בחודש אלול ובימים הנוראים מתעוררים אצל כל יהודי הרהורי תשובה והוא רוצה באמת ובתמים לשפר את דרכיו. עוברים ימי אלול, חולפים הימים הנוראים וחגי תשרי, ופעמים רבות חוזרים כל הקלקולים, כאילו לא היה דבר. למה אין התשובה מצליחה להחזיק מעמד לאורך-זמן?
כ"ק אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש מסביר בספרו 'דרך חיים', שהסיבה לכך היא משום שהתשובה טיפלה בגילויים החיצוניים של ה'מחלה' בלבד ולא בעיקרה ובשורשה. מרבית תשומת-הלב הושקעה בתופעות השליליות עצמן, אך מעט מאוד הופנה לטיפול בסיבתן ובמקורן הפנימי. בספרו זה הוא מבאר בהרחבה מהי תשובה אמיתית וכיצד לפעול שהתשובה תחזיק מעמד ותשפיע על חיי האדם במשך כל השנה כולה.
חורבה פרוצה
וכך הוא מבאר זאת: משל למה הדבר דומה, לחורבה פרוצה, שטיפוסים מפוקפקים מוצאים בה מסתור ומשאירים בה פסולת. בעל החורבה עשוי לבוא אליה מפעם לפעם, לגרש את האורחים הבלתי-קרואים ולנקות את הפסולת שהצטברה, אך מיד למחרת ישובו הפגעים הרעים. כל עוד תוסיף החורבה להיות פרוצה לכל רוח – תמשוך אליה כל זב ומצורע. רק לאחר שבעליה יסגור את כל הפרצות וינעל את השערים, לא יצטרך עוד לסלק מתוכה את הפסולת, כי זו לא תיכנס אליה כלל.
אף בנפש האדם כך: יש פגעים ודברי-אשפתות שחודרים אל הנפש. אלה המחשבות, הדיבורים והמעשים הבלתי-טובים, שעליהם אנו נקראים לשוב בתשובה. אך הסיבה העיקרית, זו שעושה את הנפש ל'אסקופה הנדרסת', 'חורבה' פרוצה לכל רוח, היא פריקת העול וקלות-הראש. כשאין קבלת-עול, כשאין שמירה על כל הנכנס והיוצא בשערי הנפש – אין פלא שכל המזיקים חודרים פנימה.
ברוח זו הוא מסביר את הפסוק (תהילים קז,יז): "אווילים מדרך פשעם ומעוונותיהם יתענו". פשעים – אלה החטאים שנעשים בזדון, כמרידה ברצון ה'. עוונות – אלה העברות הקלות יותר, שנעשות מחוסר שימת-לב. אומר בעל המזמור: האווילים לא סרו מ"דרך פשעם", מפריקת העול המביאה לידי פשעים ומרידה בקב"ה, ומה הם עושים – "מעוונותיהם יתענו" – מרבים בתעניות ובסיגופים על העוונות, העברות הקלות. זו דרכו של אוויל, כאותו בעל-חורבה המניח אותה פרוצה ומפעם לפעם בא לפנות את הפסולת.
עול ומרות
תשובה אמיתית היא בראש ובראשונה – סילוק פריקת-העול. וכשאומרים פריקת-עול, אין הכוונה דווקא לפריקה מוחלטת של עול מלכות שמים. פריקת-עול יכולה להיות גם אצל יהודי שומר תורה ומצוות. הוא מתפלל שלוש פעמים ביום, קובע עיתים לתורה, מהדר במצוות – ועם זה אין לו קבלת-עול. הוא מביט לאן שלא צריך להביט, שומע דברים שאינם הגונים. כל זה סיבה אחת – פריקת-עול וקלות-ראש. הוא אינו חש שיש עליו עול; אין בו התחושה שכל דבר צריך לעמוד למבחן ולביקורת לפני הקב"ה.
קבלת-עול פירושה להציב שערים בפתחי הנפש. לא כל הרוצה נכנס ויוצא. יש מותר ויש אסור. הנפש אינה הפקר. כל דבר צריך לעמוד למבחן המוח ולעבור דרך פיקוח הלב, ורק אם הוא טוב ונכון – ייכנס פנימה.
תנאי ראשון לתשובה אמיתית הוא אפוא קבלת-עול מלכות שמים. יהודי שיש עליו עול מרגיש כל הזמן את מרות הקב"ה. הוא אינו מניח לקלות-ראש להשתלט עליו. הלוא יש לו בעלים; הוא עבד ה'! ממילא הוא שולט בכל מעשיו ומבקר כל דיבור והרהור. הוא אינו מניח לדברים לצאת מכלל שליטה. זו התשובה האמיתית, שעוקרת את שורש הרע, ורק לאחר מכן אפשר לטפל בתיקון העבר. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
