חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:12 ח' בכסליו התשע"ט, 16/11/18
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ראש המזכירוּת
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 631 - כל המדורים ברצף
לנוס מעיסוקי כל השנה ל"מקלט" – מקום של יראת-שמים
הנהגת כל העולם באופן ד"שופטים ושטרים תיתן לך"
ראש המזכירוּת
פרשת שופטים
ויהי מורא שמים עליכם
שלילת תחנון בימי שמחה, כבוד הספרים, "רגע של שתיקה"

"אם היה מכיר את הרב חודוקוב לא היה כלל ספק אצלו שאינו שייך לדבר שקר וגוזמא", מעיד הרבי על ראש המזכירות שלו * על הקשר עם הרבי נשיא דורנו שהחל עוד בתקופת הרבי הריי"צ ונמשך והתעצם לאחר קבלת הנשיאות * רשימות פרטיות של הוראות והתבטאויות של הרבי באוזני הרב חודוקוב * רשימה שנייה

       במכתב שכתב הרבי על הרב חודוקוב מופיעה ההתבטאות המופלאה דלהלן:

ואם היה מכיר את הרב חודוקוב לא היה כלל ספק אצלו שאינו שייך לדבר שקר וגוזמא.

בהזדמנות נדירה אמר הרבי למזכירו הרב חודוקוב (ולמזכיר הרב ניסן מינדל) את הדברים הבאים: "באשר אנחנו שנינו היינו אלה אשר כ"ק מורי וחמי אדמו"ר הקריבנו אליו ולעבודתו בקודש, וכשהעתיק מושבו ומרכז פעולותיו לארה"ב לקחנו עמו לארה"ב והטיל עלינו את התפקידים הראשים בהנהלה הראשית לכל היקף פעולותיו ועבודתו, וכן היה הסדר מאז ועד הנה".

"מסר לוועד של שלושה"

פעם אחרת אמר (י"ז באלול תשמ"ח):

"כידוע היה סדר עבודתו הציבורית של כ"ק מורי וחמי אדמו"ר מאז בואו לארה"ב, אשר רובא ככולא פעולות חב"ד-ליובאוויטש בארה"ב ובכל מרחבי העולם התנהלו על-ידי הארגונים הראשיים שהוא יסד אותם ופעל על-ידם והם: 'המרכז לענייני חינוך' ו'מחנה ישראל', על כל המחלקות והסניפים שלהם; ואשר הנהלת מוסדות אלו בפועל מסר לוועד של שלושה, היינו: לי, חתנא דבי נשיאה, ולהרב חיים-מרדכי-אייזיק חודוקוב ולהרב ניסן מינדל. ומובן אשר לאחרי הסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר כן היה הסדר גם-כן אלא שלמעשה נכנסו המוסדות הנ"ל – כמו שאר המוסדות – תחת נשיאותי, וממילא נשארה ההנהלה בפועל של המוסדות הנ"ל בעיקר לידי הרב חיים-מרדכי-אייזיק והרב ניסן שיחיו.

"...בשנים האחרונות ראיתי צורך לחדש ולהפעיל את 'אגודת-חסידי-חב"ד' העולמית אשר ביחד עם השניים הראשונים, 'המרכז לענייני חינוך' ו'מחנה ישראל', הם שלושה עמודי התווך של תנועת חב"ד, אשר על-ידם מתנהלת הפעילות דחב"ד-ליובאוויטש במרחבי העולם...".

הריי"ץ, הרב חודוקוב והרמ"ש

ברשימה שלפנינו נעמוד בעיקר על נאמנותו ללא שיור של הרב חודוקוב לרבי ולהוראותיו. הרב חודוקוב טרח להנציח ברשימותיו מהני מילי מעלייתא ששמע מהרבי או דברים שקשורים ברבי.

באחת הרשימות (ח' בתשרי תש"ב) ציין: "לדאבוני הרשימות קצרות הן יותר מדי וחבל שלא נהגתי רשימות במשך כל השנים".

ביום ג' בתשרי תש"ב רשם הרב חודוקוב ביומנו: "היום דיבר איתי כ"ק אד"ש [הריי"ץ] כי הודיע לרמ"ש [כ"ק אדמו"ר נשיא-דורנו] על-דבר החלטתו להוציא [לאור] בע"ה עיתון לילדים ושאדבר עם רמ"ש שי' בעניין זה".

רוצה למנות את הרמ"ש

"הייתי אצל כ"ק אד"ש [הריי"ץ]" – רשם במוצאי שבת-קודש בראשית, אור לכ"ח בתשרי תש"ב. באותה 'יחידות' דובר אודות ייסוד בית-ספר לבנות ושם נאמר בין השאר:

"למחר אם ירצה ה' צריך אני להיכנס לכ"ק אד"ש ויתדבר על-דבר השם של ועד החינוך ועל-דבר המשתתפים בו. כ"ק אד"ש רוצה למנות לנשיא ועד החינוך את רמ"ש [הרבי נשיא דורנו] ולמנהל את חודוקוב".

ביום א' י"ב במרחשוון תש"ב רשם:

"רמ"ש [הרבי נשיא דורנו] אמר לי כי דיבר אתמול עם כ"ק [הריי"ץ]... והחליט שאסדר דוגמא למכתב בזה להורי התלמידים. עבדתי היום [על] דוגמא למכתב...".

ב'יחידות' נוספת במוצאי שבת-קודש פרשת וירא, שנרשמה אף היא בידי הרב חודוקוב:

"כ"ק ...מעיר אותי כי יש לקבוע תקציב... שלו. רמ"ש [הרבי נשיא דורנו] ואני נעבוד במקצוע זה".

עוקב אחר הנהגות הרבי בתש"ב...

רישום דברי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע – טבעיים הם. אבל ראו זה פלא. הרב חודוקוב רושם בח' בתשרי תש"ב:

"מההנהגה של רמ"ש [הרבי נשיא דורנו] אשר היה מוכן לפניו... איזה ספר (בוודאי הכין בכוונה) לעיין בו משפסע פסיעותיו אחר שמונה-עשרה עד התחלת חזרת הש"ץ, למדתי עד כמה שנחוץ לייקר הזמן".

הלכה למעשה

בחודש מנחם-אב תשי"א רשם הרב חודוקוב דו-שיח שלו עם הרבי בנושא הלכתי אישי, מנהגי יארצייט אחר אימו בתשעה באב שחל בשבת:

"באשר בשבת-קודש העבר אשר חל בט' באב, והוא יארצייט שלי לאמי ע"ה, שאלתי לפני השבת את כ"ק אד"ש, מה ללמוד במשניות לפני אמירת קדיש דרבנן. ויען לי כי הוא אשתקד (אז חל ט' באב ביום א' ממש והשאלה היתה אם-כן רק בנוגע לשבת-קודש מנחה ולט' באב גופא) למד פרק ג' 'אלו מגלחין'. על שאלתי אם לסיים ב'רבי חנניא בן עקשיא', כנהוג תמיד, ענה לי, כי הלא הפרק עצמו של 'אלו מגלחין' מסתיים באגדתא.

"התפללתי בשבת-קודש לפני העמוד. גם הרב ר' מאיר שי' אשכנזי היה צריך לומר קדיש – שנת האבילות אחר אביו ע"ה – ובכל הג' תפילות בשבת-קודש, ליל שבת, בבוקר, במנחה, סיימנו פרק 'אלו מגלחין' לפני אמירת קדיש דרבנן שאחר התפילה.

הוראת הרבי – לשאול את הרבנים

בשנת תשכ"ד היתה שוב אותה קביעות של תאריך והרב חודוקוב העלה על הכתב את מה ששמע מהרבי:

"בערב שבת-קודש העבר, ח' מנחם-אב אמרתי לכ"ק אד"ש כי בשנת ה'תשי"א חל ט' באב כבשנה זו, בשבת-קודש, והתפללתי לפני העמוד. למדתי בג' התפילות המשניות שב'אלו מגלחין', אבל כמדומני שניכר היה שבנוגע לליל שבת-קודש ומוסף היה' ניכר על פני כ"ק אד"ש שתמה על זה. ורוצה אני לדעת איך לנהוג השתא. גם שאלתי איך לנהוג בשבת-קודש זו בנוגע ללימודים שעד חצות היום, אם כזה שסובר שיש ללמד רק מה שמותר בט' באב, או שעד חצות מותר ללמוד הכול.

"ויען כ"ק אד"ש כי בנוגע ללימוד אין השאלה נוגעת כל-כך כי הלא אפשר בכל אופן למצוא מה ללמוד, אבל בנוגע ללימוד המשניות לפני העמוד, שזה עניין של פרהסיא, לפלא אצלו איך אפשר לעשות בזה שינויים לגבי כל השנה. אבל בנוגע הלכה למעשה יש לשאול רב.

"והנה באשר עלי היה באותו יום שישי להודיע איזה מענה כ"ק אד"ש להר"מ הר"י פיקרסקי, אמר כ"ק אד"ש כי יכול אני בהזדמנות זו לשאול אותו הדין הנ"ל.

"ובתוך הדברים פקד עליי כ"ק אד"ש לטלפן להרב יאלעס באיזה עניינים. וציווני שאגב אשאל את דעתו גם בהנ"ל, ולהדגיש כי לאוואוט מציין בסידור בהקדמת פרקי המשניות שלומדים יארצייט אודות מה שאמר הרוזשינער זי"ע בחשיבות הלימודים בפרק כ"ד שבכלים ביום היארצייט, ובשים לב לזה שמסיימים אותו בקול רם, הלא יש בזה עניין של פרהסיא.

"והנה דעת שני הרבנים הנ"ל היתה שמשום פרהסיא אין לשנות בלימוד הפרקים של משניות על-ידי [בעל] היארצייט שלומדים אותם לפני קדיש דרבנן כרגיל. (וגם במנחה).

"וכמו כן היתה דעת הרב פיקרסקי ברור כי עד חצות היום אפשר ללמוד בכלל בכל עניין של תורה.

"סיפרתי אחר-כך הנ"ל לכ"ק אד"ש. ולכן בשנה זו כשהתפללתי כל הג' תפילות לפני  העמוד סיימתי במשניות בקול רם במסכת מקוואות כרגיל, כ[מו כ]שחל יארצייט בשאר ימות השנה.

"(בשבת-קודש זו היתה גם התוועדות – קידוש של כ"ק אד"ש)".

[הערה: זו הפעם הראשונה שהתקיימה התוועדות בתשעה באב (נוסף על המאמר בתשח"י). ואז היה משום חידוש עניין של קידוש, והיה בהפתעה (גם אלה שהיו נוכחים תמיד היו באותה שבת בקעמפ)].

"גם הוא אינו מתענה"...

ושוב אנו מוצאים התייחסות הלכתית מעניינת שנרשמה על-ידי הרב חודוקוב בשנת תשי"א:

"ב"ה. זיכרון-דברים. בהתאם עם התעוררות השאלה אודות זה, אם מחויב אני להתענות בט"ו כסלו בכלל, ובאם-כן נחוץ להשלים כשחל ט"ו כסלו ביום השישי בפרט. שאלתי דעת כ"ק אדמו"ר הרמ"ש [הרבי נשיא דורנו, שטרם קיבל אז הנשיאות] שליט"א ואמר לי כי באשר אני רק מהחברים של ה'חברא קדישא' ולא מהגבאים שאין לי אם-כן התעסקות בענייני קבורת המתים ר"ל, אין בכלל עליי החוב להתענות – וגם הוא אינו מתענה. ובאשר יש לי חששות ממה שנהגתי כמה פעמים מקודם להתענות תענית זו לכן אקח ג' אנשים ויתירו לי. ולכן בקשתי את הרש"ל שי' והוא יחד עם [...] שי' ו[...] שי' התירו לי הנדר באור לט"ו כסלו, ה'תשי"א".

"אל תהא יושב ושוקל"

ביום ראשון, ו' באלול תשי"ט רשם הרב חודוקוב:

"מה שרשם כ"ק אד"ש במענה על מכתבו של אחד ה'תמימים' שהשתתפו בנסיעות של המל"ח שעורר שאלת תכלית ההשפעה של יחידים, בשים לב למיעוט מספרם של המשפיעים וממילא של המושפעים:

"כמה אפשרויות – וכולן אמיתיות – ישנן בהנ"ל. ואחדות מהן:

"א)לפעמים מצליחים לעורר את השומע באופן – שיעשה טופח על מנת להטפיח ויעורר הנק' Chain Reaction [=תגובת שרשרת].

"ב) מצליחים יותר שפוגשים איש שהוא בעל כוחות נעלים ביותר, וכשפועלים עליו שינוי – עושה בכוחות שלו. בדוגמת ניצוץ קטן שמספיק להבעיר אש גדולה ביותר באם מגישים אותו לחבית של אבק-שריפה (Powder) וראה יבמות סב,ב.  ב:24,000 תלמידים כו' היה העולם שמם עד שבא כו' והם כו'.

"ג) מלבד כהנ"ל הפסק-דין (רמב"ם תשובה פ"ג ה"ד): עשה מצווה אחת הרי הכריע כו' כל העולם כולו כו'".

כל המזוזות – מיד

ובחודש תמוז תשי"ג רשם:

"שאלתי את כ"ק אד"ש בשם [...] אשר נוסעת משפחתו לנאות דשא, מתי עליהם לקבע המזוזה, ובאם תיכף – אם כל המזוזות או רק אחת, ואיך בנוגע לברכה. ויען כ"ק אד"ש, שיקבע תיכף כל המזוזות בלי ברכה, ועל שאלתי מה לעשות כאשר ימלאו ל' ימים. ענה כ"ק, כי הלא עד העת היא יש עוד זמן, ובאם כן, יחפש [...] בספרים".

   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)