ב'התקשרות' גיליון רנו עמ' 19 סקרתי את עניין 'תיקון חצות' בדברי רבותינו נשיאינו. הוזכר מה שאמרו שבדורותינו העניין שייך בפועל רק לבעלי מדריגה, והאמור בנושא בחסידות מתקיים בעבודה דקריאת-שמע שעל המיטה, ואולי מטעם זה לא (ידוע ש)הקפידו שלא ללכת לישון בשעה זו, כאשר ממילא עסוקים בלימוד קרוב לחצות ו וכמו שכתב בנימוקי או"ח (להרה"צ וכו' ממונקאטש, בעהמ"ח שו"ת 'מנחת אלעזר') בתחילתו, שגם אם קשה להשכים לחצות, על-כל-פנים "תלמידי חכמים הנעורים בלילה בלימודם, בוודאי צריכים לדקדק שיהיו נעורים עד חצות לילה וחצי שעה אחר-כך, כדי שלא יהיו סרוחים בשינה על מיטותם בשעת עת רצון בחצות", עיי"ש.
[הנזכר שם, שענה הבעש"ט שהחצי הראשון של הלילה כבר נתתקן, מקורו במכתבי 'הגניזה החרסונית', ב'התמים' חוברת ז עמ' לד (670). יש להוסיף את המענה של הרבי להרה"ג ר' יצחק הוטנר בנדון (ביומן הנדפס בשיחות-קודש תשי"א, במהדורה החדשה, עמ' 451), שאין נוהגים בחב"ד לערוך תיקון-חצות, והעניין מתקיים על-ידי שלומדים חסידות אחרי חצות. ולהעיר מהמובא בחוברת 'צאנז' (גיליון שנג, עמ' 16), שצדיקים שהקפידו לערוך תיקון-חצות היו מקפידים להסתיר זאת ביותר, ובשם הרה"צ וכו' מקלויזנבורג שתלמידי הבעש"ט ביטלו אמירתו להמון העם, ונשאר לקיימו רק לאלה שמבקשים על גלות השכינה בלבד].
והנה כעת, ב'יחידות' העומדת לצאת לאור במהדורה החדשה של 'תורת-מנחם ו התוועדויות', כרך ג (עמ' 357), נאמר: "יש לשמור על זמני האכילה והשינה... אם די לך בשבע שעות שינה ו צריך להיות אצלך זמן השינה לא יאוחר מהשעה שתים-עשרה בלילה ו אבל, הרגעים של "חצות" לא צריכים להיות מנוצלים לשינה, ולכן אם כבר קראת קריאת-שמע, וישנם עוד רגעים אחדים עד חצות, תנצל רגעים אלו כדי לקרוא שיחה או לערוך חשבון-הנפש, כפי שהסדר אצלך בזה ו ..." (וכבר נכנס הנושא ל'מפתח העניינים' לכרכים א-כו שיצא כבר, ערך 'חצות'. תודה למערכת 'הנחות בלה"ק').
ויש לברר מהו משך-הזמן הנזכר בדברי הרבי "הרגעים של חצות", "רגעים אחדים" ו שמסתמא הם פחות מדברי הנימוקי או"ח "...וחצי שעה אחר-כך", ולכאורה דבר זה נוגע למעשה. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
