שאלה: למה נוהגים שלא לספר בנים עד גיל שלוש?
תשובה: נאמר בתורה (ויקרא יט,כז): "לא תקיפו פאת ראשכם". זו מצוות לא-תעשה, שאסור לגלח את השֵער שבצדעיים, מימין או משמאל. הדבר נקרא 'הקפה', מכיוון שכאשר מגלחים שֵער זה, מקבל שער הראש צורת עיגול. איסור גילוח הפאות הוא איסור נפרד – ואף חמור – מאיסור השחתת הזקן.
המקום הנקרא 'פאה' הוא המשולש שקצהו האחד בקצה המצח (העליון), קצהו השני בנקודה העליונה ביותר שאליה אפשר למתוח את האוזן, וקצהו התחתון מתחת לאוזן, במקום שמתחילה הלחי התחתונה (יש מקילים להסתפק בפאות עד אמצע האוזן).
את השֵער הגדל באזור זה (ואפילו מקצתו) אסור לספר לגמרי. יש להשאיר שערות באורך שמאפשר לכופף את קצה השערה לשורשה. ויש מקילים לקצץ יותר, כל עוד אין מגלחים סמוך לבשר ממש (מס' 1 במכונה כשר, ועדיף מס' 2). מי שמגלח לגמרי את שער הראש, צריך זהירות יתרה בנידון, וצריך להזהיר את הספר על כך.
אין מצווה להשאיר פאות ארוכות (ואדרבה, האר"י ז"ל היה מקצצן במספריים כשהגיעו למקום הזקן), אף כי יש שנהגו להשאירן גדלות עד מתחת האוזן. ויש שאינם קוצצים את הפאות כלל; ויש בזה משום 'גאון יעקב'.
גם את פאת ראשו של ילד אסור לגלח, וזה איסור מן התורה. בהרבה מתפוצות ישראל נהוג שלא לספר כלל את הבן עד מלאות לו שלוש שנים. בגיל זה מתחיל החינוך למצוות (וגם ההכנסה ל'חדר'), והדבר בא לידי ביטוי ראשון בכך שאז מספרים לילד את שער הראש, ברוב עם ובחגיגיות, ב'תספורת מצווה', ומניחים לו פאות. וכן מנהג חב"ד.
מקורות: שו"ע יו"ד סימן קפא ונו"כ. משנ"ב בביה"ל רנא,ב. שערי הלכה ומנהג יו"ד סי' לה. שו"ת מגדל צופים ח"א סי' כז. אנציקלופדיה תלמודית, ערך "הקפת הראש". ספר המנהגים-חב"ד עמ' 78. סקירה בעניין 'חלאקה' בקובץ 'זכור לאברהם' תשנ"ג עמ' תקב. תודה לרב שמעון שטרן מהמכון המדעי-טכנולוגי להלכה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
