חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:34 זריחה: 6:15 כ"ז בשבט התש"פ, 22/2/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

נאה דרשו ונאה קיימו
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 626 - כל המדורים ברצף
ה"ויאמינו בה'" – נפעל על-ידי "משה עבדו"
אהבת-ישראל – טעימה מהגאולה
נאה דרשו ונאה קיימו
"אם למדת תורה הרבה"
פרשת מטות-מסעי
הלכות ומנהגי חב"ד

הגאונים החסידים רבי אברהם-חיים נאה ובנו רבי ברוך נאה ז"ל ערכו במשך עשרות שנים את לוח 'כולל חב"ד' * הרבי משבח את ספרי האב ואת דייקנותו, ומאשר כי אפשר לסמוך גם על בנו * "לר' חיים נאה היתה מעלה גדולה – הוא עסק בהתלהבות בשולחן-ערוך רבנו הזקן והוא התמסר להשוואת פסקי-הדינים בשולחן-ערוך עם הסידור", העיד הרבי

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

"ושלום לכת"ר [לכבוד תורתו] ולתורתו – בברכה" – בביטוי נדיר למדי ז נחתמת אחת האיגרות ששיגר הרבי להגה"ח ר' אברהם-חיים נאה (כ"ח בכסלו תשי"ב, איגרות-קודש, כרך ה, עמ' קי).

בנושא רשימתנו החילותי לעסוק בספר 'ימי מלך' (כרך ג, עמ' 1174), שם הובאו דברי הרב נאה שכתב לידידו הגה"ח ר' שניאור-זלמן גרליק, רבו של כפר חב"ד (הדברים נכתבו בשנת תשי"א, כאשר הרב נאה היה מהמזרזים הגדולים להתקשר לכ"ק אדמו"ר):

"אודיע לכת"ר שכ"ק אדמו"ר שליט"א בקי הרבה בשולחן-ערוך אדמו"ר. והוא משיב לכל השואלים. גם אתי יש לו משא ומתן. על-כן יכתוב לו כת"ר, ואני חפץ לדעת מה שישיב".

התכתבויות הגרא"ח נאה עם הרבי, כמו גם של בנו, נסקרו בהרחבה בכמה מקומות.

קושיות רבות של הרב נאה תורצו על-ידי הרבי במרוצת השנים (ראה דוגמאות – 'שערי הלכה ומנהג' כרך א, עמ' לט; 'היכל מנחם' כרך א, עמ' פה, ובמקומות נוספים).

הלכה למעשה

כדאי לשים לב לשורת התארים שבהם פנה הרבי לרב נאה (איגרות-קודש, כרך ב, עמ' שסח): "הרב הגאון והרב החסיד הרב וו"ח אי"א [ותיק וחסיד, איש ירא אלוקים]  נבון ומשכיל וכו' מהורא"ח שי".

בהזדמנות אחרת ציין הרבי (שבת-קודש פרשת תשא תשל"ה – שיחות-קודש תשל"ה, כרך א, עמ' 496) ש"בכל העניינים העיקריים הנוגעים למעשה, נהגו לעיין בסידור שער הכולל של הרב לאוואט או בספריו של הרב נאה ('פסקי הסידור' וכדומה)".

"מעלה גדולה"

כך אמר הרבי בו' בתשרי תשל"ה (שיחות-קודש תשל"ה עמ' 49):

לר' חיים נאה היתה מעלה גדולה, הוא עסק בהתלהבות בשולחן ערוך רבנו הזקן... ועל-אחת-כמה-וכמה בדיוק הראוי, והוא התמסר (גם) להשוואת פסקי-הדינים בשולחן-ערוך עם הסידור.

הדברים נאמרו לאחר הקדמה:

לכאורה, זקוקים למקור. הייתי מרוצה אפוא, שמצאתי שר' חיים נאה בחיבור 'קונטרס הסידור' לומד אף הוא את הפירוש בדברי אדמו"ר הזקן בדין עשרת-ימי-תשובה כשמתקיים ברית מילה... מה-שאין-כן בסידור...

"וכבר כתב בספר 'פסקי הסידור'"

"מהדברים שדעת אדמו"ר הזקן בסידורו שונה מזו שבשולחן-ערוך שלו, והלכה כבתראי שהם פסקי הסידור. – כל שינויים אלו נקבצו בספר 'פסקי הסידור' להרב נאה (ירושלים ת"ו, תרצ"ז)" – כתב הרבי בה' בשבט תשי"א ('שערי הלכה ומנהג' כרך א, עמ' סח).

"והעיר על זה גם כן בספר 'פסקי הסידור' להרה"ג וכו' הרא"ח ז"ל נאה" – שם, עמ' עא).

"וכבר כתב בספר 'פסקי הסידור' לרב נאה שלא שמע..." – שם.

הפניות לקצות השולחן

הרב שלום דובער לוין שי' מספר ('עבודת הקודש' עמ' כא) כי כשערך את החוברת השביעית של הקובץ 'יגדיל תורה' כתב הערות לסדר הכנסת שבת של רבינו הזקן. כשהכניסו את עלי ההגהה לרבי העיר:

סדר הכנסת שבת – ראה גם-כן קצות-השולחן סוף חלק-ג' בבדי השולחן – להעתיק המתאים.

בריבוי תשובות תורניות הלכתיות של הרבי מצטט הרבי או מציין לספרי הרב נאה.

"אפשר לסמוך עליו"

בספר 'ימי בראשית' (עמ' 153) מסופר (על תקופת חודש אייר תש"י) משמו של הגה"ח הרב יואל שיחי' כהן (אז אחד ה'תמימים' ב-770):

"בתקופה האחרונה נהוג שאחרי התפילות של כ"ק אדמו"ר שליט"א בחדר כ"ק אדמו"ר הכ"מ, ניגשים הרבה להציע בפניו את שאלותיהם. לאחר אחת התפילות ניגש אחד ושאל אודות השיעור של הטלית-קטן, והזכיר את השיעור שמביא הרא"ח נאה בספריו. וענה כ"ק אדמו"ר שליט"א: הרי ישנו הטלית-קטן של כ"ק אדמו"ר הכ"מ ואפשר לראות את השיעור. ובנוגע לספרי הרא"ח נאה אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: כ"ק מו"ח אדמו"ר אחז מדרך לימודו וכו', ואף שבנוגע לפרט זה לא שמע ממנו בפירוש, אך בכלל שמע שאפשר לסמוך עליו.

"יעוין בזה בספר'שיעורי תורה'"

"... במה שכתב אודות הבתים דאצבעיים על אצבעיים, יעויין בזה בספר 'שיעורי תורה' להרב נאה ז"ל, וידוע אשר מנהגו הוא בשיעור זה ונזכר גם-כן בתניא באיגרת-הקודש סימן יו"ד (קטו,א)..." – כתב הרבי בב' במנחם-אב תשט"ו ('שערי הלכה ומנהג' כרך א, עמ' סב).

"כמובא בספרו של הרב נאה"

הפעם הראשונה שהרבי הזכיר ברבים את הגרא"ח נאה היתה כשנה וחצי לאחר פטירתו, בהתוועדות פורים תשט"ז ('תורת מנחם' כרך טז, עמ' 170). ההתוועדות נמשכה עד אור הבוקר, והרבי שאל מתי הזמן של קריאת-שמע של שחרית, עלות-השחר ונץ-החמה, והזכיר שיש בזה כמה שיטות כמובא גם בספרו של הגרא"ח נאה ('שיעורי ציון' (ירושלים תש"ט) סימן לז).

"ולא יכולתי להשיגו פה"...

בתקופת נדודיו בצרפת, נראה שהרבי כתב תשובה הלכתית בנושא נשיאת-כפיים למי שאינו יכול לחלק אצבעותיו. ספרים רבים לא היו אז תחת ידי הרבי והוא ציין (איגרות-קודש כרך א, עמ' כט):

יש לראות בספר קצות-השולחן – לנאה מירושלים – אם העיר על-דבר הנ"ל, ולא יכולתי להשיגו פה.

האם הלוח מדוייק?

בהזדמנות (יום ב' דחג השבועות תשכ"ט) נשאל הרבי – על-ידי גיסו חדב"נ הרש"ג (ז"ל): "האם לוח 'כולל חב"ד' מדוייק?".

והרבי השיב ('המלך במסיבו' כרך א, עמ' שכא): "כן, אביו של כותב הלוח, שהוא היה מייסד הלוח – הרב אברהם חיים נאה – היה דייקן".

הוסיף הרש"ג ושאל: "אם-כן, מדוע אין נוהגים במנהג שכתוב שם להדליק נר להזכרת נשמות?".

תשובת הרבי: "לא ראיתי שכ"ק מו"ח אדמו"ר ינהג כן".

הרבי מגיה את הלוח

בשנת תשי"ג הגיה הרבי את לוח השנה של הרב נאה והוסיף לו עשרות הערות ותיקונים, ראה 'כרם חב"ד' גיליון 1 (תשרי תשמ"ז) צילומי כתי"ק, וב'שמן ששון מחבריך' כרך ג' עמ' 110.

הערות ותיקונים בלוח לשנת תשט"ז – ב'פרדס חב"ד' גליון 16, עמ' 19 (ושם עמ' 21-20 מכתב הר"ב נאה לרבי).

"מגיע להם יישר-כוח על זה"

אך דומה כי שיא ההתייחסות של הרבי הייתה הכרזתו במהלך התוועדות יום ב' דראש-השנה תשנ"ב ('התוועדויות תשנ"ב כרך א, עמ' 31):

יש להזכיר בקיצור על-כל-פנים על-דבר הקביעות המיוחדת של כללות השנה כהסימן בשנה זו, כפי שהדפיסו (ומגיע להם יישר-כוח על זה) גם בראש הלוח (ד'כולל חב"ד') שבו לוקטו בקיצור הדינים והמנהגים בעניינים שהזמן גרמא (כדי שיהיו חקוקים בזיכרון כל אחד ואחד ולא יצטרך לשאול אצל חבירו), בבחינת מועט המחזיק את המרובה.

הרבי מברר אצל הרב נאה

"הנה כי כן נוהגים כל אנ"ש, וכמדומה ברור שכן שמעתי אומר כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ושאלתי היתה אם ידוע היה לכהדר"ג [לכבוד-הדרת-גאונו] איזה מקור או מסורה בזה ..." (איגרות-קודש כרך ט, עמ' צג).

"ואולי יש בזה מנהג מקובל מזקני אנ"ש באה"ק ת"ו, ות"ח [ותשואות-חן] מראש אם יודיעני על דבר זה (איגרות-קודש כרך ה, עמ' קט-קי).

לברר במהדורה בתרא

פעם אחת (בעת שערך את קובץ 'יגדיל תורה' (גיליון ס') הדפיס הרה"ח הרב שלום-דובער שיחי' לוין הערה קצרה מאדמו"ר הצמח-צדק על שיעור רביעית, ובשולי הגיליון ציין ציונים לספרים אחדים. בתגובה העיר הרבי לפני הדפסת הקובץ (ראה 'עבודת הקודש' עמ' כט):

מהיר. בהשיעורים דנאה ז"ל,

לברר במהד"ב שהו"ל [=במהדורה בתרא שהוציא לאור] בנו שי' שלח לכאן מאז.

יוצאים מן הכלל

על-אף כל הנ"ל, לא תמיד מקבל הרבי את הגהותיו של הגרא"ח נאה.

הנה דוגמה: בשולחן-ערוך סוף הלכות חג השבועות (תצד,יט) נאמר – "כיוון שבדבר זה, יום טבוח, עשו (בית הלל) כדבריהם (של בית שמאי) והרבה מישראל נהגו כמותם להקריבן אחר יום-טוב". וידועה הקושיה שדן בה הרבי (ביום ב' דחג השבועות תשכ"ג) – היכן המקור וההסברה לכך ש"עשו בה כדבריהם"?

הרבי ציין (הדברים הובאו בליקוטי-שיחות כרך כח, עמ' 26) שבקונטרס השולחן (להרא"ח נאה) כאן הגיה בשולחן-ערוך אדמו"ר הזקן "ב"ש" במקום "ב"ה"... ועיין שם בביאורו.

הרבי אינו מקבל את התיקון ומנמק זאת בפשטות: "אבל דוחק להגיה בשולחן-ערוך מאחר שכן הוא בכל הדפוסים".

ודוגמה נוספת: בליקוטי-שיחות (כרך לה, עמ' 188) כותב הרבי: "אבל לכאורה דוחק גדול לפרש דברי הבית יוסף" על פירושו של הגרא"ח נאה בקצות-השולחן ח"ג ספ"ח ס"ה בבדי השולחן, עיין-שם באורך.

זמן עלות השחר – מתי?

בערך בשנת תש"מ – מספר הרה"ח הרב שלום-דובער שיחי' לוין ('עבודת המקדש', עמ' קסב) – כתב הרב ברוך נאה נספח ללוח של 'כולל חב"ד' ובו נכתב כי זמן עלות-השחר לשיטת אדמו"ר הזקן הוא 120 דקות לפני הנץ. כשהרבי קיבל את הטופס, שיגרו לרב לוין כדי שיחווה את דעתו. הרב לוין השיב כי לדעתו מוכח ששיטת רבנו הזקן היא 72 דקות לפני נץ החמה, כפי שביאר בכמה מקומות.

הגרא"ח נאה שואל והרבי משיב

בשנת תשמ"ג מסר הרבי להרב שלום-דובער שיחי' לוין (עורך 'יגדיל תורה') צילום של קטע ממכתב ששיגר לו הגרא"ח נאה בחודש תמוז תש"י, כשבשולי המכתב ציין הרבי את תשובתו שלו. כוונת הרב נאה היתה לברר לשון באיגרת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ "נהגו כל החסידים ליקח הכלי בימין כו'" והקשה הרב נאה:

"אני מעורר כי זה מפורש בשו"ע, והוא בבית-יוסף בשם הזוהר, וצריך-עיון הלשון 'נהגו'".

הרבי השיב על-כך בשולי המכתב (הדברים נדפסו ב'יגדיל תורה' נ.י. חוברת נג סימן נב) והדברים נדפסו אחר כך באיגרות-קודש כרך ג, עמ' תפד:

אולי הכוונה שכן עושים בפועל, ומעשה דוקא רב, וע"פ מרז"ל (ב"ב קל, ב), ואפשר נשמט בהעתקת המכתב (אחר התיבות על ימין תחלה) התיבות ג"פ בסירוגין. ומנהג החסידים מוציא מהדעות שצ"ל לא בסירוגין (נקבצו דעות אלו בס' שערי תפלה לר"י רוקח ד"ד) או שצ"ל ד"פ [=שצריך להיות ד' פעמים]  (מנהג הגר"א והרה"צ ממונקאטש בעה"מ מנח"א [=בעל המחבר מנחת אלעזר] וכו').


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)