חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:29 י"ג בכסליו התשפ"ג, 7/12/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

האש שמאחורי הכפייה
קירוב לבבות

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1002 - כל המדורים ברצף
אי-אפשר לצאת מהמשחק
יש חדש
להתרחק מאכזריות
עשיר ועני
תלוי מה קודם
עין טובה לרופא
האש שמאחורי הכפייה
בציפייה לגאולה
ראש כולל, כימאי, יבנה לכם את המשכן
שם חדש בכתובה

אחד הקשיים בתהליך ההתקרבות של יהודי לשמירת תורה ומצוות הוא המעבר משלב התאוריה למעשה. גם כשיהודי מבין שעליו לקיים מצווה מסויימת, הוא עלול לחוש שעשיית המצווה תהיה מלאכותית וחיצונית. לא תמיד יש בו היכולת לחוש את השמחה וההתעלות שיש בקיום המצווה. שואל אפוא היהודי, מה הטעם בעשייה כפויה? אולי מוטב להמתין עד שיתעורר בו חשק לקיום המצווה, ואז היא תבוא מבפנים, מתוך ליבו ונפשו.

בדרך-כלל מקובל לומר במצב כזה, שכל ההתחלות קשות. גם אם בהתחלה עדיין אין האדם חש את החוויה הרוחנית שבקיום המצווה, ואולי אף מרגיש מנוכר וזר, עליו לקיים בכל-זאת את המצווה, ועם הזמן ייפתחו מוחו וליבו להבין ולהרגיש. כמו-כן מזכירים את הכלל "אחרי המעשים נמשכים הלבבות", שהדרך לעורר את הלבבות עוברת דרך המעשים, ודווקא העשייה היא שתגרור אחריה את הלב.

אש פנימית

באחת משיחותיו (לקוטי שיחות כרך טז, עמ' 390 ואילך) מסביר הרבי מליובאוויטש, כי זו הייתה תמיהתו של משה רבנו כאשר הקב"ה ציווהו את מצוות מחצית השקל. המדרש אומר שכאשר נצטווה על כך "שמע משה ונבהל ונרתע לאחוריו". מסביר הרבי, שתמיהתו נבעה מכך שמצווה זו אינה תלויה ברצונו של האדם, אלא הכול חייבים לקיימה, אפילו בכפייה – "כופין את מי שלא נתן עד שייתן, וכל מי שלא ייתן, ממשכנין אותו ולוקחין עבוטו בעל כורחו, ואפילו כסותו" (רמב"ם הלכות שקלים פרק א, הלכה ט). משה תמה: איך ייתכן שנתינה כפויה כזאת תהיה "כופר נפשו" ותכפר על האדם?

את התשובה על כך נתן הקב"ה על-ידי "מטבע של אש" שהוציא "מתחת כיסא כבודו": הוא הראה למשה, שאותו 'מטבע', שנלקח מהיהודי אפילו על-כורחו ושלא ברצונו, הרי בשורשו ("מתחת כיסא הכבוד") הוא של 'אש' – הוא לוהט באש האהבה לה'. היהודי אולי אינו יודע זאת ואינו מרגיש זאת, ונדמה לו שהמצווה נעשית בכפייה ובניגוד לרצונו, אבל האמת היא, שיש בנשמתו 'אש' של אהבה וקשר עם הקב"ה. לכן נתינת מחצית השקל מכפרת, כי היא חושפת את הקשר הבלתי-ניתן לערעור של יהודי עם הקב"ה.

ערכה של מצווה

מכאן אפשר ללמוד הוראה גדולה: לפעמים פוגשים יהודי שלעת-עתה אינו מתנהג על-פי התורה והמצוות, ומשדלים אותו לקיים מצווה, כמו תפילין או קריאת-שמע. יש הטוענים, איזה מקום יש לבקש מיהודי כזה שיניח עכשיו תפילין או יקרא קריאת-שמע וכדומה, בשעה שהוא אינו מזדהה עם המצווה, אינו מבין את עניינה ואין בו שום רצון לקיימה? מה התועלת 'להכריח' אותו לקיים את המצווה, כשהוא עושה זאת רק מפני שהוא אדם עדין וקשה לו לסרב, אבל למצווה עצמה אין שום משמעות בעיניו?

על זה באה ההוראה ממצוות מחצית השקל: כשיהודי מקיים מצווה אפילו כשהיא בדרך של כפייה, בלי שום תענוג ורצון, מגלה הקב"ה שלאמיתו של דבר יש כאן "מטבע של אש". מאחורי ה'מטבע', מאחורי העשייה החיצונית הכפויה, נמצאת 'אש', הנובעת מעצם הנשמה, וממילא זהו רצונו ותענוגו האמיתי של היהודי.

להפך, על-ידי שפועלים על יהודי שיקיים את המצווה, אפילו בדרך של כפייה, מכיוון שבאמיתות הדברים המצווה קשורה עם ה'אש' שבנשמה, היא תפעל בסופו של דבר שה'אש' הפנימית תבוא לידי גילוי, עד למעשה בפועל. על-ידי כך יתגלה שהרצון והתענוג האמיתיים של יהודי הם לעבוד את ה' על-ידי התורה והמצוות, וסוף-כל-סוף הוא יקיים את המצווה בכל להט האש של הנשמה.


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)