שאלה: כיצד הכול עולים לתורה בשמחת-תורה?
בשמחת-תורה יש כמה שינויים ממה שנהוג בכל שבת וחג:
קריאה בלילה: בכל השנה אין קריאת התורה בלילה, ואילו בליל שמחת-תורה נהגו בקהילות רבות לקרוא שלושה או חמישה קרואים. הספרדים וחב"ד אינם נוהגים כן.
הוספות: בימות-החול אין מוסיפים כלל על מספר העולים לתורה, כדי שלא להטריח את הציבור ולבטלו ממלאכתו. בשבת ובחג יש שמוסיפים על מספר העולים ויש שאינם מוסיפים. אבל בשמחת-תורה הכול מוסיפים.
חזרות: במשך השנה, אדם שחוזר וקורא את מה שכבר קרא העולה שלפניו, איננו נמנה עם הקרואים של-חובה, אלא-אם-כן הוסיף שלושה פסוקים שטרם קראו (ויש נמנעים מכך). בשמחת-תורה חוזרים וקוראים את מה שכבר קראו.
נערים: כל השנה, נער לפני גיל מצוות אינו עולה לתורה אלא למפטיר (בקהילות ספרד מתירים זאת בתנאים מסויימים), אולם בשמחת-תורה גם הקטנים עולים לתורה (למנהג חב"ד, ילד עולה רק עם גדול). הקטנים ביותר עולים בעליית 'כל הנערים'. למנהג קהילות רבות, עולה בן-מצוות עם כל הנערים ומברך עמם.
עלייה יחד: יש פוסקים הסבורים, שאין להעלות יחד שני אנשים לתורה בברכה, אף בשמחת-תורה. אולם למנהג חב"ד ועוד קהילות, בשמחת-תורה רשאים כמה אנשים (כוהנים, לוויים או ישראלים) לעלות יחד לתורה, ואף ל'חתן-תורה' ול'חתן-בראשית', ולברך יחדיו.
מקורות: מגילה כא,א. שו"ע או"ח סימנים: קלה ס"א, רפב ס"א-ג. תרסט, ומפרשיו. שו"ע-הרב סימנים: רפב ס"ג-ד. שערי אפרים שער ח סנ"ז. שו"ת צמח-צדק או"ח סי' לה. שו"ת יחוה דעת ח"ב סי' טו. ספר המנהגים - חב"ד עמ' 31. כרם חב"ד גיליון א, עמ' 50 סל"ג. וראה 'תולדות חג שמחת-תורה' (א' יערי, ירושלים תשכ"ד) פי"ז. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 18:42
זריחה: 6:27
