חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:20 זריחה: 6:09 י"ח באב התשע"ט, 19/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

עניית 'ברכו' שלא במקומו
בירור ענייני הלכה ומנהג

נושאים נוספים
התקשרות גליון 639 - כל המדורים ברצף
"לתת להם נחלת גויים" – של הגוי אשר בקרבך
מכריזים "יהי אור" ואזי – "ויהי אור"!
"את המאור הגדול לממשלת היום"
בראשית
עניית 'ברכו' שלא במקומו
הלכות ומנהגי חב"ד

אחר שענה 'ברכו', אסור להפסיק בינו לבין 'יוצר אור'1. והטעם, כי "אחרי שאמר החזן קדיש וברכו, כאילו התחיל ב'יוצר אור'"2.

ואיסור זה הוא גם בערבית, כלשון המשנה-ברורה3: "צריך ליזהר מאד שלא לספר אחר ברכו דערבית, אפילו קודם שהתחיל לברך הברכה ראשונה, אם דעתו להתפלל אז מעריב עם הציבור".

והנה על הדין בשחרית, כתב המשנה-ברורה4: "וכל זה כשכבר גמר 'ישתבח' ועומד להתחיל ברכת 'יוצר אור', אבל אם הוא עוסק עדיין בפסוקי דזמרה, וכל-שכן אם בא עתה להתפלל ורוצה להתפלל כסדר ולא לדלג הפסוקי-דזמרה ולפתוח מברכת יוצר5, ושמע קדיש וברכו – אין דינו בזה כאמצע הפרק, ולכולי עלמא יכול להניח טלית ותפילין ולברך עליהן".

ובספר הליכות-שלמה6 כתב שאם עומד בפסוקי-דזמרה כשהש"ץ אומר ברכו, ידקדק לכוון בפירוש שאינו עונה עכשיו לברכו של יוצר אור [כדי לומר 'יוצר', אלא כענייה בעלמא], כי אם כוונתו לומר ברכו כסדר התפילה, חייב להמשיך בברכת יוצר והפסיד את סיום פסוקי-דזמרה וברכת ישתבח7, "ואמר כמה פעמים שנכון לפרסם זאת לרבים, כיוון שאין העולם מדקדקין בכך".

ואם כך במנהג העולם, שכיוון שנהגו להקל בזה, מסתבר שהוא כאילו התנו זאת מראש (וכדמשמע בדברי המשנה-ברורה בשני המקומות הנ"ל להיפך מדברי המנחת שלמה, שצריך שתהא דעתו להתפלל עם הציבור כדי לאסור הפסק אז, אבל בסתם – שרי), כל-שכן למנהגנו, שאין מדלגים מאומה בתפילה, שלא רק מי שטרם סיים פסד"ז, אלא אף מי שלא אמר עדיין "שיר המעלות ממעמקים" בעשרת-ימי תשובה, או "והוא רחום" ושאר הפסוקים הנאמרים לפני ערבית, ממשיך בתפילתו כדרכו ללא חשש.

ויש לעיין בעניין "ולומר" (סיום קטע הזוהר 'כגוונא') שמוסיפים ביחיד בליל שבת-קודש במקום 'ברכו', כדברי אדמו"ר הזקן8: "ביחיד יאמר גם-כן סיום המאמר  אחר 'בנהירו דאנפין': 'ולומר...'". ובאיגרות-קודש9 כתב הרבי בנדון: "מנהגינו לומר ברכו לפני ערבית של שבת-קודש10. ובמילא אומרים 'ולומר כו'' אם מתפללים ביחידות. ואין נוגע אם שמעו ברכו מקודם. וראה זוהר ח"ב קלה,ב: 'ולומר ברכו כו' בגין למיפתח לגבה בברכה כו''", עכ"ל11.

והנה המתפלל  בציבור שלא שמע 'ברכו' כלל – צריך לומר "ולומר". ולכאורה, גם אם איחר את אמירת 'ברכו' במקומה, ששמעה בעודו באמצע קבלת שבת, ועל-כל-פנים – באמצע 'כגוונא', גם אז צריך לומר זאת, שעדיין אין זה נחשב "למיפתח לגבה בברכה".

-----------------

*)    הנושא נדון גם בקובץ 'הערות וביאורים' נ.י., פ' בהעלותך תשס"ו עמ' 67, עיי"ש. תודה להרה"ג הרה"ח ר' אשר-לעמיל שי' הכהן, רב קהילת חב"ד בביתר-עילית, שעוררני על רוב האמור כאן.

1)    שו"ע סו"ס נז. רמ"א סו"ס נד. שו"ע אדמוה"ז שם סו"ס ג וסי' נז ס"ה.

2)    ב"י סו"ס נז בשם המנהיג (דיני תפלה סי' כו).

3)    סי' רלו סוף ס"ק א. הובא בקצות-השולחן סי' כז ר"ס ה.

בפסקי-תשובות (סי' רלו אות ב) הביא מהרבה פוסקים שאם כבר ענה ברכו – צריך לדלג את פסוקי ההקדמה, וישלימם אחר תפילתו. ובהערה 6 שם מבאר שזה חמור מפסד"ז וישתבח, שהם כדבר בפ"ע שאינו קשור לברכות ק"ש. וממשיך שם שלפ"ז בליל ש"ק אין מניעה לומר פסוקי לכו נרננה, פיוט לכה דודי, מזמור שיר וכגוונא, אם לא הספיק לאומרם עד שהגיע הש"ץ לברכו, כיוון שזהו סדר קבלת שבת שאינו קשור לתפילת ערבית.

4)    ס"ק יד.

5)    ולהעיר, שהמחבר (בסי' נב ס"א, ושו"ע אדה"ז שם ס"א -
ע"פ תר"י, הרא"ש והטור) כתב שאם אין שהות לומר פסד"ז - יתחיל עם הציבור מברכת יוצר,
אבל המשנה-ברורה שם (ס"ק ו) הביא משו"ת משכנות יעקב [והוא שם בסי' סז] "דברכת ברוך
שאמר וישתבח תקנה קדומה היא מימי התנאים, ועל כן מוטב להתפלל ביחיד משידלג לגמרי
ברכת ב"ש וישתבח", ולא הכריע בזה.

6)    פ"ו, בדבר הלכה אות כ ובהערה.

7)    להעיר שבס' אשי-ישראל על הל' תפילה (פט"ז סל"ה) מביא זאת – בשם ה'מנחת שלמה' בע"פ – רק אם אכן החל בפועל לומר ברכת 'יוצר אור'.

8)    נדפס ב'פסקי הסידור' שבסוף שו"ע אדמו"ר הזקן ח"ב, במהדורה הישנה עמ' 830, ובחדשה ריש עמ' תתקד.

9)    ח"ג עמ' שז.

10)  לכאורה, הרי זהו דין (ברמב"ם הל' תפילה פ"ט ה"ט ובטור סי' רלז), שצ"ל ברכו בכל יום לפני תפילת ערבית. ואולי הכוונה שבליל ש"ק אין אומרים מאומה לפני 'ברכו', ע"פ הזוהר, כדי לפתוח בברכה, כדלהלן בהערה הבאה (וראה בסידור צלותא דאברהם - ש"ק ח"ב עמ' קלו ואילך, סיכום דעות הראשונים ומנהגיהם בזה). ולכן כשאין אומרים 'ברכו', צריך לפתוח בברכה עכ"פ בביאור העניין ד'ברכו' שבזוהר.

ובפרט ע"פ מש"כ בשם האריז"ל (אור החמה לזוהר שם, שער הכוונות בעניין ערבית ליל שבת סח,ד) "שבקבלת שבת זוכה לנפש יתירה, וכשאומר 'ברכו' זוכה לרוח יתירה, וכשאומר ופרוס עלינו זוכה לנשמה יתירה". וחשיבות העניין, היא גם הסיבה לכך שלמנהגנו אומרים ברכו (רק) בש"ק בסוף תפילת ערבית, כמבואר בשער הכוונות (עניין ערבית ליל שבת) ש"אם שכחת לקבל תוס' חלק הרוח בקדושת שבת בברכו הראשון, או אם לא שמעת אותו, תכוין עתה בזה הברכו האחרון לקבל ביחד תוס' הרוח ותוס' הנשמה, לפי שאם לא קיבלת תוס' הרוח בברכו הראשון אי אפשר שתקבל תוס' הנשמה ב"ופרוש סוכת שלום", ולכן עתה תכוין לקבל שניהם ביחד תוס' הרוח והנשמה".

11)  הכוונה שאין פותחין (וכלשון הזוהר שם, אסור לפתוח) ב"והוא רחום" כבחול, שהיום גורם שכולה ברכה והברכה מזומנת מייד (שו"ע הזהר סי' רסז באבן-יקרה ס"ק קעז בשם הרמ"ק). ואולי זה הטעם לאמירת 'כגוונא' שבו נתפרש עניין זה (בשער-הכולל פי"ז ס"י משמע כאילו בזוהר נאמר שצ"ל זאת קודם ברכו, וכן נעתק בסידור צלותא-דאברהם שם עמ' קמ, אבל כבר העיר ב'סדור רבינו הזקן עם הערות וציונים' עמ' רנו, שלא מצא זאת בזוהר, ואף אין משמעות כזאת בלשון רבינו. ושם מביא, שמנהג זה מופיע לראשונה בסידור האריז"ל של ר' אשר ושל הר"י קאפיל).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)