הקב"ה בישר לבני-ישראל שכאשר ייכנסו לארץ "ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם". בפרשתנו מפורטים דיני הנגעים שפוקדים את הבית, ואם הנגע שב וחוזר אחרי שננקטו כל האמצעים המפורטים בתורה, דינו להיהרס – "ונתץ את הבית, את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית".
על סיבת הנגעים שמופיעים בבתים נאמרו שני טעמים, מנוגדים בתוכנם. טעם אחד, "בשורה היא להם... לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם... על-ידי הנגע נותץ הבית ומוצאן". טעם שני (המובא בזוהר), שהכנענים בהיותם עובדי עבודה זרה, הִשרו רוח טומאה בבתיהם. לכן היו הבתים הללו צריכים להיהרס, כדי שבני-ישראל יחיו "בקדושה ובדיור קדוש".
ירידה רוחנית
ברור שלא כל בתיהם של הכנענים היו צריכים להיהרס. אמנם הם היו עובדי עבודה זרה, אבל ברוב הבתים דיי היה שהבית נעשה קניינו של יהודי, או לפחות נקבעה בו מזוזה וכיוצא בזה. רק אותם בתים שבהם שרתה טומאה חזקה ביותר (בגלל ההתנהגות הקלוקלת של הכנענים שהתגוררו בבתים האלה) היו צריכים להיהרס.
על-פי הטעם הזה נמצא אפוא, שהופעת הנגעים בבית מעידה שזה בית ששורה בו טומאה גדולה ביותר, דבר המשקף ירידה רוחנית גדולה. איך הדבר משתלב עם הטעם הראשון, שבעצם יש כאן 'בשורה' ודבר טוב, כדי לגלות מטמון שטמון בקירות הבית?!
הדרך למעלה
כאן בא לידי ביטוי השילוב המיוחד בין שני קצוות, כאשר הדרך לפסגת הטוב עוברת לפעמים דווקא במדרון התלול ביותר. עניין זה קיים בכללות עניין הנגעים. מצד אחד, 'נגע' מציין את הירידה הגדולה ביותר, אך אותן אותיות יוצרות את המילה 'עֹנֶג', שמציינת את הדרגה הגבוהה ביותר. כאשר המצורע נטהר מטומאתו, מתהפך ה'נגע' ל'עֹנֶג'.
נמצא שהנגעים באים כדי לרומם את היהודי למעלה הגדולה ביותר, בדוגמת העלייה שנוצרת אצל בעל-תשובה, שמגיע למקום ש"צדיקים גמורים אינם עומדים".
כוונה גלויה
זה גם ההסבר (בפנימיות העניינים) לכך שה"מטמוניות של זהב" הגיעו לידי בני-ישראל דווקא על-ידי נגע צרעת, ודווקא על-ידי הבתים הנחותים ביותר, שבהם שרתה טומאה חזקה ביותר. דווקא על-ידי הירידה שאין למטה ממנה מגיעים לעלייה שאין למעלה ממנה.
בנגעי הבתים ראו בפועל את הכוונה הפנימית שמאחורי עניין הירידה, עד שהדבר היה גלוי גם בגשמיות. לכן התורה מדייקת ואומרת "ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם" – כאן רואים שנגעי הצרעת באים מלמעלה, משום שבהם משתקפת הכוונה והתכלית של הנגעים. כן תהיה לנו שתהיה ה'טהרה' של הגאולה האמיתית והשלמה וגילוי ה'מטמוניות' של בית-המקדש השלישי.
(לקוטי שיחות כז, עמ' 107) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
