"עניין יסודי הנוגע ליחיד, למשפחה ולכלל ישראל כולו", הגדיר הרבי את הכשרות * "לאכילת מאכלים לא-כשרים, השפעה מזיקה על העדינות והטהרה של השכל היהודי, עד כדי נטייה השקפתית-שכלית, היפך השקפת התורה והאמונה" * סיפורו של ספר בישול שהרבי עודד את הוצאתו-לאור ואיחל לעורכיו "הצלחה רבה" * לקראת חג השבועות הבא עלינו לטובה
מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר
"בימים אלה... הרי כל פעולה הקשורה בהפצת היהדות בכלל, ובכל המבצעים הידועים בפרט... יש לה ערך נעלה ביותר" - כתב הרבי בט"ו במנחם-אב תשל"ה (ליקוטי-שיחות, כרך יג, עמ' 292)
וציין:
ובנוגע לנשים - ערך מיוחד במבצעים הנ"ל למבצעי נש"ק, כשרות וטהרת-המשפחה.
על 'מבצע כשרות' או 'מבצע כשרות האכילה ושתייה' כפי שנקראו בלשונו הק' של הרבי, הוכרז לראשונה בהתועדויות שבת-קודש פרשת במדבר תשל"ה. ביום ד' לפרשת פנחס, ט"ז בתמוז תשל"ה ובשבת-קודש פרשת מטות-מסעי תשל"ה - הקדיש הרבי לעניין דברים בהרחבה (ליקוטי-שיחות, כרך יג, עמ' 264-256; 298-295).
המחלה ותרופותיה
יצויין כי בט"ז תמוז פנה הרבי בקריאה נרגשת לבני ובנות ישראל (ובעיקר, כאמור לנשים - שבהן הדבר תלוי) - שיתחזקו במיוחד במצוות הכשרות. תמצית דבריו הק': השחיתות וההידרדרות הרוחנית במצב היהדות בדורות האחרונים הוא תסמין חיצוני שגורמיו: א) העדר שמירת הכשרות; ב) אי שמירה על דיני טהרת-המשפחה.
הנה קטעים מדברי הרבי:
...לאחרונה עדים אנו להידרדרות רוחנית של מצב היהדות וקיום התורה והמצוות. ורבים תמהים: כיצד הגיעו הדברים לשפל כזה השורר בכמה חוגים יהודיים - כפי שמתוארים בסוף מסכת סוטה [מרידת הדור הצעיר, חוצפה ושפל מוסרי, עיין מסכת סוטה שם מט,ב].
שתי סיבות לדבר - הטעים הרבי:
א. העדר שמירת טהרת-המשפחה: כדי שנשמות ישראל תשמורנה על צביונן הדרוש - כך שליצר-הרע יקשה ביצוע עבודתו המזיקה, צריכים ילדי ישראל להיוולד בטהרה ובקדושה. במקרה של העדר הזהירות ההכרחית בפרטי הלכות חיי-האישות וטהרת-המשפחה, יש לדבר השפעה שלילית ובלתי רצויה על הנשמות [נוסף על התוצאות השליליות בבריאות הגוף כפשוטו] העתידות להיוולד, מאחר וחסרים להם העדינות והזוך של גוף יהודי, דבר המקשה על הנשמה היהודית לבא לידי ביטוי.
ב. אי-הקפדה על כשרות המאכלים: מוסבר בספרי קודש [רמב"ן, עקידת-יצחק ואברבנאל פרשת שמיני (ויקרא יא)] (וגם בספרי מדעי-הטבע) שהתכונות הטבעיות של האדם - מושפעות במידה רבה מסוג המאכלים והמשקאות שהוא אוכל ושותה. מפני שהמזון הופך, כידוע, לאחר העיכול להיות "דם ובשר כבשרו" של האדם האוכל (תניא פרק ז) וכשם שאיכות המזון משפיעה על בריאות הגוף כך יש לדבר השפעה על תכונות האופי של הנפש השפעתו השלילית של המזון הבלתי כשר אינה רק על התכונות הרגישות כי אם גם על השקפותיו השכליות (ראה בעקידה ואברבנאל שם: "מתעבים ומשקצים... נפש המשכלת"). מובן אפוא, שלאכילת מאכלים לא כשרים (שהם היפך רצון התורה) יש השפעה מזיקה ביותר על העדינות והטהרה של השכל היהודי, עד כדי נטייה השקפתית-שכלית היפך השקפת התורה והאמונה. (כידוע שהרמב"ם נשאל על-ידי קהילה יהודית שנשתבשה בדיעות, וביקשה הוכחות לרעיון תחיית-המתים. הרמב"ם נימק את הסיבה שגרמה לשיבוש דעתם - שבוודאי זה במאכלות אסורות...).
שתי הנקודות האמורות לעיל מאפשרות הבנה יסודית בסיבת ירידת הדורות: כתוצאה מאי שמירת טהרת-המשפחה, מקבל הילד בתורשה "לבושים" נפשיים בלתי-טהורים. אך עדיין קיימת ביד הנשמה אפשרות הבחירה החפשית, ועל-ידי התאמצות הדרושה יכולה להתגבר על התכונה מלידה של "לבושים" בלתי טהורים.
וכאן מופיעה הסיבה השנייה: אי הקפדה על כשרות-המאכלים, כאשר האדם מנצל את זכות בחירתו החפשית לאכילת מזון לא-כשר, אשר על-ידי זה נולדות בנפשו תכונות בלתי טהורות. יתר על כן, גם אלה שנולדו בטהרה וקדושה - אם הם נכשלים במאכלים אסורים, הרי הם משחיתים בכך, חס-ושלום את "לבושי הנשמה" הטהורים. והדבר מתבטא בהתנהגותם היומיומית - וזוהי סיבת הירידה הרוחנית.
כלל גדול הוא ביהדות - "אין לך דבר שעומד בפני התשובה". ולכן, למרות שהאוכל מאכלים-אסורים, הפגם קשה לתיקון כנ"ל, שהרי לגופו חדר מאכל טמא, מציאות של טומאה (קשה - אך לא בלתי אפשרי), בכל זאת מועילה תשובה גם לחטא זה. אלא שלזה צריך תשובה-נעלית ביותר מעומק-לבו, מתוך הרגשת שפל המצב אליו הגיע כתוצאה מעבירה חמורה זו [תניא פרק ז, שם] וכבר אמר דוד המלך עליו השלום: "לב נשבר ונדכא אלוקים לא תבזה" [תהילים נא].
ועיקר התשובה - קבלה טובה שמקבל על עצמו מכאן ולהבא להיות זהיר במאכלים כשרים וסידור מטבח-כשר - דבר המביא שינוי לטובה של תכונות-הנפש השליליות (שהוטבעו בו כתוצאה מאכילת טריפות) והקניית מידות טובות וקדושות (תחת השליליות שנעקרו ממנו) ו"במקום שבעלי-תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד שם.
בסיום שיחתו הודיע הרבי על רצונו להשתתף ולעזור לכל יהודי שיפנה בבקשת סיוע לשם סידור מטבח כשר כהלכה, ולשם כך הקים קרן מיוחדת, שתשתתף ב-50% מהוצאות הכשרת-המטבח.
הרבי סיים את שיחתו בברכה-משאלה:
ויהי-רצון שמכאן ולהבא תהיה אצל יהודים אכילה ושתייה כשרה בלבד, כך שהדם, הבשר, והגוף יהיו - ראש יהודי, לב יהודי, ואיברים יהודיים, ועל-אחת-כמה-וכמה, שהנשמות תהיינה "יהודיות" - בגילוי ובתוקף: "כך ולא אחרת" ועניין שמירת הכשרות - שהוא עניין יסודי הנוגע ליחיד, למשפחה ולכלל ישראל כולו [כנאמר בנבואת הגאולה: "כי כה אמר ה' הנני נוטה אליה כנהר שלום גו' וראיתם ושש לבכם גו' ונודעה יד ה' גו' אוכלי בשר החזיר גו' (ישעיהו פרק ו,יב-יז)] יקרב ויביא את יום ביאת משיח צדקנו שיבוא "היום - אם בקולו תשמעו" [סנהדרין צז,א] ויגאלנו בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש, ויוליכנו קוממיות לארצנו.
שני סטים של כלים
כשהרבי דיבר על הקרן הוא ציין שיהודים אחדים התנדבו להקמת הקרן שתסייע להכשרת המטבחים. הרבי אף פירט: "לקניית שני סטים של כלים (חלבי ובשרי)".
עוד הוסיף וציין כי יש לשמור על סודיות וחשאיות פרטיהם האישיים של המעוניינים בכך, וקבע כי יש לפנות ל"מזכירות" (ב-770) או למוסדות חב"ד המצויים בכל קצווי תבל.
ידוע ומפורסם שמי שזכה ליטול חלק בראש המתנדבים למבצע זה, היה הנגיד החסידי הרה"ח ר' אברהם פרשן מקנדה. הלה הודיע לרבי כי הוא מוכן ומזומן לשאת בעול הכספי של הקרן. הרבי הודיע על כך ברבים.
ספר בישול בהמלצת הרבי...
מסתבר, שעוד לפני המבצע הרשמי, עודד הרבי את הכשרות באמצעים שונים. למשל, בחודש כסלו תשל"ד הנחה הרבי את 'מחלקת הצעירות' של 'נשי חב"ד' בניו-יורק בנוגע להכנת ספר מתכונים לבישול - 'הטעם והרוח של בישול יהודי כשר' שמו. גם לאחר מכן זירז, עודד, הנחה וייעץ בנושא זה.
המסמך דלהלן, שנכתב על-ידי מרת א' בלאו, העורכת הראשית של הספר, להרב אפרים וולף (ז"ל) מכיל עובדות מעניינות בתחום הפצת רעיון הכשרות, לצד הנחיות מה'מרכז לעניני חינוך' וקה"ת בנושא עריכת ספרים וכו' לציבור היהודי הרחב. לפנינו אפוא קטעים מהמסמך הנ"ל:
"ב"ה, חמישה עשר באב תשל"ט
"כבוד הרב א' וולף לאי"ט
"קיבלתי שיחת טלפון לפני כמה שבועות מאת נחמן אריאלי מבית הוצאת הספרים 'כתר', כשהוא היה כאן בניו-יורק. הוא הביע שוב את התעניינותה של 'כתר' בהדפסת ספר הבישול בתרגום לעברית, ואמר לי שהוא הבין ממך שיהיה צורך לעבוד על הפרוייקט הזה ביחד עם ליובאוויטש, ושהוא מתקשר על-מנת לפעול בשיתוף פעולה.
"ואז דיברתי בקיצור עם בנך, הרב ב' וולף שיחי', כשהוא היה כאן בניו-יורק. הוא הודיע לי על כמה פרטים אחרים שקשורים לתרגום של ספר הבישול והוחלט לכתוב על כל הפרטים לרב חודוקוב שי' כדי לקבל את עצתו.
"רק בשבוע שעבר היתה לי ההזדמנות לדון על הנושא באריכות עם הרב חודוקוב שי'. אמסור לך את השאלות ששאלתי את הרב חודוקוב שי', שהן צירוף של השאלות שהובאו לתשומת ליבי על-ידי בנך, וכן שאלות אחרות שמצאתי לנכון לשאול.
"[...] ג) לפני חודשים אחדים, כתבתי לרבי שליט"א שנעשים מאמצים לתרגם את ספר הבישול לכמה שפות. הרבי שליט"א היה מרוצה מהמאמצים הללו, והוסיף: "...כיוון שבכל מדינה ישנם מאכלים המיוחדים לה - כדאי (לשלימות הדבר) להוסיף (גם בחוברת בפני עצמה) פרק ע"ד כאו"א שתערוכנה נשים דמדינה ההיא ואולי גם כאן יתעניינו בזה. הרי בלאו-הכי ישהה זמן מסוים עד שתוגמר ההעתקה".
"דנתי על הנושא הזה גם עם הרב חודוקוב שי', והוא בדעה שנשים מאנ"ש הן צריכות לאסוף מתכונים אלה, ובהחלט לא 'כתר'. הרב חודוקוב היה בדעה שאולי כמה מהמתכונים צריכים לקבל ממקומות בישול ציבוריים, כמו שירותי קייטרניג, מאפיות וכו'.
"ליקטתי וערכתי גם תבנית לאיסוף מתכונים - כך שכאשר אישה מוסרת מתכון, היא תוודא שהוא כולל במדויק את כל הגורמים הרבים הכרוכים בהכנתו, ולא תשכח שום פרט חשוב וכו'.
"[...] הרב חודוקוב שי' אמר גם שנחוץ שהנשים האחריות על איסוף המתכונים האלה יכירו היטב הן את המאכלים האמריקאיים והן את המאכלים הישראליים. המתכונים הנוספים יהיו מאכלים 'ישראליים' טיפוסים, אבל הנשים שאוספות את המתכונים צריכות להכיר גם את השפה האנגלית ואת המתכונים שבספר הבישול כדי להבטיח שלא תהיה חזרה על המתכונים שכבר מופיעים בספר.
"[...] ט) הנני מעריכה מאוד מאוד את כל העבודה שאתה עושה במסגרת ביצוע הרצון של הרבי שליט"א בארץ-ישראל, ולכן אינני יכולה לומר לך איזו עדיפות לתת לספר הבישול.
"אני יכולה רק להוסיף שיש לנו הרבה תשובות מהרבי שליט"א ביחס לחשיבות של ספר הבישול בקשר למבצע כשרות. לדוגמה: 'אזכיר על הציון להצלחה רבה ל'קוקבוק' [=ספר בישול] במילוי תפקידו - הגברת הכשרות בכל מקום'. ועוד הרבה תשובות דומות.
"אני יכולה לומר גם שמובן וברור מתוך דברים שונים שרצונו של הרבי שליט"א הוא שספר הבישול יתורגם לשפות אחרות.
"בברכת כל טוב ובהוקרה
"מרת א' בלאו, עורכת ראשית". | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:08
