"גירעון במסחר אפשר עם הזמן לכסות, אך ילד אחד שלא הלך למחנה-קיץ (יהודי) זהו הפסד שאי-אפשר לתקן!" * סיפורה המופלא של משפחת ציפל, שהתמסרה לרבי ומילאה שליחויות עלומות ברוסיה הסובייטית ובעוד מקומות בעולם * עוד על השליח הרב דוד וייטמן ומשפחתו, המשך לגיליון שעבר
מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר
לחג הפסח תשמ"ז שלח הרב דוד וייטמן לאסונסון בירת פרגוואי – לבקשת הקהילה המקומית – שני בחורים, שערכו שם את הסדרים. הרב וייטמן קיבל מצות מיד הרבי בעבור סדרים אלה. לאחר מכן שלחו בני הקהילה מכתב תודה והוסיפו כי הם מעוניינים בשליח קבוע מטעם חב"ד. בקשתם הועברה על-ידי הרב וייטמן לרבי, שהואיל לשלוח אליו לקראת ל"ג בעומר (אותה שנה) מכתב ובו תוספת בכתב-יד-קודשו:
בנוגע לפאראגווי על-פי כותבו יתעניין בנוגע לשליח לשם.
הרב וייטמן פתח בשיחות עם הקהילה ואף ביקר אצלם. כשדיווח על כך לרבי, נענה:
אזכיר על הציון לבשורות טובות בכל הנ"ל.
כשהמשא-ומתן נעשה רציני, הורה לו הרבי:
בענייני ציבור הנ"ל בהתייעצות דעסקני חב"ד שיחיו, אזכיר על הציון להצלחה רבה בהנ"ל והזמן גרמא המלך בשדה.
ואכן, העניין נמסר ל'מרכז-לענייני-חינוך' (לידי הרב משה שיחי' קולטרסקי) שדאגו לכך, וב"ה יש כיום שליח קבוע במקום, הרב יהושע אסונסיון שי' (לאחר שבמשך כשמונים שנה לא היה שם רב!).
"נכון הדבר"
בחודש כסלו תשמ"א, השיב לו הרבי:
נתקבל ותשואות-חן ודבר בעתו – בחדש כסלו – הוא חודש הגאולה, ובימים שבין י"ט כסלו - וחנוכה. אזכיר על הציון.
על ארגון "תפילה קצרה" בבתי-ספר של נכרים בס' פאלו, לאור קריאתו של הרבי בדבר חיזוק האמונה בה' גם בקרב הגויים, ענה הרבי (שבט תשמ"ג) לרב וייטמן:
הם קטולים קנאים ויש חשש שיכריחו ח"ו אותו האיש וד"ל.
על פתיחת יותר שיעורי לימוד יומיים לסטודנטים ומקורבים:
נכון הדבר, הימים ושעות באופן דניסיון ולקבוע סופית לאחר חג הפסח.
בתשובה לשאלה אם להעניק לפרוייקט את השם 'כולל לסטודנטים', העביר קו על תיבת לסטודנטים וכתב (שבט תשד"מ):
תפארת בחורים.
על ארגון פגישה בת שלושה ימים בס' פאולו, לצעירים מכל ברזיל, עם תכנית מלאה, השיב:
נכון הדבר.
על השאלה אם להמשיך לבקר ולתת שיעורים באוניברסיטאות, כאשר צעירים רבים מגיעים כבר לבית חב"ד, ענה הרבי:
כדאי להמשיך בזה (על-כל-פנים חלקית).
שליחות מעבר למסך
הרב וייטמן הוא חתנו של ר' חיים ציפל, בן למשפחה יהודית שתמכה ותומכת עד היום במפעלי חב"ד באירופה (בעיקר) ומסייעת רבות לשלוחי הרבי. הרבי אף היה מעורב בכל ענייני המשפחה.
הנה סיפורה של המשפחה וסיפור הקשר בינה לבין הרבי:
האחים ר' שלמה-יוסף, ר' חיים, ר' אברהם ז"ל ויבלח"ט ר' גרשון שיחי' ציפל נולדו לאביהם ר' יעקב-מאיר ולאמם מרת מלכה (לבית לווין) ציפל. אב המשפחה ר' יעקב-מאיר נולד בסגיערש שליד לודז' שבפולין בשנת תרל"ד. הוא שימש שו"ב בעיר טורינו שבאיטליה ובעוד כמה ערים באירופה.
ילדיהם נולדו באיטליה וכבר מגיל צעיר התמסרו לענייני הכלל. לאחר השואה התמסרו לשיקום ההריסות. בין השאר הקימו מחדש את הקהילה האשכנזית החרדית מחדש, פתחו את בית-הכנסת 'אהל יעקב' על-שם אביהם, הפועל ומצליח עד עצם היום הזה.
באחד ממכתביו כותב להם הרבי:
משפחתכם נושאת את דגל התורה והמצות בקהלתכם באהבה וחיות, ויה"ר שתמשיכו לשאת בזכות זה למשך שנים רבות... וכן בעסקנותם הצבורית להפצת היהדות האמתית.
מקווה במילנו
הקשר של משפחת ציפל עם הרבי מתחיל כבר בראשית נשיאותו. הראשון לבקר אצל הרבי היה האח הבכור, העסקן ר' שלמה-יוסף, המכונה קארלו ציפל.
מתוכן המכתבים משנת תשי"ב (ראה איגרות-קודש, כרך ו, עמ' שיח-שכ) משמע שכבר אז ניהל הרבי קשר עם ר' יוסף-שלמה בקשר לענייני חינוך ולבניית מקווה טהרה במילנו (כמדומה שזהו המקווה הראשון שנבנה בשיטת 'בור על-גבי בור', לאחר המקווה ברוסטוב) ועוד. החל מאותה התקופה נוצר קשר איתן בין כל האחים לבין הרבי, קשר שנמשך והתחזק לאורך השנים.
ד"ש מהחסידים ברוסיה
בשנים תשט"ו-תשט"ז הקימו האחים ציפל במילנו בית-חרושת למעילי פרווה לנשים, וראו ברכה בעמלם. את הפרוות מכרו על-פי רוב בירידים בלנינגרד (פטרבורג). הודות לעסקיהם הענפים ניתנה להם תנועה חופשית בברית-המועצות. לאחר שדיווחו על כך לרבי, נתן להם הרבי כמה וכמה הוראות. ראשית, שיפעלו שהיריד לא יתקיים בשבת. הרבי הוסיף וציין כי עסקיהם חזקים דיים כדי להעלות דרישה זו. הם עשו כן ואמנם דרישתם התקבלה (ברוסיה של הימים ההם!).
לאחר זמן ביקש הרבי להפכם לשליחיו המיוחדים לרוסיה. על-אף החשש הטבעי, נענו האחים לבקשת הרבי ונהפכו לשליחי הולכה והבאה. חלוקת העבודה הייתה כך: ר' שלמה-יוסף (קרלו) שהיה פיקח ומלומד ובעל ראייה רחבה, היה נוסע כמה פעמים בשנה לניו-יורק, נכנס ל'יחידות' מיוחדת לזמן ארוך אצל הרבי, ושם כבר ציפו לו מזוודות עם תשמישי קדושה – טליתות, תפילין, סידורים, ספרי תניא ועוד. הוא היה מכניסם עמו ללנינגרד ומשאירם בכתובת שנמסרה לו ממזכירות הרבי. בחזרתו מרוסיה היה מוציא עמו כתבי יד של מאמרי רבותינו נשיאינו שטרם נדפסו, ביכלאך של חסידות וכיוצא באלה. אנשי הקשר בלנינגרד היו על-פי רוב, הרב החסידי דאנ"ש שם, הרב לובאנאוו ע"ה, ה'ליעפלר רב' ועוד. כל זה התאפשר להם משום שנהנו ממעמד דיפלומטי כמעט ואיש לא בדק את מטעניהם. הם גם זכו לא-פעם ל'יחידות' עם שובם מרוסיה, ובמהלכה מסרו לרבי דרישות-שלום מהחסידים.
רב הנסתר
כך נמשך הדבר שנים רבות, כאשר האחים ציפל זוכים להוציא מרוסיה הקומוניסטית כתבי-יד מתורה-אור, מאור התורה של הצמח-צדק ועוד. בין השאר היה להם חלק בהוצאת כתבי אביו של הרבי, המקובל הגה"ק רבי לוי-יצחק שניאורסון ז"ל. אומרים כי פעם התבטא הרבי: "איש עסקים הביא לי כתב-יד מאבי. הוא כנראה אינו מניח תפילין דרבנו-תם, אך אינו יודע גודל הנחת-רוח שגרם לי".
ואכן, בספריית הרבי מצויים כתבי-יד והעתקות של מאמרי דא"ח לרוב, על-שמם של האחים ציפל (כידוע, אלה נקראו ותויקו על-שם ממציאיהם לספרייה).
כל תלמיד ב-770 בשנים ההן (עד תשל"ח) זוכר את קארלו ציפל, הנדיב בעל הקומה הגבוהה והשפם הארוך, שהיה מגיע ל'יחידות' ושוהה זמן רב במחיצת הרבי. מובן שכל השליחויות הללו היו בבחינת רב הנסתר על הגלוי. איש לא דיבר עליהן.
עזרה לחסידים במוסקווה
סיפר הרה"ח ר' שמעון שיחי' לזרוב, שליח הרבי בטקסס, שבאותן השנים דיבר הרבי עם דודו, הרה"ח ר' שמואל-בצלאל אלטהויז ז"ל, כי יש להשתדל לגאול את כתבי סבו, הרב לזרוב ע"ה, ואת חידושיו על הש"ס. בעקבות זאת פנה הלה לר' שלמה-יוסף ציפל וביקשו כי בנסיעתו הבאה ללנינגרד ייגש לסבתו לבדוק האם יש בידיה מחידושי התורה של בעלה. ציפל אכן השתדל בעניין, אך מרוב פחדה של הסבתא לשתף עמו פעולה, הדבר לא הסתייע. כמה מהספרים הנ"ל הגיעו שנים רבות מאוחר יותר עם קריסת ברית-המועצות.
דרך-אגב, לאחרונה כאשר בנו מחדש את בית-הכנסת 'מרינה רושצ'ה' במוסקווה, התגלו באחד הכתלים ספרי תניא רבים שהובאו על-ידי האחים ציפל. גם השלוחים שנסעו בשנות המ"מים לברית-המועצות לשעבר פגשו בלנינגרד כמה וכמה יהודים שהכירו וזכרו את האחים ציפל. אחד מהם אף גילה כי בעזרתם הצליח לרכוש את דירת מגוריו.
הסוד מתגלה
כעבור שנים רבות, באחת מנסיעותיהם לרוסיה, החמיצו ר' שלמה-יוסף ור' אברהם את המטוס שיצא לרוסיה מעיר מסויימת באירופה (הלסינקי או קופנהגן), ומזוודותיהם הגיעו לפניהם. אנשי המשטרה והמכס הרוסים פתחו את המזוודות וגילו כי הן מלאות תשמישי קדושה. עם נחיתתם על אדמת רוסיה הושמו שני האחים במעצר (בבית-המלון). לאחר חקירות ודרישות ממושכות הם הורשו לעזוב את גבולות רוסיה, תוך התחייבות כתובה וחתומה שלהם לשוב לשם ולעמוד למשפט. הדרישה באה בשבת-קודש, אך הם סירבו בתוקף לחתום בו ביום. רק לאחר צאת השבת ניאותו לחתום.
פרט מעניין לציון: בזמן שבו נחקרו שהתה הרבנית בתיה גרליק תחי' ממילנו ב'יחידות' אצל הרבי שהתבטא על האח ר' אברהם כי "הוא אברך מאוד הגון" (א גלאטער). כשדיווחו על קורותיהם לרבי, הורה להם הרבי שלא יחזרו עוד לרוסיה בשום אופן, ושימשיכו לנהל את עסקיהם במקומות אחרים. הם כמובן צייתו להוראה וכך נסתיימה לה מסכת של שליחויות-סתר שרק טפח קטן מהן נתגלה.
חייל של הרבי
על-אף שהקשר עם הרבי החל, כאמור, כבר בתשי"א-ב – ל'חייל' ממש נעשה ר' שלמה-יוסף עם בואו למילנו של השליח הרה"ח ר' גרשון-מענדל שיחי' ורעייתו תחי' גרליק, בשנת תשי"ט. מאז נתקשרו האחים ציפל בעבותות אהבה וידידות לשליח הרבי, חיזקו את ידיו ופעולותיו והתמסרו לענייני הרבי. ר' חיים ציפל העביר את דירתו לזוג השלוחים הצעיר, והרבי הואיל אפילו לדבר בפרטים על דירה זו בהתוועדות פורים תשי"ט.
בשנת תשי"ט נערכה אסיפה של רבני אירופה בעיר שטרסבורג, שהיתה חשובה בעיני הרבי. ארבעת האחים ציפל ליוו את הרב גרשון-מענדל שיחי' גרליק לנסיעתו לשם, כאשר הם נושאים בהוצאות הטיסה וכל הכרוך בה.
הם זכו לברכות הרבי וראו הצלחה רבה בעסקיהם. לבד מהוצאות בית-הכנסת 'אהל יעקב' לקחו על כתפיהם פעולות רבות של חב"ד. היו אלו האחים ציפל שרכשו את המבנים הראשונים של ה'מרכז לענייני חינוך' באיטליה, מקום משכנו של בית-הספר החב"די.
שטח למחנה-קיץ
בשנת תשי"ט דיבר הרבי ב'יחידות' עם ר' שלמה-יוסף על חשיבותם של מחנות קיץ לילדים ושחשוב לקנות מקום לשם כך בעיר נופש באיטליה. מספר המזכיר הרב בנימין שיחי' קליין, ששמע ממנו שאמר לרבי אז ב'יחידות' כי מצבו הכלכלי באותה עת אינו מאפשר לו לרכוש את השטח למחנה-קיץ. תשובת הרבי הייתה:
דפיציט (=גירעון) במסחר אפשר עם הזמן לכסות, אך ילד יהודי אחד שלא ילך השנה למחנה-קיץ (אף אם יילך לשנה הבאה) זהו הפסד שאי-אפשר לתקן.
ואכן, כחסיד ציית גם הפעם לרבי ומיד בשובו למילנו קנה שטח לקייטנה בעיר פורטו-סירזי, ואז החלו קייטנות 'גן ישראל' באיטליה.
בית-הספר ומחנות-הקיץ באיטליה זכו במרוצת השנים להתייחסויות רבות מאוד מצד הרבי. הרבי אף הקדיש דברים למחנה-הקיץ בהתוועדות י"ג בתמוז תשי"ט.
"בזכות ליובאוויטש"
כל השנים היה הרבי מעורב מאוד בכל הנעשה במשפחות האחים ציפל. פעמים רבות זכו להיכנס ל'יחידות', ולקבל הדרכות בענייניהם הפרטיים. הרבי העניק להם משפע ברכותיו הקדושות להצלחה במסחרם. עד כדי כך שפעם אחת אף התבטא הרבי באוזני פלוני ב'יחידות': "האם הציפל'ס יודעים שהצלחתם היא בזכות ליובאוויטש?".
שמן זית ושותפות בעסק
בשנת תשכ"ט קנתה משפחת ציפל באיטליה שטח אדיר ממדים ליד הים, לצורך בנייה ומכירה. הרבי היה מעורב מאוד בכל תהליך הקנייה ואף אצל להם מברכותיו להצלחת העסק. ב'יחידות' של אחד מבני המשפחה גילה הרבי בקיאות טופוגרפית בכל הנוגע לשטח המדובר. מאוחר יותר נשתלו בשטח זה עצי זית שמפירותיהם הופק שמן זית אשר נשלח אל הרבי כל שנה לקראת חנוכה, לקיים את דרשת רז"ל על המילים "משמני הארץ – זו איטליה של יוון".
בשנת תשל"ב החליטו האחים ציפל להעניק 7% ממניות עסקיהם לרבי (כלומר, לפעילות חב"ד). הם ביקשו שהרבי יהפוך להיות שותף רשמי בחברה שלהם והרבי – באורח נדיר ביותר – נתן את הסכמתו לכך. הרבי הודה להם על המעשה במכתב במיוחד שבו הוסיף להשפיע להם ברכות להצלחה.
הברכה התמלאה
ברכתו של הרבי לאחים ציפל – "וגדול זכותם להמשיך להם ברכת ה' יתברך לראות נחת יהודי חסידותי מכל יוצאי חלציהם לאורך ימים ושנים טובות" – התקיימה. בניהם וחתנם של ר' אברהם ור' חיים עוסקים בלב ונפש בענייני בית-הכנסת והקהילה במילנו. זכה ר' חיים ז"ל שיש לו בנים ונכדים הנמנים עם צבא השלוחים של הרבי בכמה מדינות. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
