חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:54 זריחה: 5:55 ט' בחשון התשפ"א, 27/10/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

אריכות הגלות – כדי שיתוסף עוד יותר ב"רכוש גדול"
משיח וגאולה בפרשה

נושאים נוספים
התקשרות 624 - כל המדורים ברצף
בנוגע לנשמה, תורה ומצוות אין לגלות שליטה עלינו!
אריכות הגלות – כדי שיתוסף עוד יותר ב"רכוש גדול"
הזוכר למזכיריו טובות זיכרונות
פרשת בלק
"אלא במקום תורה"
הלכות ומנהגי חב"ד

אבל "עד מתי!", "וויפל איז א שיעור!"

מכאן באים גם לשאלה בפסוק "אראנו ולא עתה וגו' וירד מיעקב וגו'" – מדוע לא מתרץ רש"י על-דבר אריכות הזמן שעדיין לא נתקיימה הנבואה אודות ביאת מלך המשיח...

כאשר הבן חמש לומד בתחילת הפרשה "הנה עם יצא ממצרים" (וכן בהמשך הפרשה "א-ל מוציאו ממצרים"), נזכר מיד מה שלמד על כללות העניין דגלות מצרים (וגם אמר ב"ליל הסדר") – "ויאמר לאברהם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה... ואחרי כן ייצאו ברכוש גדול... ודור רביעי ישובו הנה".

ונמצא, שגלות אינו בהכרח עניין של עונש – שהרי מדובר אודות זרעו של אברהם אבינו, יצחק ויעקב והשבטים כו', וחס ושלום לומר שהגיע להם עונש של גלות – כי אם כדי ש"אחרי כן ייצאו ברכוש גדול", כפי שהיה בפועל, "וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב... וינצלו את מצרים", "ורוקינו", היינו שלקחו את כל כלי הכסף וכלי הזהב שהיו בארץ מצרים, "רכוש גדול" בגשמיות כפשוטו, ועל-אחת-כמה-וכמה העניין ד"רכוש גדול" ברוחניות, בירור הניצוצות כו'.

ומכיוון שכן, הרי גם בנוגע לגלות זה ישנו העניין ד"אחרי כן ייצאו ברכוש גדול", אלא שכאשר מדובר אודות "רכוש גדול" שבאין-ערוך כלל לגבי ה"רכוש גדול" דיציאת מצרים (שהרי צריכים ליקח לא רק את העניינים שהיו בארץ מצרים, אלא גם את העניינים שבכל העולם כולו), לכן נמשך זמן הגלות באין-ערוך לגבי משך הזמן דגלות מצרים, ובמילא, כל מה שמתארך הגלות יותר, הרי זה כדי שעל-ידי זה יתוסף עוד יותר ב"רכוש גדול".

אמנם, עדיין נשארת השאלה והקושייה – "עד מתי!".... "וויפל איז א שיעור!"...

(מהתוועדות שבת-קודש פרשת בלק ה'תשמ"ז. 'תורת-מנחם – התוועדויות' תשמ"ז, כרך ד, עמ' 39-38 – בלתי מוגה)

 

כל גאולה פרטית מזרזת את הגאולה הכללית

בפרק שישי דאבות... יש משנה שבה נתפרש עניין של הגאולה – "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי".

...גם הגאולה דפורים לא היתה גאולה אמיתית ושלימה, שהרי "אכתי עבדי אחשוורוש אנן", אלא שהיתה זו גאולה מהמעמד ומצב דגזירת המן כו'. ומזה מובן גם בנוגע ל"כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" – גאולה ביחס למעמד ומצב פרטי כו'.

ועל-ידי זה שפועלים עניין של גאולה פרטית ועוד גאולה פרטית כו' – הרי בצירוף כל העניינים יחד פועלים סוף כל סוף את הגאולה האמיתית והשלימה.

(מהתוועדות שבת-קודש פרשת בלק ה'תשמ"ז. 'תורת-מנחם – התוועדויות' תשמ"ז, כרך ד, עמ' 35-34  – בלתי מוגה)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)