או"ח סו"ס קנד. שו"ת: צמח צדק (הישן) סי' עב. פנים מאירות ח"ב סי' כה. יוסף אומץ (להחיד"א) סי' נז. וראה הנסמן בס' דיני ממונות להרב בצרי ח"ב עמ' קעב. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
